Login to get started!
Username
Password
Forgot password?
Remember me
Not a member yet?  Sign up now!
Sign Up or log in
Username (3 to 12 characters, numbers & letters only)
Email
Privacy Policy
Login   |   Sign up

                       ירחון מעוז               הכל מ-1976              נוסד על ידי ארי ושירה סורקו-רם 

      דצמבר 2009:  נעצר חשוד, המודה בהנחת מטען הנפץ בבית אורטיז באריאל  | מכתבים למערכת הג'רוזלם פוסטג 

הסיפור שמאחורי הקלעים:ש
 נעצר חשוד, המודה בהנחת מטען הנפץ בבית אורטיז באריאל

דצמבר 2009                                                                                                     כסלו - טבת התש"ע

1209-Top

    יעקב טייטל. "לעונג ולכבוד הוא לי לשרת את אלוהי, והוא מרוצה ממעשי. אינני מתחרט על מאומה", הכריז יעקב טייטל, החשוד בשורה של מעשי רצח ופיגוע, כשנכנס לאולם בית המשפט, להארכת מעצרו. טייטל בן ה-37, אב לארבעה, חשוד בביצוע פיגועים על רקע אידיאולוגי. פיגועיו כוונו בעיקר כנגד ערבים-פלסטינאים, יהודים שמאלנים, הקהילה ההומו-לסבית והיהודים המשיחיים.ש


 מאת: דוד ולאה אורטיז 

סיפורה של לאה אורטיז:ש 

בשעת התפוצצות מטען החבלה שהוטמן בתוך משלוח-מנות לפורים במרץ 2008, אירוע שבננו בן  ה-15 עמי נפצע בו קשה, דוד ואני היינו בירושלים, עסוקים בליווי של קבוצת צליינים מאירופה. בשעת ארוחת הצהריים, קיבלנו לפתע שיחת טלפון מבננו אלעד, שבאותה שעה עדיין שירת בצה"ל. אלעד סיפר לנו שבאריאל, עיר מגורינו, היה אירוע עם פיצוץ.ש

אני כמובן התקשרתי מיד הביתה לבננו הצעיר, עמי, אך שוטר ענה לי במקומו. השוטר סיפר לי שעמי נפצע קשה, ושהוא בדיוק מוחש לביה"ח בילינסון שבמרכז הרפואי רבין, בפתח תקווה. כאשר הגענו לביה"ח עמי היה בעיצומו של ניתוח, כך שחלפו שעות רבות, ארוכות כנצח, לפני שהתאפשר לנו לראותו. גם נאמר לנו שאין כלל ביטחון שעמי אכן ישרוד את הפגיעה!ש

מאידך, במקביל התחלנו שומעים אודות מספר "צירופי מקרים": עוזרת הבית שלנו יצאה להשליך את האשפה בזמן הפיצוץ, ולכן היא לא נפגעה; חובש-פרמדיק עבר לגור בדירה בבנין סמוך ברחוב, רק יום קודם, והוא חש מיד למקום והגיש עזרה לעמי; אחות מוסמכת, אחת הדיירות בבנין שלנו - גם היא חשה מיד למקום והחלה בטיפול - עזרה קריטית ביותר, לאור העובדה שחלפו 20 דקות עד להגעת האמבולנס!ש

לשכן אחר, שהיה בבית בחופשת מחלה, הייתה תבונה רבה, והוא צילם את עמי הפצוע עם הטלפון הנייד שלו, ובכך סיפק לנו ראייה יוצאת דופן בחשיבותה, בעיקר לנוכח הנטייה של המשטרה בהמשך, להפחית הן בחומרת האירוע והן בחומרת הפגיעות של עמי. הפיצוץ גרם לעמי עיוורון, והוא היה מכוסה כולו בדם ובכוויות, מלא בסיכות, ברגים ומסמרים שנכללו במטען.ש

התראה מוקדמת

כחודש לפני האירוע דוד פתח את ספר הכתובים שלו, ובאקראי הגיע לירמיהו ט' 20: "כִּי-עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ, בָּא בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ, לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ בַּחוּרִים מֵרְחֹבוֹת".ש

