Login to get started!
Username
Password
Forgot password?
Remember me
Not a member yet?  Sign up now!
Sign Up or log in
Username (3 to 12 characters, numbers & letters only)
Email
Privacy Policy
Login   |   Sign up

                       ירחון מעוז               הכל מ-1976              נוסד על ידי ארי ושירה סורקו-רם 

ש  אוקטובר 2010:   האם ייתכן בכלל שלום במזה"ת?  |   מדינה פלסטינית ללא מו"מ?ה 
מקריות אלוהית מוכוונת

האם ייתכן בכלל שלום במזה"ת? ה

אוקטובר 2010                                                                                                    תשרי – חשוון התשע"א  

1010-Top

אבו-מאזן ובנימין נתניהו מתייעצים ביניהם בעיצומו של מו"מ פנים-אל-פנים, בוושינגטון, ארה"ב.ש


מאת: שירה סורקו-רם
מאנגלית: עוזי לוטן, פרומה נייט

ש"הלב ממש כָּמֵהַּ להצלחתו של הניסיון האחרון הזה להביא שלום בין ישראל לרשות. הלב הכמה הזה היום, הינו בדיוק אותו לב שהתחנן וקיווה לשלום גם אז, לפני 62 שנה, כאשר הקמנו את המדינה והיינו בעיצומה של מלחמה שנכפתה עלינו, מלחמה שנועדה להשמיד את המדינה החדשה מייד עם היוולדה.ש

זוהי אולי הסיבה לכך שהיום, הלב פוקד עלינו לעשות כל דבר אפשרי למען השלום. להקפיא את הבנייה וההתנחלות... להתכונן לעקירת מרביתן...  להתכונן לפשרות בהתוויית הגבולות, אפילו בירושלים...".ש

כך כתב דויד הורוביץ, העורך הראשי של הג'רוזלם-פוסט. בדבריו אלה, מבטא מר הורוביץ את רגשותיו של הזרם המרכזי בארץ, בקשר לשיחות השלום הישירות בין ישראל לרשות הפלסטינאית שנפתחו בוושינגטון, ארה"ב, בתחילת ספטמבר השנה.ש

והורוביץ גם ממשיך ואומר: "'לעשות כל דבר', אומר הלב. כל דבר שעשוי לשחרר אותנו מן העול הנורא, המתיש והבלתי רצוי הזה, של שליטה וממשל על הפלסטינאים. לעשות כל דבר שיבטיח את שימורה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית גם יחד. לעשות כל דבר שיועיל להרחבת מעגל הנורמליזציה מחד, וכן להרחבת מעגל התמיכה במאבק נגד האיסלאם הקיצוני באזור ומדינת החסות שלו, איראן, מאידך" (ג'רוזלם-פוסט, 03.09.2010).ש

אך כהרגלו, הורוביץ שב ומניח למה שהלב אומר, וחוזר להתמקד במה שהראש אומר. והראש מזכיר לו, ולכולנו, את הניסיונות הרבים כל כך, להשיג שלום עם הפלסטינאים. הראש זוכר שכאשר שיחות השלום נכשלות – כפי שקרה שוב ושוב בעבר – גל חדש של טרור, אינתיפאדה, בא ושוטף אותנו בחוזקה רבה.ש

כזכור, גל הטרור הרציני האחרון החל עם האינתיפאדה השנייה, באוקטובר 2000. נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, זימן אז יחד לוושינגטון את ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, ואת מייסד אש"ף והפתח, יאסר עראפת. ביל קלינטון עצמו הוכה אז ע"י המציאות שטפחה על פניו: אהוד ברק הסכים למרבית התנאים המוצעים, ויאסר עראפת דחה על הסף את כל תנאיו הסבירים של הסכם השלום המוצע. בגל הטרור בן 4 השנים של האינתיפאדה שפרצה בעקבות כישלון השיחות, נהרגו אז למעלה מ-1,000 איש.ש

אך מדוע זה השיחות מסתיימות תמיד בכישלון חרוץ? הבה וננסה למצוא את התשובה באמצעות בחינת הדרישות שהעלו אבו-מאזן, נשיא הרשות הפלסטינאית, וצוות שריו שליוו אותו לפתיחת השיחות בוושינגטון בתחילת ספטמבר. לאחר מכן נבחן גם את דרישות ישראל.ש

1010 - Negotiations begin

 תחילת השיחות. משמאל: נשיא מצרים חוסני מובארק, רה"מ בנימין נתניהו, נשיא ארה"ב ברק אובמה, יו"ר הרשות ונשיאה, אבו-מאזן ומלך ירדן, עבדאללה ה-2. כידוע, מצרים וירדן הן שתי מדינות ערב היחידות שעד עתה חתמו על הסכמי שלום עם ישראל. מובארק והמלך עבדאללה הוזמנו ע"י הנשיא אובמה לבוא לתווך ולסייע בהשגת הסכם שלום ישראלי פלסטינאי.ש

דרישות הפלסטינאים להסכם שלום

ש1. הקפאת הבנייה בשטחי יו"ש, וכל זאת כתנאי לעצם המשך השיחות. אבו-מאזן דורש מישראל להמשיך את הקפאת הבנייה גם מעבר לעשרת חדשי ההתחייבות הראשונית של ממשלת ישראל, שתוקפה פג ב-26 בספטמבר.ש

לצערנו, נושא זה של הקפאת הבנייה, לא היווה כלל תנאי פלסטינאי מקדים, עד שנשיא ארה"ב, אובמה, טרח קשות להפוך אותו לכזה!  בתמימותו כי רבה, הנשיא שהיה אז חדש בתפקידו, האמין שלחץ ציבורי כבד על ישראל יגרום לה מיד לוותר וויתורים חד-צדדיים, ואלה יועילו לו לשדל את הפלסטינאים לחדש את שיחות השלום עם ישראל. אך לתדהמתו, אובמה למד שיעור קשה ומפתיע: הלחץ הבלתי הוגן שלו על ישראל גרם בדיוק את ההיפך, ושהוא עצמו, במו ידיו, סיפק לפלסטינאים את התירוץ לסרב לחידוש המו"מ.ש

תוך שהם חשים את אהדת הממשל האמריקאי כלפיהם, הפלסטינאים דווקא התחפרו להם עמוק יותר, והקשיחו את עמדתם בנוגע לחידוש שיחות השלום עם ישראל. וראו איזו הפתעה! הפלסטינאים הוסיפו לראשונה בהיסטוריית שיחות השלום, גם מרכיב נוסף כתנאי מוקדם לכל מפגש אפשרי בין אבו-מאזן לנתניהו: הקפאת הבנייה ביו"ש ובירושלים!ש

אם הממשלה הישראלית תאריך את ההקפאה – נמשיך בשיחות.ש
אך אם הם לא יאריכו – אנחנו נפרוש מן המו"מ.ש
ש - ראש הרשות הפלסטינאית, מחמוד עבאס (אבו-מאזן)ש

