Login to get started!
Username
Password
Forgot password?
Remember me
Not a member yet?  Sign up now!
Sign Up or log in
Username (3 to 12 characters, numbers & letters only)
Email
Privacy Policy
Login   |   Sign up

 

הולדת מדינת ישראל, שינוי ההיסטוריה:
הצהרת בלפור

נובמבר 2017
חשוון - כסלו, תשע"ז

1117 - top - Maccabee-Allenby

ציור שפורסם בידי א"ב שייטר, סינסינאטי, אוהיו


 

מאת שירה סורקו-רם

ב-2 בנובמבר 2017 ימלאו מאה שנים לחתימה על הצהרת בלפור, שבה הצהירה בריטניה ש"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה, ותעשה את מיטב מאמציה להקל את השגת מטרה זו..."

כשנשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס שמע שבריטניה מתכוננת לציין את יום המאה למסמך ההיסטורי הזה ולכל המשתמע ממנו בנוגע להולדת מדינת ישראל, הוא פנה אל מנהיגי ערב וביקש מהם לתבוע את ממשלת בריטניה על הפשע ההיסטורי הזה, שהמיט על העם הפלסטיני אסון שממנו הוא סובל עד עצם היום הזה.

עבאס דחק בבריטניה לכפר על חטאה, כדבריו, באמצעות סדרת צעדים, ביניהם התנצלות בפני העם הפלסטיני, הכרה ללא כל דיחוי במדינה פלסטינית וביטול הצהרת בלפור. כמו כן ביקש להכריז הכרזה נוספת שתעשה צדק עם הפלסטינים ותפצה אותם על הנזק שנגרם להם בעקבות ההצהרה ודרש את אותו פיצוי שפיצתה גרמניה את היהודים על השואה. (memri.org)

דבריו היו ברורים כשמש: מטרתו של עבאס היא להשמיד את מדינת ישראל ולהקים במקומה עוד מדינה ערבית מוסלמית.

באומות המאוחדות

בספטמבר האחרון – במהלך נאום בעצרת הכללית של האומות המאוחדות – קרא עבאס לבריטניה להתנצל על הצהרת בלפור.

"אנחנו מבקשים מבריטניה הגדולה, בקרוב מאה שנים ליום ההצהרה הזאת הידועה לשמצה, להפיק את הלקחים הדרושים ולשאת באחריות ההיסטורית, החוקית, הפוליטית, החומרית והמוסרית על השלכותיה. הוא ביקש לכלול התנצלות בפני העם הפלסטיני על האסונות, האומללות והעוול שיצרה הצהרה זאת, ולפעול כדי לתקן את האסונות האלה ולפצות על תוצאותיה, בין היתר להכיר במדינת פלסטין", אמר עבאס. "זה המעט שיכולה בריטניה לעשות". (reuters.com)

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שגם הוא נאם בעצרת האומות המאוחדות, ציין שהעמדה של הרשות הפלסטינית כלפי יום המאה להצהרה הוא "דוגמה נוספת" לסירוב הפלסטיני להכיר בזכות הקיום של מדינת ישראל.

"זה קרה לפני כמעט מאה שנה... מי שמדבר על אנשים שתקועים בעבר! למה שהפלסטינים לא יגישו תביעה נגד אברהם אבינו על קניית אדמות בחברון?", שאל. (independent.co.uk)

בנאום שנשאה בפני ידידים נוצרים של ישראל בדצמבר 2016, הזכירה ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי, את המכתב המכריע שכתב מזכיר החוץ השמרני ארתור ג'יימס בלפור ללורד רוטשילד בשנת 1917, וכינתה אותו "אחד המכתבים החשובים בהיסטוריה", ש"ממחיש את תפקידה החיוני של בריטניה ביצירת מולדת לעם היהודי", והוסיפה: "זהו יום שנציין בגאווה". היא הזמינה את ראש הממשלה בנימין נתניהו לחגיגות הרשמיות. (cfoi.co.uk)

1117 - General Allenby
הגנרל אדמונד אלנבי

בריטניה מתכננת שורה של חגיגות

והם אכן מתכוונים לחגוג. יהודים, נוצרים, מדינאים ופוליטיקאים שמרנים יחגגו לצד אזרחים בריטיים אוהבי ישראל. סטודנטים באוניברסיטה, תלמידים בבתי הספר ודיפלומטים ממדינות רבות, יצטרפו לחגיגות.

