Login to get started!
Username
Password
Forgot password?
Remember me
Not a member yet?  Sign up now!
Sign Up or log in
Username (3 to 12 characters, numbers & letters only)
Email
Privacy Policy
Login   |   Sign up

                       ירחון מעוז               הכל מ-1976              נוסד על ידי ארי ושירה סורקו-רם 

      ספטמבר 2009:  כאשר הפחד נמוג לחלוטין  | החרדים מעמידים במבחן את נחישותה של ישראל להתיר חופש דת  |  אריה הלביא השואג  | "קציר" - כנס הקיץ הארצי לנוער 

כאשר הפחד נמוג לחלוטיןי

ספטמבר 2009                                                                                             אלול התשס"ט - תשרי התש"ע

0909-Top

   חרדים מציתים עגלות-אשפה, באחת מההפגנות הרבות שלהם בירושלים


 מאת: שני סורקו-רם פרגוסון
מאנגלית: עוזי לוטן ופרומה נייט  

הבית שבו גדלתי נטל בזמנו חלק בביסוסה של תנועה חלוצית חדשה בארץ - הלא היא התנועה המשיחית של המאמינים בישוע . זכורים לי, מהתקופה הזאת, שיחות ודיונים שהתנהלו אודות אנשים, חילוניים ודתיים, שהגיעו למסקנה שישוע הוא הוא המשיח. פקיחת העיניים הכרוכה בהודאה מסוג זה, התרחשה אצל אחדים מהם לאחר חוויה רוחנית על-טבעית, בעוד שאצל אחרים נבעה המסקנה מקריאה בתנ"ך. המכנה המשותף שבלט לעין בכל המקרים הללו גם יחד, היה הפחד התהומי שנבע מסכנת גילוי העובדה על ידי משפחותיהם ו/או סביבתם.ש

כילדה, כמובן שלא יכולתי להבין את מלוא התסכול והסבל הנובעים מפיטורין ממקום העבודה, פינוי כפוי מדירה שכורה, או גירוש מהמדינה אליה עלית לאחרונה מארץ אחרת, וכל אלה - בשל אמונה שונה, שאינה בהתאם לקו המקובל.ש

אך גם כיום, עדיין אינני מצליחה להבין מדוע ישנם אנשים המוטרדים, מתרגשים וכועסים כל-כך מעצם אמונתם של אנשים אחרים. אם אני רוצה להאמין בפֵיוֹת למשל, אזי זאת צריכה להיות זכותי האישית. ואם, לשיטתו של מישהו, ישוע אינו אלוהים, אזי אף שמו לא צריך להוות גורם מאיים על אף אחד.ש

ומאחר ויש לי ביטחון רב באמת הגלומה בידיעת אלוהים, לעולם אינני חשה מאוימת על ידי מישהו המחזיק באמונה שונה משלי. אך, מאחר וגדלתי בשכונה, בה גם האנשים החביבים ביותר החשיבו אותי למוזרה מעט בגלל אמונתי, ייתכן ואני מחוסנת מפני עוקצם של השנאה והבוז.ש

ואני, כמהה בכל ליבי לראות רבים אחרים מבני עמי חווים את עומק ידיעת אלוהים דרך ישוע, כפי שאני חווה אותה. אך, למרבה האירוניה, הכמיהה הבוערת הזאת בליבי שלי כמו גם בליבותיהם של מאמינים רבים אחרים, היא זאת המוגדרת על ידי החרדים בארץ כ"פעילות מיסיונרית".ש

 המעניין הוא, שפעילות ענפה "להחזיר בתשובה" מבוצעת בארץ דווקא על ידי זרמים שונים של העדה החרדית. פעילים שלהם מקימים דוכנים בקרנות הרחובות בערים הגדולות, או עוברים בין המכוניות בצמתים מרומזרים, תוך שהם מנסים לשכנע את עוברי האורח, בין אם בוגרים ובין אם קטינים על פי חוק, להצטרף לזרם שלהם ולאמץ את אורח החיים החרדי.ש

למעשה, במהדורות החדשות לאחרונה, חילונים רבים התלוננו בפני הכתבים אודות משפחות חרדיות רבות שעקרו ובאו להתגורר בשכונותיהם (החילוניות), ומיד החלו לחשוף אותם "למסע התעוררות", תוך מתן הסבר לכך, שהקמתה של מדינת-ישראל שלא ע"י החרדים, בעצם מעכבת את בוא המשיח.ש

וכשהחרדים באים לגור בשכונות חילוניות, הם מיד מתחילים לדרוש שהשכונה כולה תנהג על פי ההלכה, כולל סגירה מוחלטת של הרחובות לתנועת כלי רכב בשבת. לשאלה כיצד הם, החרדים, ירגישו אם חילוניים יעקרו את מגוריהם לשכונות חרדיות, ודווקא בשבת ינגנו בעוצמת קול רבה מוסיקה לריקודים, ענה הרב שכל מה שהם רוצים לעשות הוא פשוט להשפיע את הברכה הטמונה באמונה היהודית.ש