ובינתיים, תחת לחץ אמריקאי כבד ובלתי סביר, ביבי עצמו נעתר בשתיקה, והצליח ליזום ולפרסם צו-הוראה ממשלתי על הקפאה זמנית של בניית בתי-מגורים ותשתיות ביו"ש ובמזרח ירושלים. התחייבות הממשלה הישראלית כלפי הממשל האמריקאי הייתה של הקפאה בת 10 חודשים, ולא יותר.ש

ולאחר סדרת דרישות מחרישות אוזניים אודות התנאי של הקפאת הבנייה, האם אבו-מאזן אכן שב לשולחן הדיונים? כמובן שלא. לא זו בלבד שבמשך תשעה חודשים תמימים הוא סירב להיפגש עם נציגים ישראליים, אלא שבמקביל הוא רק המשיך להעלות עוד ועוד את רף הדרישות המקדימות שלו. רק כאשר מועד ההתחייבות הישראלית להקפאת הבנייה עמד בפני סיום, הסכים אבו-מאזן לבוא לוושינגטון כדי להתדיין עם נתניהו, כשאובמה משמש כצופה.ש

אך באותה נשימה, אבו-מאזן המשיך לאיים שינטוש את השיחות הישירות, אם ממשלת ישראל לא תסכים להאריך את תקופת ההקפאה. הארכת ההקפאה היא צעד בלתי סביר מבחינת ממשלת-ישראל: ראשית, עקב חוסר האיזון וההֲדָדִיּוּת בנכונות לפשרות מצד הפלסטינאים מחד, ועקב ההשלכות הכלכליות על כל ענף הבניה בארץ, כמו גם ההפסדים הכספיים שכבר נגרמו לתושבים רבים ששילמו עבור הבנייה אך לא יכולים לממש אותה מאידך. ואין להתעלם מהיבט חשוב נוסף, והוא ההיבט הפנימי-פוליטי: שותפיו הקואליציוניים של נתניהו, ישראל ביתנו וש"ס, וכן מפלגת הליכוד עצמה, עומדים איתן על דעתם שלא לאפשר לביבי להפר את התחייבותו לסיים את ההקפאה עם תום 10 החודשים. וזה כל מה שאבו-מאזן, עם תמיכתה הרחבה של הליגה הערבית, מצפים לו, כדי לתרץ נטישה אפשרית של השיחות, בכל רגע שיחפצו.ש

ש2. פירוק ההתיישבות היהודית ביו"ש. חובה לציין כאן שההתעקשות על נושא הקפאת הבניין ביו"ש היא בבחינת "מקדמה" בלבד ולא הנושא העיקרי ברשימת דרישותיהם של אבו-מאזן והרשות הפלסטינאית. אחד מנושאי הליבה ברשימה זו היא הדרישה לפרק את כל ההתיישבות הישראלית-יהודית ביו"ש, על כל 121 יישוביה, תוך גירוש קרוב ל-300,000 התושבים, ממש כפי שהיה בימית בתחילת שנות ה-80, ובגוש קטיף ב-2005. דרישה זו גם כוללת סילוק של כ-200,000 יהודים מחלקיה המזרחיים של ירושלים (לשם השוואה, המספר המשוער של תושבים ערבים-פלסטינאים ביו"ש הוא 1,500,000 בקרוב, ועוד כ-210,000 בירושלים המזרחית).ש

ש3. ירושלים – בירת המדינה הפלסטינאית. הפלסטינאים תובעים את כל ירושלים המזרחית לעצמם, תוך כוונה להכריז עליה כבירת מדינתם האיסלאמית. ברור שהר הבית והכותל המערבי, המהווים יחד את המורשת היהודית היקרה ביותר, יהיו שוב, כך על פי התכנית, בידיים מוסלמיות. הר הבית הוא האתר בו עמד הבית הראשון, שנבנה ע"י שלמה המלך, ולאחר מכן גם הבית השני, שנבנה ע"י עזרא ונחמיה ושופץ מאוחר יותר ע"י המלך הורדוס. זהו גם המקום בו ישוע ותלמידיו לימדו את ההמונים שבאו להקשיב להם.ש

מאחר והכתובים מציינים בפנינו שירושלים תהיה סף-רעל ואבן-מעמסה לכל העמים (ראה זכריה
י"ב 2-3)
, אנחנו ממליצים לקוראינו לעקוב אחר המו"מ המתנהל לגבי עתידה וגורלה של ירושלים, עיר הבחירה והמושב של אלוהים: "כִּי-בָחַר יְהֹוָה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ" (תהל' קל"ב 13). משום מה, לא נראה לנו סביר, שבבוא יום ה' הגדול והנורא, ישוע יסכים לעמוד כשרגליו ניצבות אמנם על הר הזיתים, אך לנגד עיניו, על הר-הבית,יהיה ניצב מיקדש המוקדש לאללה, בבירתה של מדינה מוסלמית!ש

ש4. "זכות השיבה". נושא ליבה עיקרי אחר, שעומד כאבן נגף אמיתית בשיחות, הוא נושא השיבה לישראל של למעלה מ-3,000,000 "פליטים פלסטינאים", צאצאיהם של ערבים שגורשו במלחמת השחרור, ושלטענת הרשות הפלסטינאית היו בעלי רכוש ונדל"ן מאז 1948 במדינת ישראל: רמלה, חיפה, נצרת, יפו ועוד. אין כיום בעולם צאצאים של כל קבוצת עקורים אחרת המוגדרים ע"י האו"ם ש"פליטים" – מלבד הפלסטינאים. עם מיליוני פליטים ברחבי העולם כיום, רק אלה שהתגוררו למעשה במדינה מסוימת בזמן גירושם משם, נחשבים לפליטים של אותו מקום.ש

ישראל מצידה מבינה היטב שבמשך 62 שנות קיום המדינה, מדינות ערב עשו בכוונה תחילה כל שביכולתן כדי למנוע את קליטתם של הפליטים הללו בארצות אליהן הם הגיעו. והסיבה ברורה: הפליטים הפלסטינאים הינם "הנשק", הקלף המנצח, שמעניק לקהילה המוסלמית במזה"ת את התקווה להשמדה אפשרית של מדינת-היהודים.ש

האומות המוסלמיות יודעות היטב שאם 3,000,000 "פליטים" מוסלמים יקבלו לפתע את הזכות לבוא ולהתיישב בישראל – חסל סדר מדינת-ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית; המוסלמים בין השבים לא יתקשו אז לבחור ולהקים ממשלה מוסלמית במדינת היהודים!ש

אך כיום, שני הצדדים גם יחד מתעלמים מפן נוסף של "בעיית הפליטים": לעומת כ-700,000 עד 800,000 ערבים שמאז 1948 עזבו את ישראל, קרוב ל-900,000 יהודים גורשו ממדינות ערב השונות עם קום המדינה, כשרק בגדיהם לגופם. ההבדל כמובן נעוץ בכך שמדינת-ישראל קלטה את פליטיה היהודיים, כי לשם כך היא הרי קמה, בעוד שמדינות ערב לא עשו כן.ש

