Login to get started!
Username
Password
Forgot password?
Remember me
Not a member yet?  Sign up now!
Sign Up or log in
Username (3 to 12 characters, numbers & letters only)
Email
Privacy Policy
Login   |   Sign up

                       ירחון מעוז               הכל מ-1976              נוסד על ידי ארי ושירה סורקו-רם 

      אוקטובר 2009:  סיפור האהבה הלבנוני שלי  | גם אלוהים מביע אהבתו לכלתו הלבנונית 

סיפור האהבה הלבנוני שליי

אוקטובר 2009                                                                                                     תשרי - חשוון התש"ע

1009-Top-Joseph Haddad

   יוסף חדד, רועה-קהילה ערבי-נוצרי מצפון הארץ, מברך את חיילי צה"ל בקהילת תפארת-ישוע, בזמן מלחמת לבנון השנייה


 מאת: יוסף חדד
עברית: עוזי לוטן ופרומה נייט 

עיר הולדתי, חיפה, מאופיינת באוכלוסייה מעורבת של יהודים וערבים, החיים, בדרך כלל, בשלום ובשלווה, אלה לצד אלה. הורי שמקורם בלבנון, היגרו דרומה, לחיפה, בשנת 1946, שנתיים לפני הכרזת העצמאות של ישראל מחד, והכרזת המלחמה עליה על ידי האומות הסובבות אותה, מאידך.ש

אבי נוכח בזמנו שהגירת היהודים מאירופה, הביאה לחיפה התפתחות ושגשוג כלכליים, ולכן העריך שיוכל למצוא בעיר המתפתחת עבודה טובה יותר. ואכן כך היה, והוא מצא משרה במאפיה, בבעלות יהודית.ש

בזמן מלחמת העצמאות, כאשר במהומה הרבה שהתחוללה בעקבות פלישת מדינות ערב, ערבים רבים החלו נמלטים מן הארץ, המעסיק של אבי הצליח לשכנע אותו שלא יצטרף לבורחים, בהבטחה שידאג ויגן עליו ועל משפחתו.ש

כאשר נולדתי, נולדתי כערבי-ישראלי, הצעיר מבין שלושה בנים. אבי היה אז כבר בן שישים, וכך הייתי בן הזקונים, עם המוניטין המפוקפק של ילד מפונק... משפחתנו הייתה משפחה קתולית ממוצעת, ולכן, אף שבראשי ידעתי מי הוא ישוע וגם השתתפתי, באופן אקראי, במיסות בכנסייה, לא ידעתי למעשה דבר על קיומם של יחסים אישיים עם אלוהים.ש

וכך, ככל שהתבגרתי, הפכתי להיות הסיוט הנורא והפוגעני של הורי - ולא רק במילים! נהגתי להשליך עליהם חפצים שונים, והפכתי את חייהם לאומללים ביותר. אמנם עמוק בפנים התביישתי והייתי מלא צער וחרטה, אך למרות זאת לא הצלחתי להשתלט על עצמי ולהתגבר על יצר הרע, שהיה תלוי ועומד מעלי. נראה, שבאותם ימים הוא היה חזק יותר.ש

יום אחד ראיתי את אימי מתפללת לאלוהים, שיעזור לי להתגבר על יצר הרע, ובכך יגאל אותם, את הורי, מהגיהינום שהם שרויים בו. גם לאימי לא היה מושג אודות יחסים אישיים עם ישוע, אך מצבה היה נואש; ולכן, למי תפנה בצר לה, אם לא לאלוהים?ש

השנה הייתה 1983. "הגדר הטובה" - המעבר הצבאי בין ישראל לדרום-לבנון היה עדיין פתוח ופעיל, והורי החליטו לנסוע ללבנון ולהביא משם כלה יפה ונחמדה לבנם, כדי שתסייע לו בתיקון דרכיו הסוררות.ש

ואכן, אף שהובאה לי כלה לבנונית יפהפייה בשם "איבטיסאם" (חיוך - בערבית), אותה נשאתי לאישה - תיקון גדול לא היה בעקבות הנישואין. נהפוך הוא: עכשיו היו לי שלושה קרבנות בהם יכולתי להתעלל  במקום "רק" שניים... במשך ששת החודשים הראשונים לנישואינו, איבטיסאם חשבה שהיא עומדת לאבד את שפיותה ולהשתגע, ופעמיים ארזה את חפציה כדי להימלט ולחזור ללבנון, אך התחננו בפניה בכל פעם שתישאר.ש

