Login to get started!
Username
Password
Forgot password?
Remember me
Not a member yet?  Sign up now!
Sign Up or log in
Username (3 to 12 characters, numbers & letters only)
Email
Privacy Policy
Login   |   Sign up

בארץ - י
ישוע נמצא ממש מעבר לכל פינה...י

אוגוסט 2012
אב – אלול התשע"ב

0812 - James ossuary writinga


 

שירה סורקו-רם

לעולם לא אשכח כיצד רב-המחבלים דאז, יאסר עראפאת, הסביר לעולם כולו שהעם היהודי מעולם לא ישב ב"פלסטין", שהמלך דוד מעולם לא היה קיים, או המלך שלמה, או בית-המקדש – מעשה ידיו. למעשה, כך אמר, ישוע היה הפלסטיני הראשון!ר

כמובן שקריאות התרעומת, הזעם וההתקוממות של העיתונאים הישראלים לא אחרו לבוא: "הן כל בר-דעת יודע", כך אמרו, "שישוע היה יהודי!".ר

בארץ, אפשר 'למצוא' את ישוע מעבר לכל פינה: בכל אוטובוס המסיע צליינים, בכל בניין שנבנה בישראל כדי לארח מבקרים יהודים ולא-יהודים כאחד, הבאים לבקר באתרים ששמם יצא לפניהם בזכות הדמות הגלילית - הלא הוא ישוע. אין ספק, שלרוב הישראלים החילונים יש רגשות מעורבים, ככל שהדברים נוגעים ליחסיהם עם בן-עמם, ישוע.ר

בביקורו האחרון בארץ, מוסב חסאן יוסוף, פלסטינאי יליד עזה, שעד לפני שנים מספר שימש כסוכן השב"כ, בא לביקור מארה"ב, לספר על אמונתו החדשה במשיח, לאחר שנטש את האיסלאם. בעקבות זאת, רבים מהישראלים מבינים כעת שמאמינים המסווגים עם התווית "נולד מחדש" - הם הידידים היחידים שיש היום לישראל.ר

גם עוּמַאר מוּלִינדֶה, המוסלמי לשעבר שנולד מחדש לאמונה בישוע, נהג לערוך עצרות המוניות בארץ מולדתו, אוגנדה, ולהצהיר בריש גלי שמאמין אמיתי בישוע, החי לפי עקרונות התנ"ך, אם ירצה ואם לאו, ממילא יקבל התגלות לאהבת ישראל. כיסוי החדשות בישראל הוא חיובי בדר"כ, כשמדובר במקרים אודות מאמינים כמו מוסב ועומאר, ולמעשה גם כשמדובר בדמויות משיחיות אחרות וכן פוליטיקאים הבאים כדי לעודד את ישראל לעמוד איתן.ר

אני עצמי הגעתי לראשונה לישראל ב-1967. כשנתיים לפני כן, הייתי על סף סיום לימודי באוניברסיטה באחת ממדינות הדרום בארה"ב. אני זוכרת היטב עמדה שהייתה מקובלת באותם ימים בין הפרופסורים האינטלקטואלים: שישוע כאדם, מעולם לא היה קיים, או לפחות היו סיבות להטיל ספק בקיומו.ר

כך שעם הגיעי לישראל, נדהמתי לגלות שאין בארץ אפילו יהודי אחד שמטיל ספק, ולו לרגע, שישוע האדם היה דמות הסטורית אמיתית, שנולד וגדל בישראל, חונך וחולל ניסים באזור הגליל, עד שלבסוף הרומאים צלבו אותו בירושלים. ר

רוב הישראלים החילונים אומרים היום, "ישו? כן, הוא היה יהודי טוב. אפילו נביא". האשם העיקרי, לדעתם, הוא שאול השליח – שלקח את תורתו של ישוע ויצר ממנה דת חדשה עבור הגויים, בכך שהעניק לישוע מעמד של אלוהים. ר

נכון שזוהי סקירה הסטורית חפוזה ולא מספקת, אך לפחות החלק הראשון נתפש באופן נכון: ישוע נולד בבית-לחם, חי את רוב שנותיו באזור הגליל, ונצלב בירושלים.ר