עד עצם היום הזה, לבנון למשל, מחזיקה את 400,000 הפליטים הפלסטינאים וצאצאיהם, בגטאות ומחנות פליטים. הפלסטינאים בלבנון יכולים לנוע מעיר לעיר רק על ידי הצגת תעודות מעבר מתאימות. הם אינם מורשים לרכוש קרקעות או ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. ישנה רשימה של כ-20 מקצועות ומשלחי-יד שנאסר עליהם לעסוק בהם – בין היתר ברפואה, חוק והנדסה.ש

לבנון מסרבת להעניק לפליטים הפלסטינאים שבה אזרחות לבנונית, שירותי בריאות וביטוח לאומי – והכול כדי למנוע מהם מלהתיישב בה תושבות קבע. והשורה התחתונה היא: לבנון היא בעצם מדינת אפרטהייד ביחסה לאוכלוסיה הפלסטינאית. והכוונה ביחס הזה הינה ברורה לכל מדינות-ערב כולן: ש"אנחנו, מדינות האסלאם, מניחים לכם לחיות כאן בינינו, כבני ערובה, עד ליום בו תורשו לשוב ש'הביתה' לפלשתינה – לארצכם מן הים עד הירדן!".ש

ש5. השיבה לקו-הירוק – קווי הפסקת האש של 1949. נושא ליבה עיקרי נוסף שהרשות מתעקשת עליו היא "השיבה לקווי הארבעה ביוני 1967 ", מה שאומר, מעשית, חזרה לקווי הפסקת האש של תום מלחמת העצמאות בשנת 1949, ושליטה של המדינה הפלסטינאית החדשה בכל אזורי יהודה ושומרון, שנכבשו על ידי ישראל במלחמת ששת-הימים בשנת 1967.ש

דרישות ישראל מן הפלסטינאים

ש1. ביטחון, ביטחון, ביטחון. אם היינו זקוקים לתזכורת לאומית בקשר לרמת החשיבות שיש לנושא הביטחון, הרי שקיבלנו אותה עוד בטרם פתיחת השיחות הישירות בוושינגטון, בתחילת ספטמבר:
ב-31 באוגוסט השנה, ערב הפסגה, ארבעה בני אדם שנסעו בכביש 60 ספגו אש ממארב אליו נקלעו סמוך לקריית-ארבע, והיורים אף ביצעו בנפגעים וידוא הריגה. יום לאחר מכן, ב-1 בספטמבר, בוצע כזכור פיגוע-ירי נוסף בין צומת רימונים לכוכב השחר שבו נפגע זוג: הגבר בינוני עד קשה, והאישה נפגעה קל. ארגון החמאס בגדה נטל על עצמו את האחריות לביצוע שני הפיגועים.ש

ישראל לא תרשה לשטחי הגדה המערבית להפוך למובלעת-טרור נוספת תחת חסות איראנית כפי שהדבר קורה מזה שנים בלבנון ובעזה, שם איראן מממנת ומחמשת את החיזבאללה ואת החמאס, בהתאמה, והכול במטרה אחת: השמדת ישראל! שטחי הרשות בגדה המערבית, בנקודה הצרה ביותר (קלקיליה), מרוחקים בקו-אווירי לא יותר מ-20 ק"מ מת"א. לכן יש למדינת ישראל מספר דרישות-סף ביטחוניות:ש

 התחייבות פלסטינאית לפירוז הגדה מטילים ורקטות, לכל טווח שהוא, כמו גם התחייבות מוחלטת למנוע את הברחתם לגדה: ישראל לא תרשה חזרה על הנעשה בעזה ובלבנון.ש

  התחייבות פלסטינאית להפסקת כל פעילות טרור כנגד ובתוך ישראל

 התחייבות פלסטינאית לפירוז צבאי מוחלט של הגדה המערבית, כולל התחייבות שלא לאפשר למדינה או ארגון צד שלישי להציב כוחות צבא או מיליציה צבאית מכל סוג שהוא בכל שטחי המדינה הפלסטינאית העתידית.ש

ש2. הכרה בישראל כמדינה יהודית. אחת משתי דרכים לחסל את ישראל היא על ידי פעילות צבאית – מלחמה. דרך תיאורטית אפשרית נוספת להשיג את המטרה, היא פשוט על ידי הצפת ישראל באוכלוסייה מוסלמית, יצירת רוב מוסלמי בכנסת, והפיכת החוק הישראלי (המבוסס בעיקרו על החוק הבריטי) – לשריעה מוסלמית לתפארת האסלאם... התסריט האפשרי הזה הינו הסיבה העיקרית לכך שישראל לעולם לא תסכים להתפשר על תנאי זה, במלואו: הכרה במדינת-ישראל כמדינת הלאום היהודי, בדיוק כפי שישראל מכירה בכל מדינה ערבית כמדינה מוסלמית.ש

1010 - Obama, Netanyahu and Abbas

רגע של פרטיות אצל השחקנים הראשיים: אבו-מאזן, נתניהו ואובמה

המסקנה

אני חושבת שהמצב די ברור, לכל מי שמנסה להבין מה בדיוק קורה כאן, במזה"ת: אנחנו כנראה מעוניינים בשלום הרבה יותר מאשר הצד השני מעוניין בו. נראה לי שעמוק בליבם, הפלסטינאים עדיין מקווים שעוד יבוא היום, בו יצליחו להשמיד את מדינת-ישראל.ש

אנחנו אכן רוצים בשלום, אך יחד עם זאת אנחנו גם יודעים שכדי להמשיך ולהתקיים באזור כמדינה יהודית, אנחנו צריכים שכנים שוחרי שלום כמונו מחד, וערבויות להסדרי ביטחון נאותים מאידך. האומה תתקשה למדי להתמודד עם מטחי טילים ורקטות שנורים על עורפה מכל ארבעת הכיוונים בעת ובעונה אחת והרי מה אנחנו רוצים בסך הכול? רק שיניחו לנו לחיות בשלום כמדינת הלאום של העם היהודי, ושיקבלו אותנו ככזו.ש

מסֶקֶר [מִשְׁאַל] דַּעַת קָהָל שנערך לאחרונה על ידי חברה בעלת שם, עולה שגם הפלסטינאים מעוניינים בשלום עם ישראל. אך לשלום המקווה הזה ישנם מספר תנאים: הם רוצים שירושלים המזרחית והר הבית בתוכה תהיה בירתם; הם רוצים בחזרה את כל השטחים שישראל כבשה בשתי מלחמות עם הממלכה ההאשמית של ירדן (לא עם "מדינת פלשתין"), קרי – שיבה לגבולות 1949; ואחרון אחרון חביב – הם דורשים זכות שיבה לישראל עבור 3,000,000 פלסטינאים, מרביתם מוסלמים, בחזרה לתוך מדינת-ישראל הריבונית של לאחר 1948: יפו, נצרת, רמלה, באר-שבע, עכו, לוד, כפרי הגליל וכו' וכו'...ש