השינוי עמד בפתח

היה זה יום חורף אחד בפברואר 1984. איבטיסאם ואני הלכנו לבקר את אחי הבכור. בבית אחי פגשנו שלושה מאמינים ערבים, מקהילה בפטיסטית מקומית. הם שוחחו עם אחי וסיפרו לו אודות הישועה והשחרור מן החטא שבישוע המשיח.ש

אף שליבי היה קשה כאבן, בפעם הראשונה מזה 15 שנה, תוך שהקשבתי לנאמר - דמעות החלו זולגות מעיני. ופתאום, בדרך מסתורין, התחלתי שומע בדבריהם מילים של תקווה - מילים כמותן לא שמעתי אף פעם קודם לכן.ש

אחד הגברים שם לב לתחושת האשם הכבדה ששרתה עלי. הוא הביט בי, ואמר: "אחי, האם לא תרצה להתפלל?". עניתי לו: "אינני יודע כיצד להתפלל. אני יודע היטב איך לקלל ולנבל את הפה, אך אינני יודע איך להתפלל".ש

והוא השיב: "פשוט תאמר את מה שבליבך".ש

ואף שלפני כן מעולם לא שמעתי אודות "תפילת הישועה - תפילת החוטא" - התפללתי את הדברים הבאים:ש

ש"אדון, איש חוטא אני.ש

אני ראוי לגזר דין מוות.ש

שנה את חיי לחלוטין, אדון. אני רוצה להתחיל בחיים חדשים".ש

בו במקום חשתי כיצד אותה רוח שהייתה בי, רוח של זדון, רשע ורוע - עוזבת אותי ומניחה לי, ובמקומה נכנסה לחיי רוח אלוהים.ש

ואז הבטתי סביבי, והבחנתי באשתי - היא נראתה לפתע כה יפה בעיניי! חיבקתי ונישקתי אותה, וביקשתי את סליחתה.ש

רצנו מיד הביתה, נטלתי קערה, והתחלתי רוחץ את רגלי הורי, תוך שאני מבקש את סליחתם. ובבית שרתה אז שימחה כה רבה, ממש כמו בסיפור של שיבת הבן האובד! (ראה לוקס ט"ו 11-22).ש

זמן מה חלף לפני שהורי, שלא שמעו קודם אודות התופעה של ישועה אישית, החלו להבין את המשמעות האמיתית של המתרחש. בהתחלה, הם חשבו שאני רק מעמיד פנים, כי השינוי שחל בי היה פשוט פתאומי ודרמטי מדי בהיקפו.ש

אך זמן לא רב לאחר מכן, כאשר הבינו וראו שהשינוי שחל בי אכן היה יציב וקבוע, שניהם גם כן נושעו בישוע, וקיבלו אותו לחייהם כאדון וכמושיע. אבא המנוח היה כבר בן 84, ובכה כתינוק. ראייתו כבר נחלשה, ולכן כל שרצה היה, שאשב לידו ואקריא לו את הכתובים. היו פעמים בהן "התלונן" בפני האדון: "מדוע לא הושעת אותי קודם, לפני שנים? מדוע המתנת כל כך הרבה?".ש

ואז, בגיל 84, הוא הפסיק לעשן! הוא ממש לא רצה כלום, מלבד שאשב לידו ואקריא לו מן הכתובים. אפילו השכנים ניסו להבין מה קורה: גם הם הבחינו בשינוי הקיצוני שחל בי.ש

גם אמא נהגה להקשיב כשהקראתי לאבא. היא המשיכה להתפלל, בדרכה שלה. היא התרגשה והתלהבה מהכל. היא נפטרה שנתיים לאחר מכן, ושנה לאחר מכן - אבא, שהלך בעקבותיה גם הוא לחיי-הנצח.ש