במשך עשרת הימים שלפני האירוע, דוד התהלך כשהוא מלווה בתחושת אימה מתמדת. אבל אז, באותן שעות נואשות של המתנה בביה"ח, אפפו את דוד שלום ושלווה, וביטחון שעמי אכן יחיה. הקריאה יצאה, ומאמינים בכל רחבי העולם החלו מתפללים עבור עמי, והמשיכו לעשות כן גם    במשך 12 הניתוחים שעמי עבר אז (וגם בעתיד הוא צפוי לעבור ניתוחים נוספים).ש

משפחת המאמינים ברחבי תבל שלחה לנו מאז אלפי אי-מיילים ומכתבים. אני משוכנעת, שלולא התפילות  הרבות, התוצאה יכולה הייתה, חלילה, להיות שונה לחלוטין.ש

עוד באותו יום, נחקרנו בביה"ח במשך כשש עד שבע שעות, ע"י חוקרים ממשטרת מחוז ירושלים, וחוקרי השב"כ. נתנו להם את הדיסק עם החומר שנאגר משתי מצלמות האבטחה והמעקב שהצבנו בכניסה לבנין מבחוץ, ובגרם המדרגות, ליד דלת הכניסה לדירתנו. הצבת המצלמות הייתה הרגל טבעי עבורנו-בשל היותנו תושבים לשעבר בג'ונגל של העיר ניו-יורק ובשל כך בעלי תחושת דאגה לנושאי הביטחון האישי, אך מעולם לא העלינו על דעתנו שהדברים יגיעו לידי חומרה שכזו.ש

וכך, לאחר שלושה שבועות של דממת אלחוט מצד המשטרה, יצרנו איתם קשר, וביקשנו לתאם פגישה כדי לשמוע מהם עדכונים בנושא חקירת האירוע. ידענו שהפושע הרצחני מסתובב לו חופשי, ורצינו לברר מה המשטרה עושה בנדון. בתגובה נאמר לנו שאין להם אף לא קצה חוט.ש

מלכתחילה, הוברר לנו על ידי המשטרה, שהמדובר כנראה במפגע יהודי ולא פלסטינאי. התיק הוגדר כתיק פלילי ולא תיק של מקרה טרור - דבר שחיזק את ההנחה שהמשטרה מחפשת אחר מפגע יהודי, ולא ערבי-פלסטינאי.ש

לאחר תקופת זמן נוספת, התקשרנו שוב למשטרה, וביקשנו לשוחח עם נציגי משטרת ירושלים, וכחמישה שבועות לאחר האירוע בו בננו כמעט איבד את חייו, הצלחנו להיפגש איתם. הדגשנו בפניהם את העובדה שהם טרם הראו לנו את סרטון הווידאו ממצלמות האבטחה שמסרנו להם מיד לאחר הפיצוץ. "אם תראו לנו את הסרט, אולי נוכל לזהות שם מישהו שאנחנו מכירים, אולי איזה שכן..." הצענו להם.ש

לבסוף, הם הסכימו להראות לנו קטע מתיעוד הווידאו של המצלמות שלנו. לא הצלחנו לזהות את התוקף שהביא לבית את מטען החבלה, מפני שהיה לבוש במדי צה"ל. כל מה שהצלחנו לראות בסרטון היה, שלפני הפיצוץ מישהו אכן בדק וסקר בקפידה את אולם הכניסה לבנין. מאוחר יותר הורשינו לצפות בתיעוד כולו. מהתיעוד של המצלמה שמחוץ לבנין, הצלחנו לראות מכונית מסוימת, שהקיפה את הבניין פעמיים לפני שהתוקף הניח לבסוף את המטען. ניתן היה לזהות שבמכונית ישבו שני אנשים, דבר שמצביע לכאורה על מעורבותו באירוע של יותר מאדם אחד, במילים אחרות: המפגע לא היה לבד!ש

1209-JP Page1

  

יליד ארה"ב ותושב שבות-רחל שבשומרון, הוא לכאורה זה העומד מאחורי סידרה שלא הייתה כמוה, של פיגועי ירי וחבלה רצחניים, שנפרשו על פני תריסר שנים, החל ב-1997.ש