אך זה לא מסתיים שם. גם כיום – הארכיאולוגים בארץ עדיין מעלים בחכתם לא רק שרידים של בתי-כנסת עתיקי יומין, אלא גם שרידי כנסיות שונות שנבנו פה ושם. ובנוסף, כמה כנסיות בעלות מוניטין מסורתי, עדיין עוסקות בסימון מקומות בירושלים העתיקה, כנקודות ציון וזיהוי לאתרים שישוע או תלמידיו ביקרו בהם.ר

משפט ההונאה של המאה

במשך עשר שנים ארוכות עקבנו בארץ אחר הסיפור המתמשך של מה שכונה "משפט הזיוף של המאה", שפרץ לבימת העולם ב-2002.ר

הסיפור התחיל עם אחד מאספני העתיקות בעלי המוניטין העולמי בתחום העתיקות מתקופת המקרא, עודד גולן, ישראלי בן 60. במשך דור, אסף גולן אלפי פריטים עתיקים מסוחרי-עתיקות ברחבי המזרח-התיכון.ר

עוד בשנות ה-70 רכש גְלוּסְקֵמָא, תיבת-אבן לאיחסון עצמות המתים לאחר התפרקות הגוף ("קבורה משנית"). למיטב זיכרונו הגלוסקמא נרכשה בחנות עתיקות שהייתה בעבר בבעלותו של סוחר עתיקות ערבי מירושלים, עות'מן וַוז וַוז. זה היה כ"כ מזמן, שאינו בטוח לחלוטין מאיזה סוחר רכש אותו. אופן איחסון זה של עצמות-המת איפיין את המאה הראשונה, למטרת חיסכון במקום. התיבה המדוברת הגיעה מאזור סילוואן בעמק קדרון, דרומית-מזרחית להר-הבית. לדעת ארכיאולוגים, יהודים החלו להשתמש בגלוסקמאות מסוג זה רק החל מ-20 לפנה"ס עד לחורבן ירושלים ב-70 אחה"ס.ר

הבעלות על גלוסקמא מהמאה הראשונה, היא בהחלט בעלות על אוצר יקר, למרות שגולן טוען שבמשך 35 שנה כלל לא היה מודע לערכה, וחשב לתומו שבבעלותו תיבת-קבורה רגילה לחלוטין. בשלב מסוים, זיהה שעל התיבה היה חקוק, באופן שעדיין נראה לעין אם כי בעמעום, כתב-יד בארמית – "יעקוב בר יוסף, אַחוּי דִישוע".ר

המייסד ידוע השם של "החברה לארכאולוגיה מקראית" בארה"ב הוא הרשל שַׁנְקְס, המשמש גם כעורך של הדו-ירחון "סקירה של ארכאולוגייה מקראית"*. הרשל שנקס שמע לראשונה על תיבת-האבן של גולן מידידו הפרופסור, אנדריי לה-מייר מאוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מאובנים בעל-שם עולמי, וארכיאולוג המתמחה בכתבי-יד עתיקים בעברית ובארמית. זה האחרון בחן את התיבה בדקדקנות זמן קצר קודם לפגישתם. שנקס הבין מיד את גודל המשמעות של התיבה, שהוערכה ע"י פרופסור לה-מייר.ר

(Biblical Archeology Review)*

0812 - Oded Golan with the ossuary
עודד גולן מצביע בכיוון כתב-היד המגולף על הגְלוּסְקֵמָא שרכש בשנות ה-70.ר

תקלה אחת

הייתה רק תקלה אחת: התיבה לא נחשפה והתגלתה תחת פיקוח של רשות מוסמכת כלשהי לחפירות ארכיאולוגיות, אלא כנראה שהובאה לסוחר-עתיקות לאחר שנגנבה מחופרי קברים, ולכן סווגה אמנם כמוצר עתיק, אך "ללא מקור מוצא".ר

למרות זאת, שנקס החליט להורות על בדיקה מדעית של כתב-היד החקוק, ע"י המכון הגאולוגי של ישראל, שהוא הרשות הממשלתית הרשמית בארץ. מסקנתו של הגיאולוג שהוביל את הבדיקה הייתה "שלא נמצאה סיבה להטיל ספק באמיתות כתב-היד".ר