ולפלסטינאים יש גם זמן וגם סבלנות: אם הם לא יקבלו כל מה שהם דורשים בסבב השיחות הנוכחי – הם מוכנים לחכות. הם מאמינים שהזמן עומד לצידם, ולכן אין להם שום בעיה לפרוש מן המו"מ לשלום, בגלל התירוץ הראשון שעולה בדעתם.ש

ומר הורוביץ, עורך הג'רוזלם פוסט, מסיק במאמרו את המסקנות הבאות: "הראש מנסה להעריך את תוקפם של שני תנאי היסוד להקמתה של מדינה פלשתינית לצד ישראל שביבי הציב – שמדינת פלשתין לא תהיה מסוגלת להוות איום צבאי על ישראל (פירוז צבאי), ושהיא לא תורשה לשנות את אופייה וצביונה היהודי של מדינת-שראל על ידי הזרמת שטף פליטים לתוכה... וכך, הראש מחפש לשווא אחר ראיות מוצקות לכך שההנהגה הפלסטינאית אכן מעבירה לבני עמה את המסר שליהודים יש אכן זכות חוקית ועצמאית על הארץ הזאת.ש

הלב מצידו שואף בלהט לראות את כל הפסימיזם וחוסר האמון המלווים את הדיונים מוכחים כשגויים וכחסרי שחר. אך הראש לעומתו מסיק, שתקוותו הנערצת של ביבי לראות באבו-מאזן אנוואר סאדאת חדש, תוכח כתקוות שווא נואשת ותו לא, ושהתחדשות מתקפות הטרור של השבוע יהיו התוצאות הרצחניות של תקוות שווא זו" (הג'רוזלם-פוסט, 1.09.2010).ש

נביאי ישראל כולם ניבאו בעבר, שאותו חבל ארץ של יהודה ושומרון, חבל הארץ בו אלוהים פגש את אברהם, יצחק ויעקב והבטיח להם שם שארץ הקודש המובטחת תהיה יום אחד מיושבת בעם ישראל, שיזכה לחיות בה בשלום, בשקט ובשלווה. אך כדי שהנבואות הללו תתגשמנה – עם ישראל חייב לחזור בתשובה ולפנות לאלוהיו.ש

מי יתן ואנו, היהודים המשיחיים החיים בארץ הזאת, יחד עם מאמינים נוצרים אוהבי ישראל, נוכל לשמש ככלי המיועד להפגיש את עם-ישראל עם שר-השלום האמיתי – ישוע. ואני מאמינה בכל ליבי שאכן יום אחד זה יקרה! וכשזה יקרה – זו תהיה בשורה טובה ונפלאה גם עבור המוני הערבים המוסלמים, אלה מביניהם התרים אחר האמת לאמיתה!ש

תגובת ישראל לדרישות הפלסטינאים

ש1. הארכת תקופת הקפאת הבנייה ופירוק עתידי של ההתיישבות היהודית ביו"ש. נתניהו כפי הנראה יחיל חידוש של ההקפאה רק אם בישראל תהיה תחושה אמיתית שהפלסטינאים מצידם מגלים רצינות נאותה במהלך הדיונים.ש

ישראל כידוע, נחושה בדעתה להמשיך ולהחזיק בגושי ההתיישבות הגדולים ביו"ש, אך תהיה מוכנה אולי לפנות ולפרק מספר נקודות התיישבות קטנות יותר. ישראל תהיה אפילו מוכנה לערוך עם הרשות חילופי שטחים: שטחים מן התחום הריבוני של ישראל, תמורת שטחים ביו"ש, בעיקר אלה בהם נמצאים גושי ההתיישבות הגדולים ביותר (מעלה-אדומים, אריאל וכו'). ישנם פוליטיקאים שהציעו החלפת כפרים ערבים-ישראליים בגליל המזרחי, הגובלים בצפון השומרון, תמורת גושי התיישבות ישראליים ביו"ש, אך נראה שערביי ישראל עצמם אינם ששים לקבל את ההסדר הזה.ש

ש2. ריבונות פלסטינאית על שטחי ירושלים המזרחית כולה, והכרזתה כבירת מדינת פלשתין. ישראל תהיה מוכנה להתפשר על ידי מסירת שכונות ערביות למרות המדינה החדשה. ישראל לא תהיה מוכנה לוותר על הכותל המערבי, ועל השכונות היהודיות והרבעים היהודיים שבה.ש

נקודת המחלוקת הראשית בכל המו"מ הזה תהיה וודאי אודות גורלו של הר-הבית – אתר שהערבים המוסלמים מצידם לעולם לא יוותרו עליו לטובת ישראל, ושישראל מצידה גם כן לעולם לא תסכים למסור לפלסטינאים.ש

ש3. קליטת פליטים פלסטינאים בישראל הריבונית – "זכות השיבה". ישראל לא תסכים לקבל בחזרה, לתוך שטחיה הריבוניים, "מיליוני פליטים", וגם לא מאות אלפים. אם שלום אמיתי ייראה באופק – הממשלה עשויה לאשר שיבה של מספר פליטים סמלי, במסגרת של איחוד משפחות.ש

ש4. שיבה לקווי 67'. שיבה נוקשה לקווי הפסקת האש של ה-4 ביוני 1967 תשפיע בעיקר על ירושלים וסביבתה, וישראל תאבד כל גישה לאתרי המורשת העתיקים החשובים ביותר שלנו, שיעברו כולם למדינה הפלסטינאית. כמו כן ייווצרו גם מצבים אבסורדיים, כמו למשל איבוד חלקים גדולים מכביש מס. 1 – דרך ירושלים תל-אביב. לדוגמא: בעיקר קטעי הכביש באזור לטרון, והכניסה הנוכחית לשער הגיא! ישראל תהיה מוכנה לפשרות מסוימות בנושא קווי הגבול, אך היא רחוקה מאוד מהסכמה לשיבה גורפת אל קווי 67'.ש

אין ספק שעצם המחשבה אודות נסיגת צה"ל מיו"ש וודאי מעבירה צמרמורת בגבם של רבים מאיתנו. וכיצד לא? כל שעלינו לעשות הוא להאזין לדבריו של ביבי בוושינגטון, עם פתיחת שיחות השלום שם בתחילת ספטמבר, דברים המשמשים כתזכורת לאומית מרה ביותר: "יצאנו מלבנון – וקיבלנו את טרור החיזבאללה. יצאנו מעזה ופינינו גם אותה – וקיבלנו את טרור החמאס. הפעם, אנחנו רוצים להבטיח ששטח כלשהו שנוותר עליו במסגרת הסדר עם הפלסטינאים – לא יהפוך גם הוא למובלעת-טרור איראנית שלישית, שמכוונת את נישקה אל ליבה של מדינת-ישראל" (ג'.פ., 03.09.2010).ש