הקריאה

ואיבטיסאם, גם היא מסרה לחלוטין את חייה לישוע. התחלנו לארח בביתנו שיעורי-כתובים שבועיים, והמורים היו אותם שלושה גברים שהנחו אותי לישועה. הם גם הבחינו בקריאה על חיינו - זו שלי, להטיף את הבשורה, וזו של איבטיסאם - להדריך הלל. הם המליצו לנו להצטרף ולהירשם ללימודים באחת המכללות המקראיות באזור. כך אמנם עשינו, וסיימנו את לימודינו לאחר ארבע שנים, ובשנת 1995 הוסמכתי על ידם רשמית כרועה-קהילה.ש

מיד לאחר מכן הצטרפתי לצוות ההנהגה של דוד דייויס מקהילת הכרמל בחיפה. התמניתי לתפקידי הוראה והדרכה בבית-ניצחון, מרכז גמילה לשיקום מכורים לסמים ואלכוהול, יהודים וערבים כאחד. מכורים רבים שהשתתפו בתכנית השיקום - נושעו בישוע והחלימו לחלוטין. גם עוזרי ויד ימיני בבית-ניצחון, ניסים, הגיע לכאן בזמנו כגבר צעיר מכור לאלכוהול, שניסה פעמים מספר לשים קץ לחייו: בחיי ניסים, אכן, התחוללו ניסים...ש

נסיגת צה"ל מלבנון

כזכור, בשנת 2000, אירוע משמעותי מאוד התחולל באזורנו: לאחר 18 שנות שהִיה בדרום לבנון ולחימה במחבלים המוסלמים מאז 1982, צה"ל נסוג משם.ש

1009 - Lebanese cross the border

ש23 במאי, 2000: אלפי לבנונים ממתינים להיכנס לישראל, כדי לקבל בה מעמד של פליטי מלחמה. מפאת קוצר הזמן, לא ניתן היה לערוך בידוק בטחוני של כלי רכב מלבנון, והנכנסים לא הורשו להביא איתם את מכוניותיהם. הפליטים באו למעשה רק עם בגדיהם לגופם, ותו לא.ש

1009 - Lebanese cross the border 2

במשך כל אותן שנים, ערבים-נוצרים כמו גם מוסלמים-שיעים, נלחמו במסגרת צד"ל לצד צה"ל, במטרה למגר את כוחם של המחבלים המוסלמים הפלסטינאים. הללו ניסו להשתלט על דרום לבנון, כדי לשגר מן האזור מתקפות מתמידות על ישראל. תושבי לבנון הנוצרים הבינו היטב מה תהיינה ההשלכות של השתלטות מוסלמית על אזורם. הם ידעו והבינו היטב שאם כך יקרה - יבוא הקץ על חירותם לנהל אורח חיים בזהות נוצרית.ש

במשך כל אותן שנים של שהיית צה"ל בדרום לבנון, ארגון הטרור של החיזבאללה נלחם באכזריות רבה הן בצה"ל והן בצד"ל. היו אבדות ללא הרף, ובנוסף החל אז לחץ ציבורי כבד, לסגת מלבנון, עד שראש הממשלה באותה תקופה, אהוד ברק, החליט בחיוב. ביודעו שהחיזבאללה יטבח וירצח כל מי ששיתף פעולה עם ישראל - העניק אהוד ברק אז לצד"ל ארבע שעות של רשות לנוס דרומה, לתוך ישראל, ולסגת אליה יחד עם כוחות צה"ל.ש

הנסיגה החלה בחצות, עם מהומה ואי-סדר רבתי. 7,000 חיילי צד"ל ובני משפחותיהם נסו לישראל, כשרק בגדיהם לגופם. היו ילדים שהגיעו ארצה עדיין בפיג'מה... הלבנונים נאלצו להשאיר מאחור את בתיהם וכל רכושם, ולא הורשו להביא ארצה אפילו את מכוניותיהם. היה מקרה של גבר אחד, שמרוב חיפזון שכח את מבנה השיניים שלו בלבנון, ונאלץ לרכוש מבנה חדש בארץ.ש