שנקס זימן את יוסף פיטסמאייר, מומחה בעל שם עולמי בארמית, השפה בה נחקקה הכתובת על הגלוסקמא. גם זה האחרון אישר שכתב-היד החקוק, אכן נחקק על מוצר מאובן מהימן. שנקס, שחש שסופקה הוכחה משמעותית ש'תיבת-האבן של יעקב' הינה מקורית, ביקש את פרופסור לה-מייר לכתוב כתבה אודות תיבת-האבן וכתב-היד המגולף בה – דבר שהוא אכן עשה.ר

כולם יודעים, מלבד... רשות העתיקות!ר

כעיתונאי בעל דיעה, הממלא את תפקידו נאמנה בפירסום המתרחש בעולם הארכיאולוגיה המקראית לידיעת הציבור הרחב, הודיע הרשל שנקס הכריזמטי, בפומבי, על גילוי תיבת-האבן, במסיבת-עיתונאים ב-21 באוקטובר, 2002.ר

ביום למחרת, כפי שזכור לו, הייתה 'גלוסקמת יעקב' בעמוד הקדמי של כל עיתון בעולם, כולל עיתונים יומיים בעלי מוניטין בארה"ב. אך כאשר עיתונאים יצרו קשר עם רשות העתיקות בארץ כדי לקבל תגובה, הייתה זו נבוכה וזועמת: נציגיה לא ידעו דבר וחצי דבר על המוצר שכל העולם כבר יודע עליו!ר

שנקס לא נרתע, והיה מודע לאפשרות שאם רשות העתיקות בארץ תיטול בעלות על הגלוסקמא, היא עלולה להחזיק בה במשך שנים, בתואנה שהיא 'חוקרת את אמיתותה'. הוא גם ידע שכחודש לאחר הודעתו הפומבית, אלפי ארכיאולוגים מקראיים, כמו גם חוקרי המקרא, יתאספו בטורונטו לכנס שנתי. לכן, אירגן שנקס להציג את מוצג תיבת-האבן במוזיאון המלכותי באונטריו, קנדה. הייתה לו מצגת נפרדת עבור החוקרים, ולתדהמת רשות העתיקות בארץ, גם הקהל הרחב הורשה להשתתף בה. מאה אלף איש עמדו בתור לראות את המצגת.ר

כדי להעביר את תיבת-האבן מישראל לקנדה, היה על עודד גולן לבקש אישור מרשות העתיקות בארץ – דבר שניתן לו. הוא הבהיר על גבי הבקשה, שתיבת-האבן מכילה על גבה את המילים: ר"יעקוב בר יוסף, אחוי דישוע", וכן שהתיבה מבוטחת במיליון דולר.ר

במבט לאחור, שנקס מסביר, "אם רשות העתיקות רתחה מזעם לשמע ההודעה הראשונה על תיבת-האבן במסיבת העיתונאים שערכנו, היא יצאה לגמרי מגידרה לנוכח העובדה שהיא הוצגה בקנדה – ועוד לאחר קבלת אישור מהרשות בכבודה ובעצמה! באותו שלב, החלה הרשות להתעורר, וזאת לנוכח העניין הרב סביב התיבה, שהיא עצמה מעולם לא טרחה לחקור! כאשר עודד גולן ביקש מהרשות הארכת זמן של כמה שבועות בקנדה, בשל הביקוש הרב לצפות בה, האישור כבר לא ניתן!ר

רשות העתיקות מכריזה על התיבה כמזויפת

ב- 18 ביוני, 2003, הוציאה רשות העתיקות לאור דו"ח, לאחר בחינתה המדוקדקת את ברק הפַּטִינָה (הברק המיושן) של האבן, והכריזה שהחלק האחרון של כתב-היד (אחי-ישוע) הוא תוספת מודרנית ולכן נחשב כזיוף.ר

הרשות לא הטילה ספק באמיתות המקורית של תיבת-האבן מהמאה הראשונה, ואף לא הטילה ספק בחלק הראשון של כתב-היד, 'יעקוב בר-יוסף'.ר

באופן קולע יותר, רשות העתיקות טענה שכתב-היד 'אחי-ישוע', הוא תוספת מודרנית שאמורה להיראות מיושנת, ע"י תוספת תערובת גיר המעניקה רושם של ברק פטינה מיושנת.ר