הקואליציה הנוצרית בבריטניה הקימה אתר במרשתת, balfour100.org, כדי לציין את יום המאה להצהרת בלפור. ב-7 בנובמבר יתקיים אירוע גדול ב"רויאל אלברט הול", לצד אירועים רבים אחרים ברחבי בריטניה. החגיגות ייערכו במשך חודש בכל רחבי בריטניה.

הצהרת בלפור עיצבה את ההיסטוריה

למה הצהרת בלפור כה חשובה? למה היהודים והנוצרים המאמינים שמחים בה, ולמה היא מעוררת תרעומת רבה אצל הפלסטינים, הערבים והפוליטיקאים הליברלים?

מבחינת החוק הבינלאומי, הצהרת בלפור הייתה המדיניות הרשמית הראשונה שהצהירה על זכותו של העם היהודי להתיישב במולדתו. על ההבנה לגבי כוונתה ומשמעותה האמיתיות, מעיבות השקפות עולם סותרות והטיות פוליטיות. ובכל זאת, ההצהרה היא צעד ראשון מצד עמים רבים, להכיר בשאיפה ציונית מכל סוג שהוא.

לאנשים שאינם מכירים את התנ"ך ואת הברית החדשה ואינם מאמינים בהם, הטענה שזכות היהודים לארץ מבוססת על כתבי הקודש ותקפה אלפיים עד ארבעת אלפים שנה, מכעיסה את הליברלים כשהם טוענים שאבותיהם חיו ביריחו לפני כשבעת אלפים שנה, ושחיים היום תחת שליטתה של מדינת ישראל בת השבעים.

דבר אחד ודאי: בעולם של שנת 1917, עצם המחשבה שממשל כלשהו יצא בהכרזה רשמית להקים מחדש את מדינת ישראל, אלף שמונה מאות שנים אחרי החורבן, נראה בלתי אפשרי ודמיוני לגמרי. מיליוני מוסלמים חיים במזרח התיכון, ודתם מטיפה לשנאה עזה כלפי היהודים. לזה נוספות מאות שנות אנטישמיות בפועל בכל רחבי אירופה, ולפני מאה שנה גם בארצות הברית. מי היה יכול לדמיין תרחיש שבו אומה קטנה שחיה על אי, המנהלת אימפריה שהשמש אינה שוקעת עליה לעולם, תתמקד בעם ישראל הלא קיים, ותשקול ברצינות להקים אותו מהמתים?

ראש הממשלה הנוצרי והציוני של בריטניה

ובכל זאת, באמצעות יד אלוהים, קרה שבשנים 1922-1916 הפך דידוויד לויד ג'ורג' לראש הממשלה באימפריה הגדולה ביותר שידע העולם. בריטניה הגדולה שלטה בכמעט עשרים מיליון קילומטרים רבועים משטחי כדור הארץ, ובעשרים אחוזים מאוכלוסיית העולם.

האיש שאלוהים הציב בראשה היה נוצרי מווילס שאומץ בידי משפחה של מנהיג קהילה בפטיסטי. אחר כך הוא המשיך כל חייו כחבר אדוק בקהילה המכונה Disciples of Christ ("תלמידי המשיח"). הוא גדל וחונך על ברכי הכתובים. בנאום שנשא בשלב מאוחר הרבה יותר בחייו, במהלך ביקור ב"כנען", אמר לקהל היהודי: "שמעתי על יזרעאל ועל עמק יזרעאל, על כרמל ועל ציון, לפני שידעתי על קרבות ועימותים בהיסטוריה של אנגליה". בזכות הרקע שלו בכתובים, הוא היה ציוני נאמן במשך עשרות שנים (שלא כמו פוליטיקאים רבים מפלגים שמרניים הרבה יותר, כגון האנגליקנים). (jta.org)

אבל בין המטלות היומיות של ראש הממשלה, היה לויד ג'ורג' אחראי גם על ניהול מלחמת העולם הראשונה בזירות באירופה ובמזרח התיכון. הוא היה זקוק למזכיר חוץ עם תיאולוגיה דומה כדי להתרכז בהכנת מסמך שיפיח חיים במולדת לעם היהודי. הלורד בלפור היה במקרה מזכיר כזה, והיה תמים דעים לחלוטין עם לויד ג'ורג' בנושא.