מאחר ומוצאה של איבטיסאם הוא מלבנון, כמו גם מוצאם של הורי, היינו המומים והזדהינו עם הקשיים הרבים שחוו אותן משפחות פליטים. הרי האנשים הללו היו, במשך 25 שנה, במלחמה יומיומית כנגד מחבלים מוסלמים, שונאי יהודים ונוצרים כאחת. לכל אחד ואחת מהן היו בני משפחה  שנהרגו או הפכו לנכים. והנה מצאו את עצמם בישראל - טריטוריה בלתי מוכרת לחלוטין. הם לא היו יהודים - אך גם לא ערבים-ישראלים, אלא פליטים לבנונים, שנקרעו והופרדו ממשפחותיהם המורחבות ומחבריהם וידידיהם.ש

למחרת הנסיגה, דוד דייויס ואנחנו העמסנו שני כלי רכב עם ספרי-בריתות בערבית, בגדי ילדים, נעלי-בית ואבקת חלב. גם אחותה של איבטיסאם וגיסה היו שם. בעלה של האחות, הגיס, היה קצין בצד"ל. ממשלת ישראל שיכנה אותם באחד מקיבוצי הגליל.ש

דוד, איבטיסאם ואנוכי נסעו לפגוש אותם, ומצאנו שם 500 לבנונים מתגוררים במגורונים, קרוונים, מאולתרים. איבטיסאם הציבה מיד את המקלדת שלה, והחלה לנגן ולשיר.ש

בתחילה, היו אלה הנשים והילדים שבאו לראות מה מתרחש. הגברים היו יותר חשדנים וספקניים לגבינו, כי לא היו בטוחים במניעים שלנו כלפיהם. אך לאחר זמן הצטרפו והתגודדו סביבנו. איכשהו, אולי בזכות הרקע הלבנוני שלנו, הצלחנו ליצור איתם קשר.ש

ואז דוד דייוויס  נשא מספר מילות עידוד לאנשים, שהיו עדיין תחת מבוכה ואולי אף הלם!ש

הוא הקריא להם מישעיהו כ"ט 17-19:ש

הֲלֹא-עוֹד מְעַט מִזְעָר וְשָׁב לְבָנוֹן לַכַּרְמֶל וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב, וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם-הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי-סֵפֶר, וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִיוְורִים תִּרְאֶינָה, וְיָסְפוּ עֲנָוִוים בַּיהֹוָה שִׂמְחָה, וְאֶבְיוֹנֵי אָדָם בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יָגִילוּ.ש

דוד דיבר כמובן באנגלית, ואני תרגמתי את דבריו לערבית. דוד אמר להם אז, שהעיוורון והחירשות הרוחניים יוסרו מהם, ושהם אכן יאהבו את אלוהי ישראל!ש

הגברים בכו, ורבים מהם ניגשו קדימה, לקבל את ישוע! וכך, אחת לשבוע, במשך שמונת החודשים הבאים המשכנו לבקר את "קבוצת ה-500".  עם הזמן, גם הקשר בינינו הלך והתחזק. הם החלו להבין שאנחנו בעצם אוהבים אותם.ש

מאז שנושענו בשנת 1984, זעקנו לאדון בבקשה שיאפשר לנו להטיף בלבנון. נדמה היה גם לנו, שאלוהים משום מה שכח את אהובתנו, לבנון. אך 16 שנים מאוחר יותר הוא נענה לקריאתנו, בדרכו שלו, והביא את "לבנון" אלינו!ש

שמונה חודשים לאחר הנסיגה מלבנון, ממשלת ישראל הציעה לפליטים הלבנונים דירות בשכירות. כ-250 משפחות בחרו להתגורר בעיר נהרייה - נָהָר-יָהּ - שם בעל משמעות...   מיד התחלנו שם קבוצת-בית, בביתה של אחת המשפחות שנושעו ביום הראשון, בקיבוץ. בתוך חודשיים נאלצנו להתכנס בגינת הבית, בעקבות צמיחתה של הקבוצה.ש

החורף קרב ובא, ואני התחלתי להתפלל: "אדון, מה נעשה בחורף? איפה נתכנס?". תשובתו לא אחרה לבוא, בדמות בית גדול שהוא העניק לנו ברחוב הראשי של נהרייה! התחלנו מתכנסים בערבי שבת.ש