משום מה, נראה שיהודים חרדים-אורתודוכסים, כמו גם חסידי הזרמים האורתודוכסים של דתות אחרות, אחוזים תמיד בפחד, שללא שליטה מוחלטת - החברים בחברה ובזרם אליהם הם משתייכים, יפסיקו להישמע ולדגול בעיקרי האמונה המדוברת. ואולי, האיום הרב ביותר על מי שמאמינים שהם שליחיו של אלוהים בחברה מסוימת, בא מאנשים אחרים באותה חברה, שיש להם קשר ישיר עם אלוהים. ולכן, המאיימים, אלה המסוגלים ללמד את החברה כולה אודות האפשרות להחזיק בקשר ישיר ולא עקיף עם אלוהים - חייבים להיות מוכלמים, מבויישים ומורשעים.ש

ומכאן נובע הדיבוק החרדי הזה עם ישוע.ש

זה מזכיר לי את הזרם הפרושי בימיו של ישוע. מצד אחד - הם כעסו עליו, אך מאידך, גם לא נמנעו מללכת בעקבותיו ומלהקשיב לדבריו. גם לאחר שמת ונקבר, לא הפסיקו להטריד את השלטונות בדרישה שתוצב שמירה מתמדת על הקבר.ש

לעומת זאת, במשך ההיסטוריה שלנו הרי נחשפו לא מעט משיחי שקר, או דמויות שנויות במחלוקת, ולמרות זאת, ברחובות הערים הגדולות ישנם רחובות שנקראים על שמם, כגון בר-כוכבא. (הרי במקור היה שמו בר-כוזבא - "בן הכזב"...).ש

אך ישוע אמר: אִם הָעוֹלָם שׂוֹנֵא אֶתְכֶם, דְּעוּ כִּי אוֹתִי שָׂנֵא רִאשׁוֹנָה. אִלּוּ הֱיִיתֶם מִן הָעוֹלָם, הָעוֹלָם הָיָה אוֹהֵב אֶת שֶׁלּוֹ. אֵינְכֶם מִן הָעוֹלָם, כִּי אֲנִי בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם. מִשּׁוּם כָּךְ הָעוֹלָם שׂוֹנֵא אֶתְכֶם (יוח' ט"ו 18-19).ש

מופע הבכורה שלי

לאור דבריו אלה של ישוע, העובדה שבעלי קובי ואני הצלחנו לתפוס מקום במאמר הראשי של אתר אינטרנט המוקדש כולו להשמצת חסידי ישוע, רק מחמיאה לנו. המאמר, שכותרתו "התפוח האנטישמי-משיחי אינו נופל רחוק מן העץ", מונה בשם שורה ארוכה של יהודים משיחיים ונוצרים אוהבי ותומכי ישראל, כמו גם ברעיון ישועת העם היהודי. המאמר מתייחס גם לסבי מצד אימי, גורדון לינדזי, ממשיך עם התייחסות להורי ארי ושירה סורקו-רם, ומגיע לשיא בהתייחסותו לשפחתכם הנאמנה, דור שלישי לחסידי ישוע. המאמר מנתח את משפחתנו כדלקמן:ש

ש"השבט לינדזי-סורקו-רם-פרגוסון אינו מסמל רק מספר זעום של תפוחים רקובים בעץ המשיחי המעוות. השבט הזה מהווה את ליבת העץ, שנראה כרקוב עד ליסוד האוונגליסטי-נוצרי-ציוני של שורשיו החולניים...".ש

אותו אתר גם מתאר אותי כמי "שמחויבת לרעיון השמדתן של נשמות יהודיות, ולהמטת קלון על היהדות התורנית". המאמר גם מעניק לי את התואר הארוך והמורכב ביותר שהוענק לי אי-פעם: ש"המיסיונרית האוונגליסטית הישראלית, שני סורקו-רם פרגוסון" (נסו לומר את זה במהירות, שלוש פעמים רצופות...).ש

המחבר מסכם את המאמר בקביעה שהביקורת שמתחתי על חלק מהמעשים המיוחסים לעדה החרדית, הופכים אותי בהכרח לשונאת-יהודים מושבעת, ולפיכך, לשיטתו, אני גם וודאי שונאת את עצמי...ש

באופן כללי, נראה לי שהם פשוט נפגעו מעצם העובדה שהעזתי לקרוא תיגר על מה שלתפיסתם הינו האמת המוחלטת - הסמכות הרבנית.ש

אך מה ניתן לצפות שייקרה כאשר מישהו מעז להתקומם כנגד ההירארכיה החרדית השולטת, מוסד שמזה מאות, אם לא אלפי שנים, מכתיב בנחישות וביד רמה את הלך המחשבה ואת תפיסת העולם היהודיים?ש

שאול השליח

תוך כדי קריאת המאמר החרדי באתר המדובר, לא יכולתי להימנע מלחשוב על תיאור דמותו של שאול התרסי, בטרם המפגש העל-טבעי שחשף בפניו את ישוע.ש

ש"וְשָׁאוּל עוֹדֶנּוּ מֵפִיחַ אִיּוּמִים וָרֶצַח נֶגֶד תַּלְמִידֵי הָאָדוֹן. הוּא בָּא אֶל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וּבִקֵּשׁ הַמַּחֲזִיקִים בַּדֶּרֶךְ הַהִיא, הֵן גְּבָרִים וְהֵן נָשִׁים, וְיָבִיא אוֹתָם לִירוּשָׁלַיִם" (מה"ש ט' 1-2).ש