ר* (ברק הפטינה הוא למעשה אמת המידה העיקרית להערכה אם מוצג עתיק הוא בעל מקור אמיתי או לא. זוהי שכבת קרום דקה הנוצרת ע"י הפרשות מצטברות על האבן ובתוך כמה מחריציה, ע"י יצורים חיים זעירים כמו בקטריות, פטריות, אצות ושמרים, במשך כמה מאות שנים).ר

0812 - Ossuaries at Dominus Flevit Church
גלוסקמאות שנאספו והוצגו בכנסיית דוֹמִינוּס-פְלֵוִויט על הר הזיתים. קיימות בערך 900 תיבות שזוהו בארץ מתקופה זו.ר

גולן מובא לדין באשמת הונאה

בדצמבר 2004 הואשם גולן ב-44 סעיפי זיוף, הונאה ומרמה, כולל הזיוף של 'תיבת יעקב'. ההאשמה הפלילית טענה שגולן יצר ברק פטינה מזויף, שעליה גילף בעצמו את המילים, 'אחי-ישוע'.ר

החקירה והליכי המשפט נמשכו תשע שנים! לעיתים, נראה בית-המשפט יותר כמו חדר לימוד למטרות מחקר, מאשר מקום להליכים משפטיים. חמישים ושניים מהמומחים המובילים בעולם בתחומי הארכיאולוגיה, הסטוריה מקראית, שפות שמיות, אבנים וכתבי-יד עתיקים, גיאולוגיה, איזוטופים (יציבים ופחם-14), ביולוגיה, כימיה, מיקרוסקופיה ודבק – נטלו חלק במה שהפך להיות התנגשות מרתקת, לעיתים מביכה, בין מחקר-מדעי לבין החוק הפלילי – כך כתב הבלוגר מתי קלמן, שעקב אחרי תהליך המשפט כולו.ר

עודד גולן כתב במרץ 2011, על קיומם של 116 שימועים, על השמעת 138 עדויות, וכתיבת יותר    מ-12,000 דפים בכתב-יד. מאות חוות דעת של מומחים, דו"חות מדעיים ושאר מוצגים הוצגו לבית-המשפט. שלושים ושישה סוחרי-עתיקות, אספנים למיניהם, עסקני שימור, עובדי מוזיאונים, עסקני מכירות פומביות – העידו אף הם במשפט הנ"ל.ר

הנה כמה מהאירועים הבולטים במשפט:ר

יש להדגיש שלא היה כל חשד לגבי עצם מקוריותה של תיבת-האבן. אך מפני ש'גלוסקמת יעקב' לא התגלתה באתר חפירות ארכיאולוגי רשמי, תחת פיקוח של הרשויות המוסמכות, פרופסורים ברי-סמכא כמו אריק מאיירס מאוניברסיטת 'דְיוּק' בארה"ב, הטילו ספק עקרוני באמיתותו של כתב-היד. מצד שני, לא הייתה להם גם כל הוכחה לכך שהמוצג מזויף.ר

פרופ' יובל גורן, מאוניברסיטת תל-אביב, שבעבר הועסק ע"י רשות העתיקות, היה הכוח המניע העיקרי מאחורי האשמות הזיוף. פרופ' גורן הגיש את חוות-דעתו על תיבת-האבן ב-2003, לפי בקשת רשות העתיקות. בחוות-דעתו, טען אז פרופ' גורן שלא מצא כל ברק פטינה טבעי מהסוג המכונה 'ברק חיצוני' באי-אלו מאותיות כתב-היד. בעדותו העיקרית בביהמ"ש, הוא טען שבעזרת גילוי פטינה בחריץ אות אחת בלבד, אפשר אמנם להגיע להחלטה שכתב-היד הינו עתיק לחלוטין, אך הוא המשיך וטען שלא מצא שמץ ממנו.ר

באופן מפתיע, הציגה ההגנה צילום שהוענק לגורן ע"י רשות העתיקות, בו השתמש באחת המצגות שלו, כמה חודשים לפני שהרשות ביקשה ממנו לייצג את התביעה במשפט גלוסקמת יעקב. באותה הרצאה, הוא הציג שקופית של מראה-תקריב (קלוזאפ) של האות 'שין' במילה 'ישוע', ואפילו כינה אות זו 'חריץ עתיק-יומין'. על-מנת להיחשב ככזה, היה חייב להיות ברק 'פטינה' על האות.ר