 הוא הבריח ארצה מארה"ב עשרה רובים. בנשק המוברח הוא ירה והרג נהג מונית ורועה צאן בגלל היותם ערבים, ניסה להרוג מישהו במשפחת אורטיז בגלל היותם משיחיים, כמו גם את פרופ' זאב שטרנהל - בגלל היותו שמאלני. מעורבותו בפיגועים שונים אחרים, גם הם על רקע לאומני-אידיאולוגי, עדיין נבחנת ע"י החוקרים.ש

  

אך נציגי המשטרה המשיכו להתעקש שלמכונית ולנוסעיה אין שום קשר לאירוע הנפשע. אכן תהינו מדוע הם התעקשו כל כך על "אי המעורבות" של הרכב שהקיף את ביתנו פעמיים לפני התקיפה.ש

התחלנו לתהות ולשער כל מיני השערות: אולי התוקף הוא מודיע ומשת"פ של המשטרה? גם כיום, יש לי תחושה שבמשטרה ידעו וודאי את זהות המפגע עוד בשלבי החקירה הראשונים... למעשה אף מצאנו פרסום באחד העיתונים, לפיו יעקב (ג'ק) טייטל, החשוד ברצח שני פלסטינאים ובהנחת מטען החבלה שפצע את עמי, שימש בעבר כמודיע של השב"כ. גם יגאל עמיר, רוצח ראש-הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995, פעל בזמנו כשותף פעיל מן המניין של אחד ממודיעי השב"כ, ולמרות העובדה שיגאל לא רק שלא הסתיר את כוונותיו, אלא גם דיבר עליהן, עצם הרצח תפס את אנשי כוחות הביטחון בהפתעה.ש

ואז, המשטרה הנחיתה עלינו פצצה, סליחה על הביטוי! הם אמרו לנו: "אולי כל העניין לא היה אלא בבחינת סימן אזהרה עבורכם". המומה לגמרי מעצם ההצהרה, עניתי: "אתם מתכוונים לומר לי שאינכם מתייחסים למקרה כניסיון לרצח?". תשובת המשטרה הייתה אז: "ובכן, איננו יודעים מה היה המניע".ש

המשטרה השיגה בבית המשפט צו איסור פרסום, שהיה בתוקף למעלה משנה וחצי. פירוש הדבר היה שלאיש לא הייתה אפשרות לברר כיצד מתקדמת החקירה, אם בכלל התנהלה כזאת.ש

באחת הפעמים ראיין אותנו בועז גאון, כתב מעריב, שגם פרסם תמונה של עמי שצולמה כחודש לאחר הפיצוץ, בה הוא נראה שכוב במיטת בית החולים.ש

המשטרה הורתה לנו להפסיק כל קשר עם התקשורת, משום שהדבר רק מזיק ופוגע בהליכי החקירה המשטרתית. תחושתי הייתה שבמשטרה רק ביקשו למנוע את הפרסום הפומבי, כדי להוריד את הנושא מסדר היום הציבורי ותו לא.ש

ואז נשאלנו על ידי המשטרה, אם יש לנו עו"ד. השבנו בשלילה. הם אמרו לנו: "אינכם זקוקים לעו"ד; אתם חייבים לטפל בבנכם". עניתי להם: "אני נמצאת עם בני 24 שעות ביממה. במשך חמשת השבועות האחרונים הייתי בבית רק פעמיים!".ש

כאשר היינו בדרכנו החוצה מתחנת המשטרה, ניגש אלינו השוטר שהגיב ראשון לאירוע מתחנת המשטרה המקומית באריאל. הוא סיפר לנו שכאשר ראה את עמי לאחר הפיצוץ, הוא היה בטוח שעמי ישאר עיוור (וגם כאן ראינו את יד אלוהים מחוללת נס עצום: ראייתו של עמי היא כיום שש-שש!). איש ממשטרת מחוז ירושלים שראה אותנו משוחחים עם השוטר מאריאל, ניגש אלינו ושאל בחדות: "מאין אתם מכירים את השוטר הזה?". שוטרי מחוז ירושלים היו אלה שניהלו למעשה את החקירה, ולכן אסרו עלינו לבוא בדברים עם אנשי משטרת אריאל. יחד עם זאת, כדי להקל עלינו, את שלושת המפגשים איתנו הם ערכו בתחנת המשטרה באריאל.ש