תגובות הפלסטינאים לדרישות ישראל

אם הישראלים יציבו לנו דרישות לוויתורים בנושאי זכות השיבה או קווי 67', אני אתפטר,ש
משום שאינני יכול להרשות לעצמי הסכמה, אף לא לוויתור אחד!ש
ש - ראש הרשות הפלסטינאית, מחמוד עבאס (אבו-מאזן)ש

ש1. התחייבות של לאיים צבאית על ישראל. כידוע, הפלסטינאים נוהגים דרך קבע לדבר בשני קולות: קול אחד, באנגלית בדרך כלל, עבור העולם החיצוני, והקול האחר, בערבית, עבור העם הפלסטינאי ומדינות ערב באזור. עד עתה, אין סימנים לכך שבקרב העם הפלסטינאי מתפתחת נטייה כלשהי לקבל את קיומה של מדינת-ישראל, כמדינת הלאום היהודי, אף לא בגבולות 1967. ילדים ועוללים פלסטינאים עדיין לומדים לכבד את "השאהידים המהוללים". יאסר עראפת, שהרס את ארצם בכך שיצר גולם לאומי, טרוריסט וחסר חוק, ובכך ששדד מהם למעלה ממיליארד דולרים אותם הוא הפקיד בחשבונות בנק פרטיים שלו באירופה, עדיין נחשב לאב המייסד של האומה הפלשתינית.ש

ערוץ הטלוויזיה של הרשות עדיין משדר ללא הרף שידורים המציגים את ישראל באור שטני. ספרי הלימוד של בתי-הספר שלהם עדיין מטפחים את הגישה שלישראל אין שום זכות חוקית לקיום. האימאמים מצידם ממשיכים ללמד את הנוער מעל מרקע הטלוויזיה, שהמחבלים המתאבדים נהנים משני העולמות גם יחד – כבוד והערכה בעולם הזה, ו-72 בתולות בעולם הבא.ש

בחודש מרץ האחרון קרא נשיא הרשות כיכר בעיר רמאללה, על שמה של דלאל מוגרבי, שהובילה את התקפת הטרור הקשה ביותר בתולדות מדינת-ישראל בשנת 1978, כאשר היא וקבוצת מחבלים השתלטו על אוטובוס, רצחו 37 ישראלים ופצעו 71, במה שנודע כפיגוע כביש החוף (אוטובוס הדמים). בטקס לכבודה נכחו בכירים פלסטינים והופיעה תהלוכת ילדים. במועד מוקדם יותר השנה מימן משרדו של היו"ר אבו מאזן הקמת מרכז מחשבים על שם דלאל מוגרבי. בינואר השנה גם קראו של שמה בית-ספר לבנות בחברון.ש

לאחרונה קרא אבו-מאזן קטעי קוראן "לעילוי נשמתו" של אמין אל-הינדי, שהיה מבכירי ארגון ספטמבר השחור, ארגון שהוקם על ידי אש"ף, ופעל בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת. הפעולה הזכורה ביותר של הארגון היא טבח 11 הספורטאים באולימפיאדת מינכן בשנת 1972. אל-הינדי נפטר ממחלת הסרטן באוגוסט השנה, בבי"ח בירדן.ש

ש2. התחייבות להכיר בישראל כמדינה יהודית. אחד מבכירי הפת"ח ודובר הארגון, אחמד אסאף, פטר כבלא כלום את הדרישה שהפלסטינאים יכירו בישראל כמדינה יהודית. לדבריו, דרישה שכזו נוגדת את החוק הבינלאומי, ובשל כך איים שהוא מתכוון לחבל בתהליך שיחות השלום ולפגוע בו.ש

לדבריו, היענות לדרישתה זו של ישראל תיצור מצב לפיו "מיליוני פלסטינאים יגורשו מבתיהם ואדמותיהם ההיסטוריים, דבר שלעולם לא נרשה לו לקרות" (ג'.פ., 31.08.2010).ש

בארי רובין, פובליציסט ובלוגר אמריקאי ידוע, כותב: "האם הרשות הפלסטינאית מתכוונת למלא ולו אף דרישה ישראלית אחת? סיום העימות, הענקת ערבויות ביטחון ממשיות, פירוז צבאי של מדינת פלשתין, הכרה בישראל כמדינה יהודית, יישוב כל הפליטים הפלסטינאים בתוך שטחי המדינה החדשה? וודאי שלא! ייתכן שיגיעו לאיזשהו הסכם אודות שינויי גבול זעירים פה ושם, אך אפילו זה נראה בלתי סביר, שלא לדבר על הסכמה להענקת הרובע היהודי בירושלים לישראל, או חלקים אחרים בצפון ירושלים או במזרחה" (שם, 06.09.2010).ש

ש"שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" – תהל' קכ"ב 6.ש

    למעלה

מדינה פלסטינית ללא מו"מ?ש 

מאת: שירה סורקו-רם
מאנגלית: עוזי לוטן ופרומה
נייטש
 

כל דיפלומט במזה"ת מכיר אותו היטב. הנשיא שמעון פרס העניק לו את הכינוי "בן-גוריון הפלסטיני". עיתונאי אמריקאי אחד אף טוען: "בהשוואה ליאסר עראפת – הוא ממש אימא תרזה".ש

ופה אצלנו, חלקנו מרוצה ממנו, וחלקנו פוחד ממנו. אך ראש אש"ף, יו"ר הרשות הפלסטינאית ונשיאה, אבו-מאזן – בקושי סובל אותו, אך בכל זאת מעניק לו גיבוי.ש

גברותי ורבותי, הרשו לי להציג בפניכם את ראש ממשלת הרשות הפלסטינאית, סאלם פיאד. פיאד הינו כלכלן מוכשר, שהתמחה בארה"ב, וזכה לשבחים, כסף ותמיכה הן מארה"ב והן מהאיחוד האירופאי. פיאד עושה מה ששום פלסטינאי לא עשה לפניו: הוא מקים ובונה תשתית מעשית למה שהוא מכנה "מדינה פלסטינאית ריבונית" שתקום לדבריו בעוד שנה. והוא ממשיך ומדגיש: "ואני מתכוון למדינה שאיננה עשויה רק משאריות של מישהו אחר, מדינת 'מיקי מאוס'". וכוונתו ברורה בעליל: הוא רוצה לקבל את כל הגדה המערבית כולה, ואת ירושלים המזרחית כולה.ש

לשיטתו, על הפלסטינאים להתחיל לבנות ולהקים את מדינתם כבר עכשיו, ולא להמתין עד למימושו של הסדר שלום עם ישראל. הוא ממשיך ומתקדם עם תוכניתו השאפתנית להכין את הפלסטינאים להכרזה על מדינתם העצמאית לא יאוחר מאוגוסט 2011, ע"י בנייה מלמטה למעלה: סלילת דרכים, תיקון מערכת המשפט, תכנון ערים חדשות. עד עתה הוא כבר הספיק להקים גרעין למה שיהיה בבוא הזמן הבנק המרכזי של המדינה, הוא השקיע מיליונים בבתי-ספר, מרפאות, ותשתיות חשמל ומים.ש