קבינט מלא נוצרים מאמינים

בלפור היה ידוע כנוצרי מאמין אדוק, ותיאולוגיה הייתה אחד הנושאים החביבים עליו. "העניין שלו ביהודים ובתולדותיהם נמשך לכל אורך חייו", כתבה עליו אחייניתו, בלאנש דאגדייל. "הוא נבע מההשכלה שלו בכתבי הקודש, שאותה קיבל מאימו ומהחינוך הסקוטי שלו זכה... הבעיה של היהודים בעולם המודרני נראתה לו חשובה ביותר", כתבה דאגדייל. "הוא תמיד דיבר על כך בהתלהבות רבה... שהאמונה הנוצרית והתרבות הנוצרית חבות ליהדות חוב עצום, שלמרבה הבושה, שולם ברעה תחת טובה". למעשה, שני עשורים לאר מכן, במלחמת העולם השנייה, משפחתו של הלורד בלפור קיבלה מאה ושמונים ילדים יהודים שהועברו לבריטניה לפני שהגיעו אליהם הנאצים.

זאת ועוד, מסתבר שקבינט המלחמה של ראש הממשלה לויד ג'ורג' היה מורכב מתשעה חברים, ששבעה מתוכם גדלו וחונכו בבתים נוצריים מאמינים או קיבלו את האמונה המשיחית באופן אישי. ליתר פירוט, שישה מתוך השבעה גדלו בבתים קלביניסטים. באותם ימים, בסוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים, היו הקלביניסטים פרו-ישראלים, כמו נוצרים מאמינים אחרים שציפו לשיבת היהודים למולדתם באחרית הימים.

אי אפשר היה להרכיב קבוצה טובה מזאת של גברים מאמינים, שהייתה מושפעת מכתבי הקודש, ולהציבה בראש ממשלת בריטניה באותם ימים. רק חבר קבינט אחד היה אנטי ציוני מובהק, אדוין סמואל מונטגו, והוא היה יהודי! (pre-trib.org)

1117 - General Allenby enters Jerusalem
הגנרל אלנבי נכנס רגלית לירושלים

האם ארצות הברית תתמוך בהצהרה?

אבל לפני שראש הממשלה לויד ג'ורג' ומזכיר החוץ בלפור יכלו לאזור אומץ להשלים מהלך גדול שכזה, הם היו זקוקים לגיבוי של ארצות הברית. האם אמריקה תהיה מעוניינת במבצע בלתי רגיל כזה?

הם יצרו קשר עם הנשיא וודרו ווילסון. מסתבר שווילסון היה הנשיא הפרו-יהודי ביותר בארצות הברית בכל הזמנים. הוא מינה לבית המשפט העליון את היהודי הראשון, לואיס ברנדייס, ציוני נלהב שייעץ לווילסון בנוגע להצהרת בלפור. מוקדם יותר, כשהיה נשיא אוניברסיטת פרינסטון, מינה ווילסון את היהודי הראשון לפקולטה.

ווילסון היה זקן בכנסייה הפרסבטריאנית ובעל אמונה עמוקה, ובנו של תיאולוג מוביל. הוא קרא את כתבי הקודש בכל יום, ואמר שצר לו על האנשים שאינם קוראים את הכתובים בכל יום. הוא גם כרע ברך והתפלל פעמיים ביום. בקיצור, ווילסון היה הנשיא הנוצרי המאמין ביותר בארצות הברית בכל הזמנים. אלמלא נהנה לויד ג'ורג' מתמיכתו המלאה של ווילסון, ספק אם הבריטים היו מצהירים בכלל את ההצהרה. (haaretz.com)

אדם נוסף שאלוהים השתמש בו כדי לשכנע את ראש הממשלה הבריטי לבצע את הזינוק המדהים הזה להענקת מעמד חוקי למולדת היהודים היה חיים ויצמן. ויצמן היה מדען יהודי מבריק שהמציא את תהליך הפקת האצטון – חומר שתעשיית הנשק הבריטית הייתה זקוקה לו נואשות. ההישג הזה אפשר לו גישה לאותם פוליטיקאים ממש שקבעו את עתיד המזרח התיכון. מנהיגותו כבר הייתה מוכרת כמה שנים קודם לכן, כשקידם בתוקף את נושא המולדת היהודית בפלשתינה ולא באוגנדה דווקא, כפי שדרשו כמה קולות בעלי השפעה.