מספר נקודות בסיפור הזה משכו את שימת ליבי: א. הכהן הגדול - מנהיג דתי - הוא זה שאישר את כליאתם של המאמינים בישוע.  ב. שאול איים לרצוח ממש את תלמידי האדון.  ג. תלמידי האדון, גם תחת איומי כליאה ועינויים, לא יכלו לחזור בם ולהכחיש את אמונתם בו.  ד. כאשר שאול פעל לסילוקו של "הנגע" אותו ראה כעיוות וסטייה מן היהדות - הוא היה משוכנע שהוא עושה זאת בשליחות אלוהי ישראל.  ה. קיצוני ככל ששאול היה - מפגש בודד אחד עם אלוהי-ישראל, הספיק לשנות אותו לעד.  ו. לעיתים קרובות אני תוהה וחושבת לעצמי, האם לא היה זה בעקבות תפילותיהם הרבות של המאמינים דאז, תפילות "עבור האויבים", שבזכותן אלוהים פעל בעוז שכזה בחיי שאול?ש

מדוע אם כן, החרדים מגיבים בפחד כאחוזי-רדיפה פרנואידים, בכל פעם שהשם "ישוע" צץ ועולה? משום שעוד בילדותם, שמעו ילדי החרדים סיפורי זוועה חסרי שחר ובסיס, אודות הנוצרים, כדי לטעת בילדים פחד מפני אלה האחרונים, בדומה לדרך בה המוסלמים מלמדים את ילדיהם שלהם לשנוא את היהודים. וכך, החרדים מתבגרים עם פחד בלתי הגיוני, שהושרש בתוכם, כלפי כל דבר הקשור לישוע.ש

אך מצידנו, עצם האיזכור של החרדים האובדים, מעודד אותנו להתפלל אף ביתר שאת. ובדיוק כפי שישוע לא הגיב באלימות ובאגרסיביות כלפי כל האשמות השווא שהוטחו בו, גם אנחנו, המאמינים כיום, איננו אמורים להגיב כך נוכח העיוורון הרוחני הנוכחי של החרדים כלפינו. האמת היא, שישוע בכה והתעצב מרה עבור העם. גם שאול מכריז בכאב את הדברים הבאים: "אֱמֶת אֲנִי מְדַבֵּר, בַּמָּשִׁיחַ, אֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר; מַצְפּוּנִי מֵעִיד עִמָּדִי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ: גָּדוֹל צַעֲרִי וְלִבִּי דּוֹאֵב תָּמִיד, עַד כִּי הָיִיתִי מוּכָן לִהְיוֹת מְנֻדֶּה מִן הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן אַחַי, שֶׁהֵם בְּנֵי עַמִּי, עַצְמִי וּבְשָׂרִי, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (רומ' ט' 1-3).ש

להבדיל מן התפיסה "הנוצרית" שהייתה מקובלת בימי הביניים, אנחנו הרי יודעים שרק אלוהים מסוגל למשוך ולהביא אנשים לאמונה בישוע, וכל ניסיון לכפות את האמונה על יהודי או לא יהודי, גורלו להסתיים כניסיון עקר.ש

אני רק מקווה מאוד שבעזרת קולי הנשמע, כמו גם בעזרת קולם של אחרים המאמינים כמוני, והמוכנים להעמיד במבחן את המוניטין העצמי שלהם, העם היהודי כולו יגיע לידי החלטה האם לדעת את אלוהים דרך הרב, או לדעת את אלוהים ולהכיר אותו דרך המשיח האחד והיחיד - ישוע.ש

ממה, אם כן, יש לפחד? מהשמצה, דיבה והשפלה חברתית? ממוות, שממילא אין לו אחיזה בנו? או אולי הפחד היחיד שצריך להיות לנו הוא מהיום בו נפגש פנים אל פנים עם אדוננו, בידיעה שלא עשינו די כדי לקרב אליו את בני עמנו, ולאחד אותם איתו?ש

שני וקובי פרגוסון מתגוררים עם שלושת ילדיהם בירושלים. אתם מוזמנים לבקר באתר שלהם: שhttp://www.yeshuaisrael.com/

למעלה

 

החרדים מעמידים במבחן את נחישותה של ישראל להתיר חופש דת

מאת: שירה סורקו-רם
מאנגלית: עוזי לוטן ופרומה נייט
 

במהדורת ה-24 ביולי השנה, העיתון ג'רוזלם פוסט פרסם מאמר ראשי - חיובי למדי - אודות היהודים המשיחיים. במאמר שכותרתו הייתה "השירות בצה"ל - 'למען אלוהים וישוע'", הוסיף העיתון ופירט: "כ-150 מאמינים חדורי הנעה, מוטיבציה, עומדים להתגייס ולהצטרף לשורות צה"ל השנה. רבים מהם יצטרפו ליחידות קרביות".ש