1010-Negotiations

תחת הדרכתו של פיאד, ותוך שיתוף פעולה הדוק מצד נגיד בנק-ישראל, הפרופ' סטנלי פישר,  בעצמו כלכלן מוערך ובעל שם עולמי – מקימים הפלסטינאים מוסדות ממשל נאותים, תוך דיכוי שיטתי וסילוק מן הדרך של השחיתות המידבקת שנטע שם בזמנו מייסד אש"ף, יאסר עראפת, שבמו ידיו בזבז והוריד לטמיון מיליארדים של סיוע-חוץ. פעילותו השיטתית של פיאד אכן כבר נושאת פרי, והתל"ג שם גדל בשנה שעברה ב-7%! (יוסי אלפר, 15.03.2010).ש
(www.bitterlemons.org)

רגיעה ביטחונית ותחושת סדר, מעולם לא נראו כאלה ברחבי הגדה המערבית כולה, מאז הקמת הרשות. גם צה"ל עושה כל שביכולתו לסייע לכוח השיטור הפלסטינאי להיות מקצועי יותר, לאחר שזה אומן וחומש ע"י סגל צבאי אמריקאי.ש

הגורם לקיטוב עם סלאם פיאד הוא ההכרזה על תוכניתו לפנות למועצת הביטחון של האו"ם, בבקשה שזו תכריז על הקמתה של מדינה פלסטינאית – באופן חד צדדי, וללא שום מו"מ עם ישראל.ש

וכך, פיאד קיבל בחום את ההכרזה הרשמית של הקוורטט, המביעה תמיכה בתכנית הרשות להקים מדינה פלסטינית עצמאית לא יאוחר מאוגוסט 2011. הוא גם הכריז פומבית שהמדינה החדשה ש"תתקיים לצד מדינת-ישראל בהרמוניה מוחלטת", דבר שנשיא הרשות, אבו-מאזן, מעולם לא העז לומר.ש

תנאיו של סלאם פיאד הם, שירושלים המזרחית כולה, כולל הכותל המערבי, והגדה המערבית כולה – יהיו חלק מאותה מדינה פלסטינאית עתידית. הוא רוצה שישראל תיסוג עד לסנטימטר האחרון של קווי 1967 – "הקו הירוק". מאידך, הוא המדינאי הפלסטיני הראשון שהכריז כי כל הפליטים הפלסטינאים מוזמנים לבוא ולהשתקע במדינה החדשה ולא בישראל, כפי שדורש אבו-מאזן. ארגון החמאס טוען שיש לשפוט את פיאד באשמת בגידה, בגלל הכרזתו זו.ש

האם מתווה שכזה עשוי להיות טוב עבור ישראל? ישנם בינינו שבהחלט חושבים כך. לטענתם, תכנית פיאד הינה פתרון של הישג ללא מו"מ, הטוב ביותר שיראל יכולה לבקש לעצמה. אך, ממשיך לו הוויכוח, זה לא יפתור את כל הסכסוכים בין ישראל לפלסטינים. נכון מאוד. אך אז יהיה זה סכסוך בין שתי מדינות ריבוניות. וייתכן שאז, מדינת ישראל ומדינת פלסטין, תוכלנה לדון לפחות בנושא מתווה הגבולות, ללא צורך לדון גם בנושאים רגישים וחשובים אחרים באותה עת.ש
(יוסי אלפר,
www.bitterlemons.org)

יחד עם זאת, התמיכה הפוליטית הבסיסית בסלאם פיאד בתוך הפת"ח אינה רחבה, אם היא קיימת בכלל, ולכן ברור שהוא תלוי לחלוטין בגיבוי שמעניק לו נשיא ויו"ר הרשות, אבו-מאזן, שאיננו מרוצה כלל מן הכיוון שפיאד בחר בו. מכיוון שפיאד הנהיג אמצעים חדשים להתמודדות בשחיתות הפיננסית ולשמירה על הקופה הציבורית, לאבו-מאזן, נשיא אש"ף, וליתר ידידיו הפוליטיקאים בארגון, אין יותר גישה חופשית לקופה, ולכן הם גם חשים חולשה מסוימת בעמדות הכוח שלהם, עמדות שבעבר נשענו בעיקר על ממון.ש

וחוץ מזה, התשתית הכללית החיונית לצורך תמיכה בתפקודה של המדינה הפלסטינאית לכשזו תקום, רחוקה מלהיות מוכנה. סביר להניח שכוחות הביטחון הפלסטינאים, עדיין אינם מוכנים מספיק כדי להתמודד עם נושאים כגון מניעה וסיכול של ירי רקטי מן הגדה על תל-אביב או על נתב"ג, לדוגמא. ואם ירי רקטי שכזה אכן יתרחש, או כל פח"ע אחרת לצורך העניין, ייסוד מוקדם מדי ובלתי בשל של מדינה פלסטינאית על פי הצעתו של פיאד, לא יוביל למאומה מלבד למלחמה כוללת ומיידית.ש

מאחר וסלאם פיאד לא הותיר שום מקום לספק בקשר להחלטיותו להכריז על הקמתה של מדינה פלסטינאית עד הסנטימטר האחרון של גבולות 1967 עם ירדן, כולל ירושלים המזרחית והר הבית, ישנם מנהיגים ישראלים הרואים בניסיונו לרתום את האו"ם להכריז חד צדדית על עצמאותה של מדינה שכזו, מקור לסיוט נורא. אם מועצת הביטחון תיעתר חלילה לבקשת הרשות, ותצביע על הקמתה החד צדדית של מדינה פלסטינאית, אין לדעת אילו דרישות תוטלנה אז על ישראל ע"י הארגון. ואם ישראל תחליט שלא לשתף פעולה, הארגון יוכל אז להטיל עליה קנסות משתקים. ש

 למעלה   

מקריות אלוהית מוכוונת 

מאת: שני סורקו-רם פרגוסון
מאנגלית: עוזי לוטן ופרומה נייט

קובי ואני נפגשנו בשנת 1997, ולשנינו היה אז ניסיון מה בשדה המוסיקה. במשך שנות לימודיו במכללה קובי ניגן בחצוצרה, אך הוא גם היה חבר במספר להקות, בהן הוא שימש כמתופף. אני עצמי למדתי בקונסרבטוריון נגינה קלאסית על פסנתר, החל מגיל 5, ובתיכון התחלתי לנגן על גיטרה, כך שבהחלט יכולתי לנגן שירי הלל במסגרת ארבע האמות הפרטית של חדרי, או להדריך הלל בקבוצות לא גדולות של מתכנסים (חוגי בית וכיו"ב). אך כשנישאנו והפכנו לזוג צעיר, ללא גישה לקלידים וללא מקום מתאים להתאמן בו על הנגינה בחצוצרה רעשנית או על מערכת תופים לא פחות רעשנית – קובי ואני נאלצנו לוותר על תשוקתנו למוסיקה, ועל הלהט המוסיקלי שלנו.ש