מה הניע את המשטרה להתייחס אלינו כך? ובכן, הרושם הברור שלנו היה אז שהמשטרה התאמצה להפחית את חומרת הפשע, וליצור רושם כללי כאילו סתם מישהו מן היישוב מנסה רק להפחיד אותנו. הם רצו שנשתוק, אולי מפני שהיו במבוכה מכך שהם נקראים להגן על אנשים שכמותנו-מאמינים בישוע.ש

לאחר הפגישה, כאשר עזבנו את תחנת המשטרה באריאל, הבטנו האחד בשנייה ואמרנו זה לזו: "אנחנו חייבים להשיג לנו עורך-דין". רצינו להבטיח שזכויות האזרח שלנו אכן תישמרנה, חרף השתייכותנו לקהילת-המיעוט המשיחית, המבוזָה.ש

ביקשנו מן המשטרה להשיב לנו את הדיסק עם חומר הקֶלֶט ממצלמות המעקב, אך הם סרבו לעשות כן. רק לאחר פנייה של עורך הדין שלנו לבימ"ש, הורה זה האחרון להשיב לנו את כל החומר. רק אז ניתנה לנו האפשרות לצפות לראשונה בכל חומר המעקב במלואו.ש
 
דוד ממשיך לספר:ש

לאחר שחלפה כשנה מאז האירוע, תקופה בה לכאורה המשטרה לא עשתה דבר כדי למצוא את המפגע, החלטתי לפנות ביוזמתי לכמה מתושבי אריאל ולשוחח איתם. קרוב לוודאי שבתור שכנינו, הם ידעו משהו, או אולי אף ראו פעילות מעוררת חשד סביב הבית בתקופה שקדמה למתקפה עלינו. ולא במפתיע, אנשים שונים החלו מספרים לי וחושפים בפני דברים, כולל את העובדה שמתוך פחד, לא פצו פה ולא סיפרו דבר עד אותה עת. כאשר העברנו את המידע הזה למשטרה, השוטרים פנו מיד לאותם שכנים טובים, והחלו לתשאל אותם אודות חיינו הפרטיים, אמונתנו ועניינינו הכספיים.ש 
 
השכנים-העדים הבינו שלשאלות השוטרים לא היה שום קשר שהוא עם נושא החקירה עצמו, והם קלטו שכל מה שהמשטרה מנסה לעשות הוא לטעת חשדות-שווא באוכלוסיה, ובכך לתקוע טריז בין שכנינו ובינינו.ש

נציג ממשלה רשמי אמר לנו ישר בפנים, ללא שום כחל ושרק, שאין לנו בארץ ידידים רבים, נקודה! משמעות דבריו הייתה למעשה אחת: "אל תצפו לעזרה רבה מדי משום נציג רשמי של המדינה". נציג רשמי אחר, עם מעט יותר אהדה, הצביע בפנינו על העובדה שלנו, ליהודים המשיחיים בארץ, אין קול חזק מספיק. מה שהוא ניסה לרמוז בעקיפין הוא, שאנחנו, כגוף וכקהילה, שקטים מדי וללא שום השפעה, כשהדברים נוגעים לזכויות האזרח הבסיסיות שלנו.ש

אך גם כשהדברים נראים חסרי תקווה - תמיד יש עזרה ממעל!ש

מאחר ולכל בני משפחתנו יש אזרחות כפולה, הצלחתי לקבל סיוע ממקורות חוץ, שעל זהותם אני מנוע מלהצביע בשלב זה. אותם גופים החלו מפעילים לחץ על הרשויות בארץ, מהלך שהניב כנראה פרי, כי חוקרי השב"כ הוכנסו לפתע גם הם לזירת החקירה, והחלו בפעילות רצינית ונמרצת.ש