טיילת חוף נהרייה אינה רחוקה מביתנו, כך שתנועת הולכי הרגל בה לפני כניסת השבת היא ערה ביותר. רבים מהם שמעו את השירה והנגינה, התקרבו לבית ואף נכנסו אליו, ואז העדנו בפניהם אודות ישוע. התכנסו באותו בית במשך 4.5 שנים, עד שמספרנו גדל שוב, ושוב נאלצנו לעבור, למקום גדול עוד יותר...ש

ערב אחד כאשר היללנו והשתחווינו לפני האדון, הבטתי במשתחווים וראיתי את הגברים הלבנונים אוחזים בחוזקה בספרי המזמורים ובספרי הבריתות שלהם. חשבתי לעצמי: "הרי אלה הם אותם הגברים, שבמשך 25 שנים אחזו בכלי נשק שונים: ברובים, ברימוני-יד ובמקלעים. והינה הם, עומדים כאן, והם אוחזים בנשק האמיתי האחד והיחיד - בחרב-הרוח!!" (ראה אפס' ו' 17). הייתי המום מרגשות התודה לאלוהים עבור ישועתם. 
 
הלבנונים הם מבשרים אמיתיים

כרגע מונה קהילתנו כ-80 מאמינים. לרבים מהם יש מתנת-בישור. לפני כשלושה חודשים, בתחילת הקיץ, נושעו בקהילתנו ארבע משפחות של לבנונים מוסלמים-שיעים: בני משפחה אחת נושעו תחילה, ואז הם הביאו איתם משפחה אחרת, וכך הלאה, עד למשפחה הרביעית! איבטיסאם כבר עסוקה בהכשרת בנות המשפחות לקחת חלק בצוותי הלל של הקהילה.ש

וגם ילדי המאמינים נוטלים חלק בבישור: הרי הם הולכים לבתי-ספר יהודיים בנהרייה - כר נרחב עבורם לבישור...  מי היה מאמין אי-פעם, שאלוהים יביא הנה ילדים לבנונים, שיבשרו לילדים יהודיים בישראל?ש

אני מאמין בכל לב, שהלבנונים הללו אינם נמצאים כאן בטעות: אלוהים הביא אותם לכאן כדי לחשוף בפניהם ולגלות להם את ישוע, ולכן סיפק להם עיר-מקלט בישראל. אילו היו נשארים בלבנון, היו נחשבים שם למשת"פים, מושלכים לכלא, מעונים ואולי אף מומתים.ש

האם הלבנונים מאושרים בישראל? ובכן, אי אפשר להתעלם מן העובדה שרבים מהם כמהים ונכספים לבתיהם בלבנון. יחד עם זאת, אני יכול לומר בביטחון, שמרבית המאמינים שביניהם אכן חשים סיפוק להיות כאן. יש להם מטרה בחיים, והם יודעים בברור שיש סיבה להימצאותם כאן ולא מעבר לגדר. אלוהים הביא אותם לישראל כדי להושיע אותם. ואני מאמין שבבוא הזמן, כאשר החיזבאללה יוסר מן הבמה, הם אף יצליחו לשוב ללבנון. הם יהיו הגץ שיצית את אש התחייה בלבנון!ש

ליוסף ואיבטיסאם יש שני בנים. אמיר, הבכור בן 22, לומד במכללה מקראית בפינלנד, ואופיר, בן 20, מתמחה בלימודי הפקות ווידאו.  אופיר אחראי על כל התשתית הטכנית של הקהילה, וגם נוטל חלק בשירות עם הילדים.ש

1009-Lebanese Congregation Worship

הקהילה הלבנונית בשעת השתחוויה לאלוהי-ישראל 

מעוז הם שותפינו

ארי ושירה סורקו-רם באו לבקר את קהילתנו בשנת 2003. כאשר ראו את העבודה החלוצית שאנו עוסקים בה, חשו שהאדון מנחה אותם לסייע, והתחייבו לשלם את שכר הדירה של הקהילה במשך שנה שלימה. בשנה שלאחר מכן, הם החליטו לגייס כספים לצורך תשלום משכורתי כרועה במשרה מלאה. תמיכתם המתמשכת מאפשרת לי להשקיע את עצמי בעבודת רעיית-הצאן הלבנוני שלי, כמו גם מתן סיוע לקהילות ערביות נוספות בגליל.ש