הפור נפל

ב-2 בנובמבר, שלח מזכיר החוץ ארתור בלפור בשם ממשלת בריטניה את ההצהרה בצורת מכתב ללורד וולטר רוטשילד, מנהיג הקהילה היהודית. (wikipedia.org)

משפחת רוטשילד לא הייתה ידועה כציונית. יהודים בריטים רבים לא היו ציונים כלל וכלל. יהודים בולטים רבים במערב אירופה, פחדו שמולדת יהודית תאיים על מעמדם באירופה, אבל וולטר רוטשילד טען שאומה יהודית תהיה בית ליהודים שלא חיו בארצם או לא היו יכולים לחיות בה. הוא היה מנהיג בולט בקהילה היהודית בבריטניה, ולכן קיבל והעביר את המכתב לפדרציה היהודית הציונית, ומאז ואילך, הפכה ההצהרה למסמך סמכותי ששימש במדיניות ובחוק הבינלאומיים.

בריטניה מעבירה כוחות לארץ הקודש

בינתיים היו הבריטים עסוקים במזרח התיכון במתקפתם על הטורקים העותמאנים. לוויד ג'ורג' העביר בשקט את המצביא הטוב ביותר שלו מהחזית המערבית באירופה לפיקוד על המערכה בפלשתינה, והגנרל אדמונד אלנבי לא אכזב אותו. לוויד ג'ורג' גם הורה להגביר את מספר החיילים הבריטיים, ואלנבי קיבל מטוסים, חטיבות וספינות מלחמה. המהלכים האלה נעשו בהסתר כדי לוודא שהבריטים יכבשו את ירושלים לפני הצרפתים או הגרמנים. (pre-trib.org)

מסתבר שהגנרל אלנבי היה נוצרי מאמין שקרא את ספר הבריתות שלו באופן יומיומי. אלנבי האמין בנבואות הכתובים. הוא ודאי היה נרגש מאוד כשקיבל את המינוי לשחרר את ירושלים מידי האימפריה העותמאנית האסלאמית, ולהכין את כנען לשיבת העם היהודי. שני סמלים של הצבא הבריטי היו הראשונים שראו את ראש העיר המוסלמי של ירושלים מנופף בדגל לבן ב-9.12.1917, קצת יותר מחודש אחרי פרסום הצהרת בלפור. במקרה היה ה-9 בדצמבר היום הראשון של חנוכה, כ"ד בכסלו, והיהודים חגגו את חנוכת בית המקדש. (See third article.) (cai.org)

היום פועלת הרשות הפלסטינית בלא הרף במאמץ לשלול את הלגיטימציה של המדינה היהודית, להשמיץ אותה ובסופו של דבר להחליפה במדינה פלסטינית. מנהיגיה מכריזים שהיהודים לא חיו בפלשתינה מעולם, ורוב המוסלמים בעולם, מאה ושמונים מיליון, משוכנעים שזאת האמת. אבל למורת רוחה של הרשות הפלסטינית, הארכיאולוגים חושפים באופן קבוע כל מיני שיירים של המורשת הקדומה של ישראל בארץ שנים עשר השבטים. הצהרת בלפור היא המסמך החוקי הראשון שהפיח חיים באופן מוחשי בעם הקדום הזה – כפי שניבאו לפני אלפי שנים נביאי ישראל.

אלוהים הריבון הציב בעמדות של סמכות וכוח אנשים שהכירו את הכתובים. אי אפשר לסכל את תוכניות אלוהים. אשרי האנשים שיש להם עיניים לראות ואוזניים לשמוע!

חזרה למעלה


ישראל זכתה ארבע פעמים בתמיכת המדינות,
באישור ובתוקף חוקי

1117 - leadersמשמאל : ראש הממשלה דיוויד לוויד ג'ורג'; מזכיר החוץ ארתור בלפור; הכימאי חיים ויצמן; הנשיא וודרו ווילסון; הברון וולטר רוטשילד


2.11.1917

הצהרת בלפור: ההצהרה שבה הודיעה בריטניה על כוונתה להקים מדינה יהודית בפלשתינה. פלשתינה היא האזור הגיאוגרפי (לא עם) בין המזרח התיכון ממערב, לבנון, סוריה, עיראק וערב מצפון וממזרח.

25-19.4.1920

סאן רמו, סעיף 22: פגישה בין בריטניה, צרפת, איטליה, יפן ומדינות אחרות, כדי להחליט לגבי שטחי האימפריה העותמאנית המובסת. המשתתפים חתמו על נוסח הצהרת בלפור, הסמיכו אותה והפכו אותה לחוק מחייב להקים מולדת יהודית בפלשתינה.