 הכתב מתאר במאמרו תכנית טרום-גיוס מיוחדת למאמינים, בשם "נְצוֹר". התכנית בת השבוע, נועדה להכין את המתגייסים הצעירים מבחינה שכלית ורוחנית לקראת שירותם הצבאי. כ-28 מבין משתתפי התכנית רואיינו, ועל פי העיתון, אחד המשתתפים אמר לכתב את הדברים הבאים: "אני חייל של אלוהים, של אדוני-צבאות, ובמשך שירותי בצה"ל אעשה את המיטב כדי לשרת את אלוהים כראוי הן מבחינה רוחנית, והן גשמית. אעשה זאת לא למען הרשויות במדינה, אלא למען אלוהים וישוע". הבחור התקבל לאחת מיחידות העילית הקרביות של צה"ל.ש

 העיתון ממשיך ומסביר, כי החיילים-המאמינים אכן משוכנעים שהם הולכים בעקבותיו של ישוע, "תוך כדי אימונים שבאמצעותם יהפכו להיות הדור הבא של טייסים, חיילי חי"ר, צנחנים, שריונאים וימאים בצה"ל".ש

העיתון גם המשיך ותיאר את מהות האמונה המשיחית, עיקרון הגאולה דרך המשיח, והבטחות אלוהים לישראל הגלומות בנבואה המקראית. ולסיכום, אני חושבת שזה היה המאמר החיובי ביותר אודותינו, שקראתי אי פעם בעיתונות המקומית.ש

ואז, שלושה ימים מאוחר יותר, הגיעה ההפתעה המרה: באותו עיתון, באותו מדור שבעמוד הראשי, הופיעה כתבה שכותרתה "האם המיסיונרים הנוצרים מכוונים את מאמציהם אל הקשישים?".ש

ואז הכתבה מפתחת את הנושא, לכדי מה שכמעט נראה לקורא הממוצע כסיפור בלהות. אני מצטטת: "ניצולת-שואה שסבלה ממחלת השִׁיטָּיוֹן (דמנציה), הולכה שולל על ידי המטפלים שנשכרו לסייע לה. בני המשפחה טוענים שהמטפלים גרמו לה להמיר את דתה לדת המשיחית-נוצרית.ש

שתי הנשים ששרותיהן נשכרו כדי לנגן מוסיקה ולשוחח  עם שרה בת ה-94, סיפרו לבתה של שרה, גולדי מקסוול, שבועות מספר לאחר פטירתה, שהן שתיהן מאמינות משיחיות, ושהן גם ניגנו ושרו לשֹרה שירים המתייחסים לכתוב בברית-החדשה, בכל פעם שגולדי ובעלה לא היו בסביבה. הן גם הוסיפו ואמרו, שלקראת סוף ימיה שֹרה הכירה בישוע וקיבלה אותו לחייה כאדון וכמשיח".ש

עוד נטען בכתבה, ששתי הנשים "תיעדו את הדברים במסמך" אותו העניקו לגולדי מקסוול, הבת, לאחר פטירת אימהּ, במרץ השנה. על פי הנאמר במסמך, המטפל הצמוד של האישה סיפר כי "הן (2 הנשים) גירשו שדים שהתכוונו למנוע משֹרה כל ברכה, ע"י התקפה בלתי פוסקת". גולדי אומרת שהיא גם זוכרת שאימהּ המנוחה באמת נראתה כאילו היא תחת איזשהו מתח רב, אף כי לא הייתה מסוגלת לדבר על כך. וכוונת הכתבה ברורה: שֹרה לא יכלה לעשות דבר כנגד שתי הנשים שגרמו לה ייסורים ועינו אותה, תוך שהם מציפים אותה בפסוקי הברית החדשה.ש

ובכן, לדעתי הצנועה, הסיפור המוזר הזה נושא עליו טביעות אצבע שלא ניתן לשגות בהן, אלה של ארגון "יד לאחים", ארגון המתנגד למיסוד חופש הדת בארץ, ארגון שכידוע מִיסד עצמו כזרוע צבאית ששמה לה למטרה להילחם בחורמה בתנועה המשיחית המתפתחת כאן.ש

והמאמר ממשיך ומציין: "גולדי מקסוול החליטה שלא לשתוק יותר, אלא לדבר על הדברים. היא לגמרי שבורה ממה שקרה לאימהּ, ומוטרדת מכך שדברים דומים עלולים לקרות גם לקשישים אחרים. בנוסף, היא מודאגת מכך שהמיסיונרים המשיחיים ישתמשו במקרה של אימה כקרדום לחפור בו, ולהפיץ אותו כעוד סיפור הצלחה של המרת דת".ש

ייתכן אמנם שיש אמת בסיפור, אף שאני עצמי אינני מאמינה בכך, אף לא לרגע. בכל עשרות השנים שאני מתגוררת בארץ, מעולם לא שמעתי אודות מאמין משיחי שנכנס לביתם של ניצול או ניצולת שואה כדי לשיר להם "שירי עם פולניים", ואז, כשיתר בני המשפחה אינם בבית, ניסה "להמיר את דתה" של קשישה חסרת-ישע לחלוטין, שלא יכלה להוציא מילה מהפה, והסובלת משיטיון!ש