כאשר ביולי 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה, קהילתנו בנהרייה הייתה תחת אש מתמדת כמעט. נהרייה ספגה 700 טילים, ומרבית תושבי העיר נטשו אותה. אנחנו כינסנו את חברי קהילתנו, עלינו על כל כלי הרכב שיכולנו למצוא, ופנינו דרומה.ש

בשבת הראשונה שלאחר הגיענו למרכז, היה לי העונג לדרוש בקהילת תפארת-ישוע. חשבתי לעצמי: "בצפון - יהודים וערבים נלחמים זה בזה, ולעומת זאת כאן, בתל-אביב, יהודים וערבים שרים, מהללים ומשתחווים ביחד לאלוהים. מתי העולם יבין את המסר? ישוע הוא המענה והמוצא היחיד!".ש

קרן "מעוז" לסיוע הומניטארי שילמה וכיסתה את הוצאות קניית המזון של קהילתנו, במשך שהייתנו בתל-אביב. מאוחר יותר גם סייעה הקרן בתמיכה בחברי הקהילה, עד שהתאוששו כלכלית עם תום המלחמה. 
 
 למעלה

 גם אלוהים מביע אהבתו לכלתו הלבנונית

1009-Lebanese Soldier and wifeכתובית לתמונה: חייל צד"ל מנחם ומרגיע את רעייתו כשהם ממתינים לתורם להיכנס ארצה, יחד עם כוחות צה"ל הנסוגים מלבנון.ש

לבנון מוזכרת בכתובים פעמים רבות. אנחנו מאמין שהמסר של אלוהים לגבי הצאן הלבנוני שהפקיד בידינו הוא, שהלבנונים מהווים חלק מיוחד בכלת האדון, ולכן, תפקידנו הוא להזין ולדאוג לצאן בכל ליבנו:ש

אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים. לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּנִי...ש

שה"ש ד' 8-9 

פסוק מוכר אחר מצביע על העובדה שלבנונים רבים האמינו בישוע:  הוּא יָרַד אִתָּם וְעָמַד בְּמִישׁוֹר בְּקֶרֶב קָהָל גָּדוֹל מִתַּלְמִידָיו, וְעַם רַב מִכָּל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם וּמֵחוֹף צוֹר וְצִידוֹן, אֲשֶׁר בָּאוּ לִשְׁמֹעַ וּלְהֵרָפֵא מֵחָלְיֵיהֶם. וְהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ מְעֻנִּים עַל-יְדֵי רוּחוֹת טְמֵאוֹת נִרְפְּאוּ גַּם הֵם.ש

לוקס ו' 17-18

אני מאמין שרבים מצאצאי אותם לבנונים שבאו לישראל לפני 2000 שנה, והאמינו בישוע לאחר שהאזינו לדבריו,  גם הם עצמם ייוושעו היום, כִּי-יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר (דבר' ז' 9).ש

וחיילי צד"ל אכן עמדו לצד ישראל ובכך ברכו אותה, במשך 25 שנים. לפיכך, כבעלי-ברית של ישראל, הם בעצם חלוצים מבין האומות הערביות. להוציא בדואים ודרוזים ישראלים, הם היו בעצם הערבים הראשונים שנלחמו לצד ישראל. בל נשכח שרבים מחיילי צד"ל שילמו בחייהם במלחמתה של ישראל כנגד מחבלים מוסלמים.ש

ולבסוף, בל נשכח פסוק נוסף, שההבטחה בו שרירה וקיימת: "וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר". פסוק זה מגלם את האמת לאמיתה - אמת תקפה לכל דור, לכל תרבות ולכל אומה!ש

 
 למעלה

  

Give your special gift today:

Maoz Israel Ministries  |  istandwithisrael  |  Hebrew Books
Congregation Tiferet Yeshua  |  Coffee House Outreach    
Media Projects  |  Hebrew New Testament  |  Burkina Faso 
Arab Congregations  |  Persecuted Believers  
 

 

 

 

]]