היה זה באותם ימים, שמספר אנשים שונים, שבעצם כלל לא הכירו אותנו, ניגשו אלינו ואמרו לנו שהמוסיקה עומדת להיות מרכיב חשוב ביותר בחיינו. ידענו כבר אז, שאם זה באמת עומד להיות המצב – יהיה זה רק אלוהים שיממש את החזון. ידענו שתעשיית המוסיקה הינה תעשייה תחרותית ביותר, ואנחנו כלל לא היינו בנויים לדחוף את עצמנו ולהתחרות באחרים בטיפוס על סולם פופולאריות כלשהו בשדה המוסיקה. אך יחד עם זאת, שנינו נמשכנו מאוד לתחום הקלטות הקול והפקת ווידאו, תחומים ששנינו למדנו והתמחינו בהם, ובאמת, בתוך מספר שנים מצאנו כר לשימוש במיומנויות שלנו.ש

1010 - Shani Leads worship

 שני מדריכה הלל בכנס הנוער "אליו", וקובי, בעלה, על התופים
(Photo by CARIÑO CASAS)

בשנת 2005 התחלנו פועלים על הקמתה ופיתוחה של מחלקת מדיה ב"מעוז ישראל", בתל-אביב. למחלקה הייתה אז יכולת בתחומי האודיו והווידיאו, וצעדינו הראשונים היו הפקת הווידיאו של הדרשות והמסרים שנאמרו בעברית בקהילת "תפארת ישוע".ש

באותו הזמן גם התחלנו ליצור קשרים עם קבוצת מוסיקאים קטנה אמנם, אך מוכשרת, בקהילת "תפארת ישוע". נגן גיטרה-בס בשם בני, שעלה ארצה מאקוודור בשנות ה-20 לחייו, מוסיקאי נפלא ומעבד מוכשר, הפך אז להיות ידידנו הקרוב.ש

היה לנו אז גם פסנתרן מבריק, אך לא היה לנו גיטריסט, אז התפללנו שאלוהים ישלח לנו אחד. ותוך שבועיים, הגיע אלינו צעיר בן 14 בשם אלן, נגן גיטרה... ישר מן האוניה עליה עלה עם משפחתו מברזיל, גילינו מייד שאלן הוא בבחינת עילוי, "ילד-פלא" אמיתי! בתחילה הוא לא דיבר מילה בעברית, אז בני היה מדריך אותו בספרדית, ואלן פשוט חייך וציית. חשבתי לעצמי: "הינה לנו חבר מושלם בצוות הלל, כי הוא לא מסוגל לענות בחזרה..." – הוא היה מסוגל לעשות רק מה שביקשנו ממנו, בלי יכולת תגובה!ש

זמן לא רב לאחר שהתחלנו לנגן יחד באסיפות הקהילה, נפלה לידינו ההזדמנות לנגן ולהופיע בפסטיבל "עידן-חדש" שנתי בצפון הארץ. במשך חודשים התכוננו והתאמנו, ולמיטב זכרוני, היה זה במשך הפסטיבל, שהתחלנו לקלוט עד כמה אנחנו נהנים לנגן ביחד, וכמה טוב אנחנו נשמעים כקבוצה.ש

אנשים בקהילתנו החלו לבקש מאיתנו, באופן תדיר, שנקליט את ההלל וההשתחוויה, כדי שהם יוכלו ליהנות מהם במשך השבוע, גם בבית. אנו, כצוות וכקבוצה, נהגנו ממילא להקליט את עצמנו במשך האסיפות, בעיקר לצורך בקרה עצמית, כדי ללמוד מהן היכן ומה לשפר. וכך, עברנו על כמה מן ההקלטות שלדעתנו היו בעלות איכות טובה מזו של היתר, וריכזנו את השירים בתקליטור. מאחר וכל ההקלטות היו הקלטות חיות, ומאחר וזה היה המיזם הראשון שלנו, האיכות לא הייתה מי יודע מה. אבל חברי הקהילה לא התייחסו לאיכות והיו מרוצים מן העובדה שהדבר נועד לתפארת אלוהים ולכבודו, ושהם יכלו להשמיע את השירים בבית או במכונית.ש

זמן לא רב לאחר מכן, הייתי אז בהריון עם בתנו השנייה, אנשים שהאזינו לשירים ששרנו בפסטיבל ש(ש(היו אלה בעיקר שירים עם "מבט לבישור"), ביקשו גם את אלה. וכך נולד הרעיון עבור המיזם הקהילתי השני: הרעיון המרכזי היה להזמין חברים רבים ככל האפשר מתוך הקהילה, שישירו איתנו בהקלטות.ש

ואז התברר שהרעיון אמנם היה רעיון טוב, אך הביצוע היה מסובך: התיאום בין כל כך הרבה אנשים, כולם עסוקים בעבודה, לימודים או צבא, הוכח כבלתי אפשרי, ובסופו של דבר אני נאלצתי לשיר את כל השירים בעצמי, מלבד השיר האחרון באלבום.ש

אוכלוסיית היעד להאזנה הייתה כמובן הקהילה שלנו, אך מהר מאוד גילינו שזאת הייתה הערכת-חסר: הביקוש למוסיקת הלל מודרנית, בעברית, הן בין מאמינים יהודים והן בין נוצרים, עלה על כל הערכה שלנו.ש

וכך, בעצם כתוצאה מ"תקלה אלוהית", יצא לאור האלבום "העם הקָרוֹב", זה היה רגע לידתו של החזון להשפיע על עם-שראל באמצעות המוסיקה.ש

ההשפעה

האלבום יצא לאור, וגם הפצתו התקדמה יפה. ואז, נראה היה לנו שהאלבום לא רק גרם הנאה למאזיניו, אלא גם גרם לשינוי בהלכי הרוח בין המאמינים בארץ. אף כי לא חסרים בארץ תקליטורים עבריים של הלל והשתחוויה, אנשים החלו פתאום לכנות אותנו, את קבוצתנו הקטנה, בשם "חלוצים" בתחום מוסיקת ההלל העברית. מאמינים צעירים (בגיל) לא מעטים נגשו אלינו וסיפרו לנו על תחושתם, שהאלבום הזה הותאם במיוחד עבורם. האלבום גם גרם למוסיקאים צעירים שהאזינו לו, להרחיב את אופקיהם בגישתם למוסיקת הלל. מנהיגי קהילות מכל רחבי הארץ באו אלינו ועודדו אותנו בכך שסיפרו לנו כי למוסיקה שלנו יש בהחלט השפעה. נראה היה כי המגבלות על השירות שלנו, שקובי ואני חשנו בקיומן, בעיקר עקב נסיבות הכרוכות בהיותנו משפחה צעירה עם ילדים קטנים בבית, אכן קיבלו פיצוי נאות עם הצלחת האלבום.ש