אך יש כאן עובדה מצערת אחת, והיא שמאמרים וכתבות מסוג זה אכן גורמים לנו, כתנועה, כגוף וכקהילת מאמינים, נזק רב ביותר. אך דעתי היא, שככל שמספרנו ועוצמתנו ילכו ויגדלו, וככל שהחברה שמסביבנו תראה ותהיה עדה לאופיים ולתכונותיהם הטובות של חסידי ישוע ככלל, כן גם הרדיפות נגדנו, מידיהם של שונאי חופש הדת בישראל, תהפוכנה בעיני הציבור הרחב לקולניות, צורמות וחמורות הרבה יותר.ש

נמשכות הרדיפות הקשות בדרום הארץ

כמה מגילויי הרדיפות העזים והעקשניים ביותר כנגד המאמינים, מתרחשים מזה זמן רב בעיר ערד. למעשה, אין בעיר אפילו מאמין אחד שאיננו חווה קשיים, ברמה כזו או אחרת, בשל אמונתו. יש בערד ישיבות חרדיות גדולות, ובהן אלפי בחורי-ישיבה. מאחר וכתלמידים שתורתם אומנותם; אין הם משתכרים לפרנסתם בעבודה והם גם פטורים לחלוטין משירות בצה"ל, כך שנותר בידיהם זמן פנוי רב, אותו רבים מהם מקדישים להטרדתם של חסידי ישוע.ש

הטקטיקה העיקרית בה הם נוקטים היא להרגיז, לעצבן, לגרות ולהסית את המאמינים, כדי למשוך אותם להגיב, וכדי ליצור עימות. את הסיפור הבא שמעתי לאחרונה מפי אחד ממנהיגי המאמינים בערד: "כל לילה בא לפתח ביתי בחור- ישיבה חרדי, שנעמד בפתח הבית בין השעות 01:00 ל-05:00 כל בוקר. הוא אינו עושה דבר, מלבד לעמוד בפתח הבית. עובדה זו מספיקה כדי שכל כלבי השכונה ינבחו ויללו ללא הפסק, במשך ארבע שעות רצופות, ויגרמו לאובדן שינה דווקא בשעות השינה החשובות ביותר".ש

אותו מנהיג קהילה, עוזב את ביתו בשעה 05:00 בבוקר כל יום ב', בדרכו לאסיפת-תפילה. החרדים עוקבים אחריו, תוך שהם מקללים אותו וצועקים לעברו מטווח קצר. בכל פעם שמאמינים יוצאים מן הבית, החרדים מתגנבים מאחוריהם ועוקבים אחריהם, ומטרידים אותם ללא הרף. הם מנופפים בזרועותיהם, בהתרסה, למול פני המאמינים, מטרידים, מענים, צועקים בקול רם ניבולי פה לעומתם ולעומת ילדיהם, ומקווים שיצליחו לעורר תגובה כלשהי, כדי לתעד אותה על מצלמותיהם, ולהגיש את התיעוד כראיה תומכת בתלונה במשטרה. למרבה העצב, הייתה זו בדיוק אותה רוח רשע, שהניעה בזמנו את הנאצים לעשות שימוש באותה טקטיקה של גירוי והסתה כנגד היהודים, לא הרבה יותר מלפני שנות דור!ש

ההפגנה כנגד מועדון השח

בשנת 2002, אדי ולורה בֶּקפוֹרְד פתחו בערד מועדון שח, "מועדון אנשי המלך" שמו. הם גם פתחו במקום חנות לכתבי-קודש לגמלאים. החרדים נקטו בכל צעד אפשרי כדי לגרום לסגירת מרכזי-הבישור הללו, כולל הצתת המקום. קרן הסיוע למאמינים של מעוז סייעה להם לשקם ולבנות מחדש את המקום. המקום מלא מידי יום בקשישים, בעיקר דוברי רוסית, הבאים לשחק שח, וגם לקרוא בספרות הבשורה המצויה שם. אך באופן קבוע, גם החרדים מגיעים למועדון, מקללים ומנבלים את פיהם, צועקים ומנאצים את שם ישוע, ובכלל - גורמים למהומה רבתי. לאחר אחת מההפגנות האלימות במקום, אחד הגמלאים קיבל התקף לב, ומת ממנו בו במקום. והמשטרה לא נקפה אצבע, ולא עשתה דבר.ש

כאשר החרדים באים כדי להטריד, אחד מהם ממונה להיות הצלם התורן. אם אחד המאמינים מנסה להגיב תוך הגנה עצמית, הוא יימצא עצמו מונצח ב- יו-טוב, כשהקטע ערוך להפליא, ומראה אך ורק את "התגובה האלימה" מצד המאמין...ש

החיים במעצר-בית

באחד המקרים, כשאדי הגיע לרמת רתיחה בלתי נסבלת, הוא הנחית בתגובה מכת אגרוף בפרצופו של אחד החרדים, תגובה שהוא הצטער והתחרט עליה מיד לאחר מכן. אך זה כל מה שהחרדים היו זקוקים לו. הם פנו למשטרה, וזו מצידה כלאה את אדי במעצר-בית זה שנה וחצי. כן, שמעתם נכון - שנה וחצי של מעצר ללא משפט!ש