גם עורך-הדין שלנו הפגין בעליל את התייחסותו הרצינית לתיק שלנו, תוך התעקשות ראויה לציון על עשיית צדק, ודבקות ברצון להביא לתפיסת המפגע והעמדתו לדין. עורך דיננו ראה במפגע החופשי סכנה לאוכלוסיה במדינה מחד, ופוגע באושיות הערכים הלאומיים עליהם מושתתת המדינה הזו מאידך.ש

אז גם התחלנו במאבק עם נציגי המשטרה, בניסיון לשכנע אותם להקדיש יותר משאבים לתפיסת המפגע הפושע הזה, וגם לברר מה באמת הסתתר מאחורי צו איסור הפרסום.ש

פה ושם הצלחנו להבחין בנקודות אור. אחד מנציגי השב"כ אמר לנו בפרוש: "לְמה שאתם מאמינים או לא מאמינים בו, אין שום קשר לחקירה הזו. אנחנו רק יודעים דבר אחד: למען ביטחון ילדיכם, ילדי שלי וביטחון מדינת-ישראל - אנחנו חייבים לעצור ולתפוס את האנשים הללו (המפגעים)". והיה גם עוד נציג שאמר לנו: "החרדים הקיצוניים הללו מגייסים כל מי שהם יכולים, גם מחוץ לשורותיהם, ואם לא נעצור אותם עכשיו - הם יהפכו את המדינה הזו על פיה".ש

ואז קרו שני דברים, שזירזו את הקצב האיטי שאפיין את ניהול החקירה עד אז:ש

א. מטען דומה לזה שהוטמן בביתנו, אך זעיר יותר, הוטמן בפתח ביתו של פרופ' זאב שטרנהל מירושלים, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, וחבר בתנועת השמאל הישראלית. המטען התפוצץ כשהוא שב הביתה מסיור בחו"ל, והייתה זו מזוודתו שספגה את מירב הפגיעה, והוא עצמו יצא עם פגיעות קלות בלבד. על כל פנים, ניסיון הרצח של הפרופסור המפורסם, זוכה פרס ישראל היוקרתי, זעזע, כזכור בזמנו, את המדינה כולה. גם אז, הנחת המשטרה הייתה שהיה זה כנראה מפגע יהודי, שיצא לרצוח יהודי אחר, על רקע התנגדות פוליטית, ממש כמו במקרה רצח יצחק רבין המנוח.ש

 ב. זמן לא רב לאחר מכן, בתחילת אוגוסט 2009, התרחש הרצח הכפול במועדון "בר-נוער" לצעירים הומו-לסבים, ברח' נחמני בתל אביב, בו איבדו את חייהם שני בני נוער צעירים.ש

1209-JP Page 2

אלפי הומוסקסואלים מכל רחבי העולם החלו פונים לממשלת ישראל, בדרישה שמשטרת-ישראל תתפוס את הרוצח או הרוצחים. המשטרה והשב"כ נכנסו מיד לפעולה נמרצת. זמן קצר לאחר מכן אסרה המשטרה את יעקב (ג'ק) טייטל, יהודי דתי, מתנחל מהישוב שבות רחל, לא רחוק מאריאל. הוא נתפס בירושלים, בשעה שהדביק שם כרוזים המשבחים את רצח הנערים ההומוסקסואלים בת"א. מאז, נעצר גם אדם נוסף החשוד בסיוע לטייטל.ש

כידוע, בשלב זה ההנחה היא שטייטל לא היה אמנם הרוצח במועדון ההומו-לסבי בת"א, אך הסברה היא שהוא היווה חוליה חשובה בארגון טרור יהודי, שמטעמו בוצע רצח הנערים במועדון.ש

וכך, עם "התחממות" הדברים - צו איסור הפרסום על מעצרו של יעקב טייטל הוסר, בעיקר בעקבות לחץ התקשורת ומסע הביקורת שערכה כנגד המשטרה ושימוש היתר שהיא עושה בבקשותיה להוצאת צווים שכאלה. קשה היה לנו לצפות בדובר המשטרה, שהואיל בטובו לערוך לבסוף מסיבת עיתונאים, אך התקשה להוציא מפיו את המשפט הבא: "אחד מקורבנותיו של החשוד הוא בעצם נער בן 16, יהודי-משיחי מאריאל". ובאמת, שמו של עמי הושמט "משום מה" מרשימת קורבנותיו של ג'ק טייטל.ש