24.7.1922

ליגת העמים: מסמך חוקי שכותרתו "מנדט לפלשתינה" התקבל פה אחד בקרב חמישים ואחת מדינות הליגה ותיאר את הזכויות החוקיות של היהודים בפלשתינה: "הואיל ובכך ניתנה הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי לפלשתינה [ולהנחת] יסודות לבנייה מחדש של הבית הלאומי שלהם בארץ הזו... המנדטורי יהיה אחראי ליצור בארץ תנאים פוליטיים, אדמיניסטרטיביים וכלכליים, אשר יבטיחו את הקמתו של הבית הלאומי היהודי, כמפורט במבוא".

למרות זאת, המנדט על פלשתינה חילק אותה לשני חלקים: מערבית לירדן ליהודים, ומזרחית לירדן לערבים. בכך נתן המנדט שבעים ושבעה אחוזים מפלשתינה שהובטחה ליהודים, למדינה הטרנס-ירדנית.

כ"ט בנובמבר, 1947

החלטה 181 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות: ההחלטה קראה לחלוקה נוספת של פלשתינה ממערב לנהר הירדן – חלוקה לשתי מדינות: מדינה יהודית ומדינה ערבית. ההחלטה התקבלה בכ"ט בנובמבר, 1947. היהודים בפלשתינה קיבלו את ההחלטה, אבל הערבים בפלשתינה ומדינות ערב דחו אותה, ודוחים אותה עד עצם היום הזה.

המילה "פלסטינים" איננה מופיעה אף לא באחד המסמכים האלה, מאחר שעם כזה לא היה קיים בזמן כתיבת המסמכים. הפלסטינים צצו אחרי מלחמת ששת הימים. עד אז, היו יהודים, נוצרים ומוסלמים/ערבים.

חזרה למעלה


ירושלים, 1917 :
כפי שנאמר בכתובים

מאת: ONE FOR ISRAEL

1117 - Jerusalem Rescued Article


 

ירושלים, 11.12.1917

כשהגנרל אדמונד אלנבי ירד בעווה מסוסו, הסיר ביראת כבוד את כובעו ונכנס אל מעבר לחומות העיר העתיקה דרך שער יפו, שלא היה בשימוש שנים רבות, הייתה האווירה מחושמלת.

שש מאות שבעים ושלוש שנות השלטון המוסלמי הגיעו אל סופן. התיעוד מראה יהודים מקבלים את הגנרל כאילו הוא סוג של משיח, והארץ מעולם לא שבה להיות כשהייתה.

תוך זמן קצר הצטננה אהדתה של בריטניה למדינת היהודים, אבל הסיפור על הרגע הזה הוא סיפור של פלא עוצר נשימה.

ארבע מאות שנות השעבוד של ירושלים

אחרי שהכיבושים האסלאמים (והצלבנים) עלו ונפלו לסירוגין, כבשו העותמאנים את מה שנקרא אז פלשטינה, ושלטו בה משנת 1517 ועד שנת 1917, במשך ארבע מאות שנה. בכתבי הקודש, ארבע מאות שנה הן כמעט מילה נרדפת לשעבוד ודיכוי – ארבע מאות שנות החטא הכנעני שהצטבר לזעם אלוהים, ארבע מאות שנות שעבוד במצרים, ועכשיו ארבע מאות שנות שלטון עותמאני.

בניית כנסיות ובתי כנסת הייתה מחוץ לחוק. אסור היה לצלצל בפעמוני הכנסיות. אנשים לא מוסלמים (דימי) חויבו במס ג'יזיה. אבל הגרוע מכול הייתה הקריאה שנשמעה בשנת 1915 להשמיד כל נוצרי באימפריה. הטבח הארמני כלל לא רק ארמנים אלא גם נוצרים קתולים ויוונים אורתודוקסים. מיליון וחצי אנשים נרצחו, ורבים אחרים סבלו סבל מחריד לפני שהצליחו לברוח.

האסטרטגיה של אלוהים מתוארת בישעיה ל"א

הטורקים שיתפו פעולה עם הגרמנים במלחמת העולם הראשונה, והבריטים מצאו את עצמם נלחמים באימפריה העותמאנית הדועכת במזרח התיכון. הגנרל אלנבי מונה על שחרור ירושלים, והביע בפני ממוניו חשש בנוגע לגודל המשימה שהוטלה עליו ולרגישותה.