באפריל השנה, אדי ולורה נאלצו לערוך ביקור אצל רופא, וקיבלו לשם כך אישור מיוחד מהשופט. החרדים, שראו אותם בעיר, דווחו מיד למשטרה, שלאחר תום הביקור אצל הרופא, עצרה אותם לתשאול. צוות שוטרים אחר, שלא ידע על המעצר בתחנה, הגיע במקביל לבית, וכמובן שלא מצא אותו שם. וכך, כחודשיים מאוחר יותר, הגיעו לבית בקפורד שוטרים, ועצרו אותו על הפרת תנאי מעצר-הבית. לאחר הבהרת הסיבות - הוא שוחרר אמנם לביתו, אך רק לאחר שהפקיד כעירבון 500.00 דולר בקופת המשטרה, וזאת בנוסף ל- 9,000.00 דולר שהופקדו כעירבון במעמד המעצר הראשוני לפני שנה ומחצה, במקרה ו"יברח".ש

וכך, למרות מעצר-הבית, מנצלים לורה ואדי את זמנם לעדות אודות בשורת ישוע, אותה הם מחלקים עם ידידים ומכרים שבאים לבקרם, בדיוק כפי שעשה שאול השליח בזמנו, כשהיה נתון בכלא. ניתנה להם אף הזדמנות מיוחדת לבשר לבדואים מן הנגב, שדתם גזורה מהאיסלאם.ש

ולא הרחק מערד, בבאר-שבע, הוורד בס, מנהיג קהילת "נחלת-ישוע" בעיר, החליט לתבוע בבית-משפט השלום בעיר את הרב הספרדי הראשי של העיר, הרב יהודה דרעי, ואת ארגון יד-לאחים. כזכור, בשבת, ה-24 בדצמבר 2005, כ-600 חרדים באו והתנפלו על הקהילה, בשעת אסיפת שבת רגילה לחלוטין. הם חיבלו ברכוש והרסו אותו, הטרידו וחסמו את דרכם של מספר מאמינים בקהילה, ואף נאבקו עם כמה מ-70 השוטרים שבאו למקום כדי לדכא את ההתפרעות.ש

הדיון הראשוני בתביעה נערך כבר ביולי האחרון, והישיבה הבאה תיערך ביום 23 בנובמבר הקרוב. פסק הדין יינתן לא יאוחר מחודש לאחר מכן, ב-23 בדצמבר.ש

למרות שהדיון הסופי ייערך רק בנובמבר, רצוי להתחיל להתפלל כבר עכשיו, בשל חשיבותו הרבה של התיק הזה, מבחינתנו כגוף המשיח בארץ. החלופות הן שתיים, כרגיל: או שלחרדים, שונאי גוף המשיח, תינתן יד חופשית להמשיך ולהתעלל במאמינים בערד, בבאר-שבע ובסביבה, או שבתי המשפט יעמדו לימין החוק, הצדק, חופש הדת וזכויות האדם.ש

ארגון יד-לאחים, ארגון חרדי המתנגד נחרצות למתן חופש-דת לאזרחי ישראל, גדל בצעדי ענק, תוך כדי הגדלת כוחו והשפעתו הפוליטיים, עד כדי הצבתו במעמד של כמעט רשמי של ארגון חצי-ממשלתי.ש

הארגון אוגר מידע על כל מאמין שהוא רק מסוגל, ומודה בריש-גלי שיש לו "מרגלים" בכל קהילה בארץ.ש

ההפגנות כנגד פתיחת חניון-קרתא

בדברו על עם ישראל והבשורה, שאול השליח אמר: "אנִי מֵעִיד עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קִנְאָה לֵאלֹהִים, אֲבָל קִנְאָה שְׁאֵין עִמָּהּ דַּעַת" (רומ' י' 2). וגם כיום, נראה כאילו החרדים איבדו את דרכם, ואין להם מצפן, או בהתאמה לימינו אלה - איבדו את ה-ג'י-פי-אס שלהם... בניסיונם להתהלך בקדושה, הם למעשה חובטים ברוח.ש

בכל שבת במשך החודשים האחרונים, הם הפגינו באלימות רבה בירושלים. למה? כי העירייה ביקשה להפעיל בשבת חניון בקרבת העיר העתיקה, חניון-קרתא, לטובת המבקרים שם. כאשר החניון סגור, נוצר מחסור עצום במקומות חניה, דבר הגורם לפקקי תנועה המשתקים את כל אותו חלק של העיר.ש

החרדים התעקשו, כידוע, על החזקת החניון סגור בשבת, והמון רב של אלפי חרדים חסם לתנועה, שבת אחר שבת, חלקים גדולים של העיר הנמצאים בקרבת העיר העתיקה.ש

ניר ברקת נחוש בדעתו להפעיל את החניון, והחרדים מצידם נחושים להחזיק אותו סגור, משום "חילול שבת", רח"ל! וכיצד בדיוק הם "שומרים על השבת" כ"שבת-שלום"? על ידי יידוי אבנים בשוטרים, הבערת עגלות אשפה והשחתת כל מה שידם נוגעת בו, בשבת...ש

התפרעויות במחאה כנגד העמדה לדין של חרדים

כידוע, לאחרונה שטף את הארץ גל של מגוון פשעים שגרם לזעזוע קשה בעדה החרדית, בעיקר בירושלים. המקרה המזעזע ביותר היה כזכור של "האימא המרעיבה", שכנראה סובלת מתסמונת-מינכהאוזן ע"י שליח.ש