1010-Stephan

1010-Zikuk 1010-Beny

הצוות שלנו ניגן בקיץ האחרון בכנס הנוער "אליו", בתל-אביב. למעלה: סטפן, מלחין ותמלילן של יצירות יפהפיות.  מימין: בני, נגן הגיטרה בס שלנו ומעבד מוכשר מאוד. משמאל: זיקוק, מלחין ומבצע מוסיקת ראפּ, בן-עשרה, חסיד אלוהים נפלא.ש

לא היו לנו אמצעים כספיים מתאימים לפרסם ולשווק את האלבום החדש, אך באופן כלשהו, השמועה אודות המוסיקה שלנו פשטה לה. השירים עצמם החלו להיות מושרים בקהילות ברחבי הארץ, וגם עדויות אודות השפעתם על אנשים לא פסקו מלזרום ולהגיע אלינו. והדובדבן על העוגה היה העובדה שמאמינים דוברי אנגלית, אלה שאינם מבינים כלל עברית, גם הם טרחו וכתבו לנו על כך שהם הצליחו לחוש את גבורת אלוהים שורה על המוסיקה, למרות שלא הבינו מילה אחת מן המושר. זה היה כמו לחישה קטנה מן השמים, לחישת אישור לכך שעל המוסיקה שלנו באמת שורה מגע שפתיו של אלוהים, והוא זה שגרם לה לגבור כל מכשול וחיץ הקשורים בשפה כלשהיא.ש

תנו לנו עוד, בבקשה!ש

ובתוך כל זה, עברנו לגור בירושלים. בתחילת השנה (כשקובי ואני התחלנו לישון מעט יותר, כי בתנו השלישית החלה סו"ס לישון לילות שלמים...), תוך כדי שיחה עם אחד מידידינו, עלה גם הנושא של הפקת שירים נוספים. אנשים ביקשו מאיתנו שירים חדשים, ולמרות שבתחילה לא ראינו דרך מעשית כיצד לעשות זאת, המשכנו לגלגל בינינו את הרעיון.ש

את סטפן, כיום גם הוא ירושלמי, הכרתי עוד מימי נערותי, אך רק לאחרונה יצא לי להכיר ממש גם בכישוריו המדהימים כמוסיקאי וכמשורר. יש לו אוזן רגישה ליופי שבמנגינות, והוא מאוד גמיש ומסביר פנים בעבודה איתו. וכך, התחלנו לעבוד ביחד בכתיבת שירים חדשים עבור מיזם הקלטה חדש.ש

התהליך עם חלק מן השירים היה כל כך קל, עד שהייתה לנו תחושה כאילו מישהו שם למעלה כתב אותם מראש, מילים ומנגינה, המתין לזמן המתאים לשחרר אותם לארץ, וכל מה שהיה עלינו לעשות הוא רק ללחוץ על הלחצן "הורד"... עם חלק מן השירים, בעיקר המילים, נאלצנו לעמול קשה במשך שבועות עד שהם התחילו ללבוש צורה. תוך חודשים ספורים היה בידינו מספיק חומר כדי להתחיל בהקלטה, ו"מעוז ישראל" הביעו את הסכמתם הנרגשת לאפשר לנו להשתמש באולפן ההקלטות שלהם כדי להפיק שם את המוסיקה.ש

המסתורין החבוי במוסיקה

למוסיקה יש תכונה מיוחדת והיא, שהיא מסוגלת להיצמד למוח. המוסיקה מצמידה את עצמה לתאי הזיכרון שלנו, והיא יכולה לצוץ לה לפתע ולהציף את מוחנו מחדש, גם עשרות שנים לאחר הפעם האחרונה ששמענו אותה. שורה אחת מתוך שיר ישן יכולה לפתע להציף בראשנו שיר שלם, יחד עם כל הזיכרונות שיש לנו מתקופת הזמן הרלוונטית.ש

אם שנות ילדותך עברו עליך בארץ, סביר להניח שאינך שוכח את סדר אותיות האלף-בית כשאתה פותח מילון למשל, משום שמיד צף ועולה לו בראש שירה של נעמי שמר, "שיר האלף-בית", נכון? ובדומה, אנשים רבים זוכרים היטב פסוקי כתובים אותם למדו כשיר עם מנגינה!ש

גם החיפושית ג'ון לנון הבין את העיקרון הזה, והוא הסביר פעם שהוא ידע היטב שמאמינים נוצרים יקשיבו לשיריו, גם לאלה שנכתבו כלגלוג ולעג כלפי אלוהים, פשוט משום שיצליחו להבין את מהות התוכן – הם יתמכרו כליל למנגינה! גם גיטריסט חילוני בעל שם משנות ה-60, הסביר פעם: "אני עושה שימוש במוסיקה כדי קודם כל לפתוח איתה את נשמותיהם של האנשים המאזינים לי, ואז, כשהם מוכנים, אני מתחיל להטיף להם כל מה שבא לי". אף שמוסיקה איננה מרכיב חיוני בהשתחוויה ובעבודת אלוהים, המיזוג בין מוסיקה להשתחוויה יוצר את אחד הכלים החזקים הנתונים בידיו של מאמין, המאפשרים לו לנער את השמים, כמו גם לחדור את שריון העולם הלא-מאמין, כדי להביא אליו את מסר הבשורה. אנחנו עושים שימוש כדי לגעת עם עבודת-ההשתחוויה שלנו בלב אלוהים. אנחנו משתמשים במוסיקה כדי לגעת בליבות אנשים עם האמת.ש

בנוסף, מוסיקה יוצרת תרבות. התרבות בארץ היא צעירה יחסית, ועדיין מחפשת את זהותה. אם אנחנו, המאמינים, נצליח לחדור לתרבות המוסיקה הישראלית, נוכל אז לגבש את מקומנו בחברה הישראלית. נוכל גם להשפיע על החברה בארץ במידה ששום דרשה או ספר אינם יכולים להשיג. אז בואו פשוט נעשה את זה!ש

1010 - Messianic Music

פריצת דרך חדשה:ש
מפיץ המוסיקה והווידיאו הגדול בארץ, טאוור-רקורדס, יצר לאחרונה קטגוריה חדשה ברשת החנויות שלו – קטגוריית המוסיקה המשיחית! אנחנו מביטים קדימה בציפייה למצוא את התקליטורים שלנו נמכרים גם שם!ש


 Give your special gift today:  

Maoz Israel Ministries  |  istandwithisrael  |  Hebrew Books
Congregation Tiferet Yeshua  |  Coffee House Outreach    
Media Projects  |  Hebrew New Testament  |  Burkina Faso 
Arab Congregations  |  Persecuted Believers  
 

 

 

 

]]