הוא קיבל הוראות לכבוש את העיר בלי לירות על האנשים או על העיר. איך אפשר לבצע משימה כזאת? "התפלל", הייתה התשובה שקיבל ממעל, ואולי היא לא נשמעה מועילה במיוחד, אבל הוא התפלל.

אלנבי הכיר את עמדותיו של חוקר הכתובים הד"ר ה' אלדרסמית', שחקר את הנבואות על ישראל. אלדרסמית' הסביר בספרו משנת 1898, Fullness of the Nations, שהוא האמין שבריטניה תשחרר את ירושלים בשנת 1917. הוא השתכנע מהכתוב בישעיה לא 5-4 שבריטניה תמלא תפקיד בשיקום ירושלים, ושהתפקיד הזה יתמלא באמצעות מכונה מעופפת כלשהי.

"...כֵּן, יֵרֵד יְהוָה צְבָאוֹת, לִצְבֹּא עַל-הַר-צִיּוֹן, וְעַל-גִּבְעָתָהּ. כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת, עַל-יְרוּשָׁלִָם; גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט (ישע' לא 5-4).

אלדרסמית' הגיע למסקנה הזאת עוד לפני שהאחים רייט טסו בפעם הראשונה ב-1903 – בימיו עוד לא הומצא האווירון. אבל ארבעים שנה לאחר מכן, בשנת 1917, היה שימוש באווירונים (לא שימוש נפוץ) אם כי רוב בני האדם עוד לא ראו אווירון. האמונה של האיש הזה לגבי הנבואה בישעיה לא, העניקה לאלנבי השראה. הוא טס באווירונים מעל ירושלים ופיזר על העיר פתקים שבהם כתוב בערבית: "היכנעו! אלנבי".

משל בערבית

משל בערבית אומר שהטורקים לא יצאו מירושלים עד שהנילוס יזרום בפלשתינה והנביא יגרש אותם מהעיר.

למרבה הפלא, האירועים חברו יחד כדי לגרום לשני התרחישים הלא סבירים האלה, להתרחש. החיילים הבריטים היו מוצבים במצרים בשנים שלפני האירועים האלה, וסגן הגנרל סר ארצ'יבולד מארי קיבל סמכות לבנות צינור כדי לשאוב מים רעננים מהנילוס, ומסילת רכבת כדי לספק מים לחיילים. עד שנת 1917 הגיעו לפלשתינה מים וחיילים. הנילוס זרם בפלשתינה.

שנית, אלנבי פיזר מהאוויר פתקים בערבית שנראו כך: "היכנעו! אל נבי", שמשמעו – "הנביא". אחרי שמכונות מעופפות מסתוריות שלחו מסרים מאלנבי (אל-נבי), ברחו טורקים רבים מיד בערב ה-8.12.1917. החיילים הטורקים ברחו מירושלים במשך כל הלילה.

עד בוקר ה-9.12 ברחו כולם, וראש העיר ירושלים יצא עם משלחת קטנה תחת דגל לבן כדי למסור את מפתחות העיר. הכניעה הרשמית התקבלה בידי הגנרל אושעה בשם המפקד הכללי. ירושלים שוחררה בלי שתישמע ירייה אחת.

הגנרל אלנבי קיבל את הכניעה באופן רשמי במגדל דוד ליד שער יפו כעבור יומיים. ההודעה נקראה בשבע שפות והודיעה לאנשים שהם יכולים לצאת לענייניהם באין מפריע, ושקדושת המקומות הקדושים תישמר.

חגי הנביא מציין תאריך

ערב ה-8.12 ויום ה-9.12 היו רגעי היסטוריה מכריעים. מרדת החמה ב-8.12 ועד רדת החמה ב-9.12 בלוח השנה העברי חל יום העשרים וארבעה בכסלו. מה מיוחד ביום הזה?

כדי למצוא את התשובה, עלינו לחזור מאות שנים אחורנית, לנביא חגי. כסלו הוא החודש התשיעי בלוח השנה התנכי, ואם נקרא את חגי פרק ב, נראה שהנביא, שפעל בימי בניין בית שני, מדגיש את התאריך הזה שלוש פעמים.

חגי שומע את דבר ה' באותו יום, עשרים וארבעה בכסלו, ואומר בפסוקים 10, 18 ושוב בפסוק 20, לזכור את התאריך הזה, ולשים לב אליו במיוחד.