וגם במקרה זה, לקראת מעצר האישה, ותוך כדי מעצרה, יצאו אלפי חרדים לרחובות כדי להפגין, לא חלילה כדי למחות על המעשה המתועב של הרעבת הפעוט, אלא משום שלשיטתם - המשטרה "תפרה לאם תיק". יש להניח שהסיפור לא הסתיים עדיין, כי האישה צריכה להישפט ואולי גם תיאסר. מי יודע למה נהיה עדים אז.ש

לא משנה מה הפשע שבוצע, ובאיזו רמת חומרה - החרדים אינם מוכנים שמישהו "משלהם" יישפט; הם יעשו הכל כדי למנוע מחוקי מדינת-ישראל "הציונית" להיות מוּחָלים ונאכפים עליהם, ובקרב קהילותיהם. המקרים היחידים בהם הם מכירים בבתי המשפט הישראליים ובמוסדות הממשלה הישראלית הם, כאשר הם עצמם משמשים כתובעים בתיקים כנגד יהודים משיחיים בארץ. ודי לחכימא ברמיזא...ש

התנגדות מסורתית לקיומה של מדינת-ישראל

עמדה זו היא כמובן נחלתו של מיעוט זעיר בלבד מתוך כלל העדה החרדית בארץ. אך התופעה קימת, במידה זו או אחרת, גם בתוככי זרמים אחרים בעדה.ש

הסיבה לתופעה נעוצה בהיות מדינת ישראל מדינה חילונית בעיקרה, והולדתה ככזו המשיח, שישליט בה את שלטון ההלכה!ש

ומבחינתם, אין להם שום בעיה עם ההגדרה העצמית שלהם כציבור אנטי-ציוני. הנפקא-מיני של הגדרה זו היא, שהם בעצם ציבור של מתנגדי מדינת-ישראל המודרנית. מאידך, גם אין להם חסמים כלשהם בדרישה וקבלה של סכומי עתק ממשלתיים, כדי לממן בהם את פרנסת משפחותיהם הבלתי יצרניות, הישיבות למיניהן, הכוללים השונים וכו' וכו'.ש

ואנחנו מצידנו, חובה עלינו להיות ערניים ומודעים לכוחות הללו, השואפים לרדוף אותנו ולפגוע בנו ללא רחם, השואפים לגרום לגרושנו מן הארץ, ואשר יעשו כל שביכולתם - בין תוך שימוש באמצעים חוקיים או לאו - כדי להוציא אותנו ואת אמונתנו בישוע אל מחוץ לחוק - מדן ועד אילת.ש

אך לא ינום ולא יישן שומר ישראל, והוא אכן מציב מאמינים בישוע, זקנים כצעירים, בכל רחבי הארץ הזאת, כהכנה לקראת ההתעוררות הרוחנית הגדולה שהוא הבטיח לנו.ש

וכמו ששני כתבה במאמר הפתיחה של ירחון זה, מוטלת עלינו החובה לשאת תפילה לישועת העדה החרדית כולה. שערו בנפשכם מה יקרה כאשר לקנאתם הגדולה יצטרפו גם ההתגלות של ישוע וההכרה בו!  כל ישראל ייוושעו!ש
 

0909 - Orthodox Protest

חלק מן החרדים מאמין שעד לבוא המשיח - אין לישראל זכות להתקיים כמדינה. הם מחשיבים את עצמם לאנטי-ציונים, והם מבודדים עצמם במגורים בשכונות חרדיות בערים שונות בארץ.ש 

למעלה

אריה הלביא השואג

 

כשהיה אריה רק בן שבע, הוא עלה ארצה מבלרוסיה, יחד עם אימו ואחיו. על האם היה להיכנס מיד למעגל העבודה, כדי שתוכל לפרנס את שני בניה. היא נרשמה לאולפן, שם פגשה במאמין, ובהשפעתו גם הצטרפה לחוג תנ"ך באחד מפרוורי תל-אביב. מישהו בחוג סיפר לה על קהילת "תפארת-ישוע", והאם החליטה להצטרף לקהילה.ש

כשזה אכן קרה, אריה כבר היה בן 11, ואלוהים כלל לא עניין אותו, בלשון המעטה. אך הוא הצטרף לאימו לאסיפות, פשוט כדי לרצות אותה.ש

הקהילה היא זו שעזרה לאריה להתכונן לחגיגת הבר-מצווה שלו, ולקריאת חלקו בכתובים. אך גם אז, אריה עדיין היה רק "מאמין של שבת": הוא אמנם חשב שיש אלוהים, אך לא מצא סיבה טובה ליחסים איתו. נקודת המפנה באה, כאשר לפני שנתיים אריה השתתף בכנס הקיץ של הנוער המשיחי - כנס ה"קציר". שם בכנס, יחד עם עוד למעלה ממאה בני נוער אחרים, הוא החל דורש את פני אלוהים. הוא פיתח רעב לדעת את אלוהים: תפילותיה של אימו החלו נענות לאיטן...ש