ובימים שאחרי מסיבת העיתונאים של דובר המשטרה, גם מרבית יתר כלי התקשורת הפסיקו לציין את העובדה שאחד מקורבנותיו של החשוד הוא עמי אורטיז, שאביו עומד בראש קהילה משיחית באריאל. הניסוח היה בערך כך: "טייטל רצח שני ערבים פלסטינאים, וביצע פשעים מבוססי שטנה כנגד פרופסור שמאלני והומוסקסואלים".ש

נוקטים עמדה

לבסוף הגיעו מים עד נפש, ולכן כינסתי ביוזמתי מסיבת עיתונאים, בכדי לגנות בה מעל הבמה את יחס התקשורת לעניין. נציג העיתון ג'רוזלם-פוסט שאל אותי בטון מתנשא לשם מה כינסתי את מסיבת העיתונאים. תשובתי הייתה: "כדי ששום יהודי משיחי בארץ לא יעמוד שוב תחת מתקפה מסוג זה".ש

רצינו שהמקרה המצער שלנו יתנוסס בעמודי השער של העיתונים בארץ, ושאומתנו כולה תדע שפשע נתעב ומרושע התחולל כאן, ושילד בן 15 נפצע אנושות רק בגלל שאנחנו, משפחתו, כמו אנשים אחרים בארץ, פרשנו זרועותינו לקבל בחום את ישוע, המשיח היהודי! רצינו להשתמש במסיבת העיתונאים ובפרסום שהעניקה לנו כמנוף, לשלוח מסר ליעקב טייטל, לעוזריו ולחסידיו החושבים כמוהו והתומכים בדרכו, שמחיר כבד ייגבה מכל מי שינסה להכתיב לאחרים ולהרוס להם עניינים שבהכרה, תוך פגיעה והרס שלטון החוק בישראל!ש

גם משרד החוץ האמריקאי החל לאחרונה לגלות עניין ביחס לו זוכים בארץ הקהילה המשיחית וחבריה. עיתון הארץ דיווח לאחרונה שבמסגרת הדו"ח השנתי על זכויות האדם, משרד החוץ האמריקאי הדגיש את אי-מורת-רוחו ממקרים בהם יהודים משיחיים ועדי-יהוה חוו הטרדות שונות על רקע אמונתם.ש

ש"מה שמחריף את המתח כלפי אוכלוסיות אלה" נאמר בדו"ח, "היא האמונה הרווחת מאוד אך השגויה, שהמרת דת בישראל היא בלתי חוקית". "מעניין לציין" קובע הדו"ח, "שחרף ההטרדות, מספר היהודים המשיחיים והנוצרים האוונגליסטים בישראל למעשה גדל בשנים האחרונות" (הארץ (מהדורה אנגלית) ,08.11.09)

אין שום ספק בכך שהקהילה המשיחית בארץ לא רק מאויימת וחווה מעשי אלימות כלפיה וכלפי חבריה, אלא גם מהווה מטרה להטרדה (בלתי חוקית ובלתי מוסרית) מצד גופים ממשלתיים, כגון משרד הפנים, והממסד הרבני. לדעתנו הגיעה העת שהקהילה המשיחית בארץ תעמוד על שלה, ותנקוט עמדה אמיצה בנדון, בכל ערוץ אפשרי.שש

   למעלה

 מכתבים למערכת הג'רוזלם פוסטש

א.נ.,ש

אני פונה אליך כמנויה על עיתון זה, וכתומכת נלהבת בישראל, ובעם היהודי. בהגדרה זו אני כוללת את כלל העם היהודי, כולל היהודים המשיחיים. אני מודאגת מכך שבעוד ששמו של החשוד בביצוע המעשה הנורא של פיגוע חבלני כנגד משפחת אורטיז גם נקשר לפשעים אלימים אחרים - תיאור הפשע היחיד שהושמט מן הכתבות בעיתונך הוא המקרה של עמי אורטיז. האם יש לך הסבר להשמטה זו?ש