הפרק עוסק בעיקר בבניין המקדש, בקדושה ובטומאה ובברכה לעם. אלוהים מזכיר לנו את כוחו על כל העמים, ואת ריבונותו המוחלטת. הוא יכול להרעיש את העמים כרצונו. הוא מבטיח ברכה לעם ישראל ומסב את תשומת לבנו לתאריך המסוים הזה – עשרים וארבעה בכסלו. מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי... מִן-הַיּוֹם הַזֶּה, אֲבָרֵךְ.

יש המאמינים ששורשיו של חג החנוכה נעוצים בפרק הזה, כי הוא עוסק בנושא חנוכת המקדש. ייתכן שהתאריך הזה היה חשוב לעם היהודי עוד לפני שהפילו המכבים את שלטון היוונים וגירשו את אליליהם מהמקדש, בשנת 167 לפני הספירה.

סוף השלטון המוסלמי

הרעיון לסלק כל התנגדות לאלוהי ישראל במקום קודשו חוזר על עצמו לאורך הדורות, ובעת המכרעת הזאת בלוח השנה העברי. האם זה רק מקרה שהשלטונות המוסלמים הניפו את הדגל הלבן בירושלים, העיר שאלוהים מכנה אותה שלו? ירושלים שוחררה ביום העשרים וארבעה בכסלו, ה-9.12.1917, ובא הקץ לשלטון האסלאמי.

זאת ועוד, זמן רב לפני חגי, ניבא דניאל (יב 12) שתבוא ברכה על ירושלים אחרי 1335 ימים. אחד הקצינים הבריטים נדהם לגלות ששנת 1917 הייתה שנת 1335 המוסלמית, כי הלוח המוסלמי החל בשנת 622. אנשים שעקבו אחר הנבואות, כמו הד"ר ה' אלדרסמית', כבר חיברו את חלקי התמונה, וציפו לגאולה ולברכה לירושלים בשנת 1917. אלף, שלוש מאות שלושים וחמש שנים הגיעו אל סופן. דניאל כתב: אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה, וְיַגִּיעַ: לְיָמִים אֶלֶף, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה.

אחרי 1335 שנות אסלאם, העיר ירושלים שוחררה בידי הבריטים באמצעות אווירונים, "כציפורים עפות", ביום העשרים וארבעה בכסלו שנת 1917.

פורסם ברשות.

חזרה למעלה



שותף משמיע את קולו!


1117 - Narrated Bible

לכבוד ארגון מעוז ישראל,

לפני שבוע קראתי את המייל שלכם על "סוף לבצורת". חשבתי קודם שהיה מדובר על חוסר במזון, והופתעתי לגלות שהדברים מתייחסים לרעב לדבר אלוהים. מעולם לא הייתי מעלה על דעתי שהתנ"ך בארץ מרתיע אנשים רבים, בעיקר כי הוא עדיין כתוב בעברית עתיקה. מעולם לא עלה על דעתי שהקנאות של הסופרים היהודים לשמור על שלמות המקור, מנעה את כתיבתן של גרסאות מודרניות יותר.

לאחרונה התחלתי ללמוד יוונית koine במטרה לקרוא את הברית החדשה בשפתה המקורית. קניתי ברית חדשה ביוונית הכוללת כותרות קטעים ותיאורים באנגלית, ותרגומים בשוליים למילים לא נפוצות. אני אוהב את זה מאוד, והספר מועיל לי מאוד. אני משוכנע עמוקות שגרסה דומה, כפי שאתם מתארים אותה בחזון שלכם לתרגום הגרסה העברית, תמשוך ישראלים רבים. מסיבה זאת אני מרגיש צורך "לקנות" דף במאתיים וחמישים דולרים (כי אני רואה זאת אישית כהזדמנות אדירה להשקעה רוחנית).

אני שותף להתרגשותכם מהפרויקט הזה ומקווה שתעדכנו אותנו לגבי התקדמותו. בהחלט אתפלל בעדו בתפילותיי!

בברכה,
מרקו פ'
סיאטל, וושינגטון


ספר הבריתות בעברית (תנ"ך וברית חדשה) נגיש לקורא העברי, עם הסברים ומילון בשוליים להבהרת המשמעות של מילים קשות ופסוקים קשים. פרויקט זה יימשך שלוש שנים.

חזרה למעלה

]]