אך כאשר שב הביתה, המצב עדיין לא היה כה אידילי: חבריו ללימודים עדיין משכו אותו לכיוון המנוגד לזה של ישוע, וגם בין חבריו לשכונה, ישוע לא היה בדיוק פופולארי... אריה ואחיו חשו בודדים, נאבקים עם המחיר שאמונתם גבתה מהם.ש

ואריה גם מסביר:  "בגיל 15 התחלתי להאזין למוסיקת ראפּ באינטרנט, שם נתקלתי בלהקת  ראפּ משיחית בשם "לַקְרֵאָה". התאהבתי בהם, והתחלתי מאזין להם במשך שעות על גבי שעות. החלטתי להפוך לראפֶּר בעצמי, וגם לכתוב מילים עבריות לשירים שאבצע.ש

ניסיתי וניסתי, אבל כלום לא יצא לי, ממש אפס... ובגילי אז, כלום בחיים לא היה חשוב לי יותר מראפ. אבל כלום לא הצליח לי.ש

ואז, לבסוף, החלטתי להתפלל. אמרתי בתפילתי: 'אלוהים, אם אתה באמת קיים - אנא, עזור לי לכתוב מילות אמונה לשירי ראפ'. ובאמת, ביומיים הבאים כתבתי שלושה שירים!ש

אז גם חשתי שאלוהים הוא זה שהעניק לי את הכישרון. ידעתי אז שיש אלוהים, ושהמשיח שלי מת בעבורי. ובקיצור - מסרתי את עצמי כליל לאלוהים".ש

לאריה נותרה עדיין שנת לימודים אחת בתיכון, ולאחר מכן, כרגיל, הגיוס לצה"ל.ש

אריה מופיע עם מופע הראפ שלו במפגשי נוער, הן בקהילת "תפארת-ישוע", והן באירועים ארציים.ש

לאלוהים ישנן דרכים רבות ומגוונות בהן הוא מסוגל לגעת בנשמותינו, עם המסר של חיי-נצח. לאריה הייתה התגלות של ישוע, דבר ששינה את חייו מקצה אל קצה, והוא נחוש בדעתו שכל אחד מסביבו ידע על כך! אריה הוא הדוגמא לצעירים רבים, המחפשים את הדרך לאלוהים, כפי שהוא עשה בזמנו.ש

0909 - Arieh on the street

אריה מופיע ברחוב במסגרת כנס הנוער "קציר"ש

0909 - Katzir 3

הנוער על גבי סירה, במסגרת שייט לילי בכינרת 
 
  מילות אחד משירי הראפ של אריה:ש

אוו יאאא, השם של ישוע כמו אש מהפה שלי יוצא,ש

ת'ניצחון אני חוגג, כמו אריה אני שואג,ש

כי רק דרכו עם אלוהים יש לי ק.ש.ר אישי.ש

וזאת האמת אחי

נמאס מזיופים, תשמע ת'אמת בפנים

לא רוצה ת'מוות, רוצה ת'חיים

אצלי השירים, מראים את התקווה לאבודים,ש

תכנס לעניינים, תפתח את הכתובים

למעלה

ש"קציר" - כנס הקיץ הארצי לנוער

כל אחד יודע, שבחייו של אדם, שנות-העשרה אינן בדיוק שנים סוגות בשושנים. על אחת כמה וכמה בארץ, בה כל אחד מבני הנוער המשיחי הם פעמים רבות הנער או הנערה המאמינים היחידים בכל בית-הספר. גם ילדינו שלנו (של ארי ושירה סורקו-רם) סבלו קשות בנעוריהם, משום שמשפחתנו הייתה בזמנו משפחת המאמינים היחידה בעיר כולה!ש

אך במשך השנים מאז החל, שימש ועדיין משמש כנס-הנוער המשיחי השנתי "קציר", כחבל הצלה לצעירים מאמינים רבים בארץ. אף כי מספר המשתתפים אולי אינו גדול כמו בכנסים דומים בחו"ל, אנחנו שמחים וחוגגים שהכנס הזה אכן מניב פרי מדי שנה בשנה. דור המנהיגים החדש והצעיר שלנו בארץ הוא ההוכחה לכך.ש

יש בספר ירמיהו פסוק מעציב: "עָבַר קָצִיר, כָּלָה קָיִץ, וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ" (ירמ' ח' 20).ש

תודה לאל, שדבר הנבואה שלעיל, אינו חל על הנוער שהשתתף בכנס "קציר" האחרון בקיץ הזה!
כנס הנוער קציר, הנערך על ידי ועד היגוי ארצי בראשות ידידנו איתן שישקוף, משרת מדי קיץ בני נוער מאמינים מקהילות בכל רחבי הארץ.ש

סדנת הצילום הינה רק אחת ממגוון הפעילויות הענף המוצע בכנס.ש

אחד מהמופעים בכנס, הוא מופע הראפ של אריה מ"תפארת ישוע". 
  
למעלה  

Give your special gift today:

Maoz Israel Ministries  |  istandwithisrael  |  Hebrew Books
Congregation Tiferet Yeshua  |  Coffee House Outreach    
Media Projects  |  Hebrew New Testament  |  Burkina Faso 
Arab Congregations  |  Persecuted Believers  
 

 

 

 

]]