אני מבקשת לעודד אותך בזאת, שבעתיד מערכת עיתונך תדע כיצד לא להיכנע ללחצים מלחצים שונים המופעלים עליה, אך תשמור על יושרה עיתונאית, ותעניק לכל אחד מקורבנות הפיגועים מעמד שווה... גם אם הקורבן הוא במקרה מאמין משיחי.ש

תודה רבה,ש

שלום,ש

כריסטין ווקר

  

עורכים יקרים ובן הרטמן,ש

בתגובה לכתבה: השימוע לטייטל - בדלתיים סגורות

כיצד לדעתך מרגיש עמי אורטיז, שלאחר שמטען חבלה התפוצץ בפניו, היה על סף מוות, עבר אין ספור ניתוחים, דיבתו הוצאה רעה בכל מקום, רק מפני שהעז להעלות על דל שפתיו שייתכן שהמפגע היה יהודי דתי (ועתה אנחנו יודעים שזה אכן כך), במוחו מתרוצצות מחשבות שאולי הפושע לא ייתפס לעולם, ובטוקבקים השונים נכתב לעיתים שבעצם מגיע לו למות, וכו' וכו'... ואז, לפתע, יש חשוד ומבוצע מעצר, אך עורכי הג'רוזלם פוסט מחליטים להשמיט מן הכתבות דווקא את אזכורו של אחד הפיגועים המזוויעים ביותר - זה כנגד נער צעיר בן עשרה!ש

ומה לדעתך גורמת ההשמטה הזו לעמי? האם בכלל איכפת לך? האם אמונתו גורמת לו להפסיק מלהיות בן-אנוש? אך במקום זאת אתם מזכירים את רצח הנערים במועדון בר-נוער, אירוע שהמשטרה עצמה שוללת את מעורבותו של טייטל בו, ושהוא עצמו מכחיש.ש

ההשמטה שלכם וודאי נעשתה במכוון, וזה כל כך ברור. אם עמי לא היה משיחי, הרי הייתם עושים כל מאמץ כדי לא להחמיץ את סיקורו ופרסומו בעמוד הראשי, של סיפור נוגע ללב על נער שמשלוח מנות לפורים התפוצץ בפניו. הייתם וודאי מפרסמים אז כיצד הרופאים אמרו לדוד אורטיז, שבנו לא ישרוד את הלילה. כיצד אלוהים דיבר, ועודד את דוד שלא ידאג, שלו עצמו (לאלוהים) יש תכנית וכוונה להציל את הנער. הייתם וודאי מספרים אז כמה מדהים היה שם בבית החולים, אפילו לפני השעה 04:00 בבוקר, כשהרופאים שבו ומסרו לדוד את הבשורה הטובה: "בנך יחיה", בשורה שדוד ידע עוד לפניהם, עמוק בלבו. איזה סיפור!ש

הייתם וודאי מדגישים אז גם את העובדה שבתחילה, הרופאים קבעו שגם אם עמי ישרוד ויחיה - הוא וודאי יאבד את השימוש בגפיו, אך כיצד כיום - עמי שב לשחק היטב בנבחרת כדורסל - תוך שימוש מלא בכל ארבע גפיו!ש

במקום כל זאת - טרחתם לפרט את רשימת הפשעים של המפגע, אך השמטתם את שמו של עמי. בושה וכלימה!ש

אני רוצה לקוות שבעתיד, הדיווחים שלכם יהיו הוגנים יותר. ואל תחשבו אפילו לרגע, שמיליוני הנוצרים המאמינים ברחבי תבל, אלה שקראו את הכתבה ושהתפללו לשלומו של עמי מחד, ולתפיסתו של המפגע מאידך - לא שמו לב להשמטה הזו. הם כולם עוקבים בדריכות ובתשומת לב אחרי התפתחות העניינים במקרה של טייטל.ש

רון קנטור

רעננה 
 
  למעלה 

Give your special gift today:  

Maoz Israel Ministries  |  istandwithisrael  |  Hebrew Books
Congregation Tiferet Yeshua  |  Coffee House Outreach    
Media Projects  |  Hebrew New Testament  |  Burkina Faso 
Arab Congregations  |  Persecuted Believers  
 

 

 

 

]]