למעשה, הודה גורן לבסוף, במהלכה של חקירה נגדית שנערכה לו בשנת 2007, שעוד בשנת 2003 הוא עצמו זיהה בוודאות ברק 'פטינה' גם בתוך החריצים של האות 'עין' במילה 'ישוע'. לזכותו ייאמר שב-2007 הוא בחן את תיבת-האבן ביוזמתו שלו, וגם שלח מכתב לרשות העתיקות בו נאמר שזיהה ברק 'פטינה' בשתי האותיות, 'עין' ו-'י', וייתכן שאפילו באות 'חת' במילה 'אח'.ר

עד נוסף בעל משקל עבור רשות העתיקות היה ג'ו זיאס, שטען שראה את 'גלוסקמת יעקב' בחנות עתיקות בירושלים באמצע שנות ה-90 ,אך ללא הכתובת המכריעה 'אחי-ישוע'. אם עדותו אכן הייתה נכונה, תוספת מילים אלה היא בבחינת זיוף חדשני.ר

שְׁנַקְס היה נחוש לאתר את מחמוד אבו-שאקרה, בעל חנות העתיקות שזיאס ביקר בה בזמנו, ואכן מצא אותו ואת אשתו הגרמניה מתגוררים בכפר במחוז סקסוניה, בגרמניה. הסיבה ששנקס ידע שאיתור אדם זה היה חשוב ביותר, מפני שכסוחר עתיקות בעל-מוניטין, היה אבו-שאקרה מחוייב עפ"י החוק להחזיק ברשותו רשימת מלאי של כל העתיקות בחנותו. שנקס אכן מצא ברשימת המלאי שלו תיבת-אבן, אך בעלת שמות שונים – 'יוסף, בן-יהודה, בן-הדס'. בכך הסתיימה עדותו של זיאס.ר

ואשר לתביעה שגולן בעצמו גילף את המילים 'אחי-ישוע' ואח"כ הוסיף ברק 'פטינה' מזויף על האותיות בסביבות שנת 2000, ההגנה שלפה צילומים שנלקחו מביתו של גולן, עם התאריך 1976. בצילומים אלה, נראית תיבת-האבן השנויה במחלוקת, מונחת על מדף. בהגדלה, אפשר לראות את כל כתב-היד, כולל את המילים 'אחי-ישוע'. הצילומים הודפסו על נייר צילום משנות ה-70, וחתומים במרץ 1976. הצילום נבחן מקרוב ע"י ג'רלד ריצ'רד, סוכן לשעבר של הסוכנות הביון הפדראלי האמריקאית (אף-בי-איי), ומומחה בשירות ההגנה. בעדותו אמר שאין שום דבר בצילומים הללו, המצביע על כך שהם צולמו בתאריך השונה מ-1976, כפי שהעידו החותמת והנייר.ר

מומחים מאשרים את אמיתות המקור

בינתיים, גדל מספר המומחים שהצהירו על אמונתם בכך שמקור כתב-היד על 'גלוסקמת יעקב' הינו אמיתי, ואף לא אחד מהם היה מסוגל לספק איזו שהיא הוכחה להונאה בנושא.ר

מומחה לביו-כימיה ופטינה עתיקה, ד"ר וולפגנג קרומביין מאוניברסיטת אולדנבורג בגרמניה, שבדק בקפדנות את תיבת-האבן, פתח במתקפה מדעית קשה נגד רשות העתיקות , בטענו שמסקנתם "נובעת משורה של טעויות, דעות קדומות, הנחות שגויות, שימוש במתודולוגיה לא הולמת, גאוכימיה שגויה, בקרת-טעויות לקויה, הישענות על נתונים לא-מאושרים, חוסר התייחסות למידע, הנוגע, לדוגמא, לנקיטת פעולות ניקוי ושימור, והשימוש במתודולוגיה איזוטופית השוואתית, למרות שכתב-היד על 'גלוסקמת יעקב' אינו ממלא אחר התנאים המצטברים הדרושים לבחינה והשוואה מסוג זה" (פירושו: שנעשה שימוש בטכניקה לא הולמת בבדיקה אחת מתוך סדרת הבדיקות).ר

לימר, ידידו הפרופסור של שנקס, שלראשונה יידע אותו אודות תיבת-האבן, העיד שכתב-היד בכללותו הוא עתיק-יומין, אחיד, וגולף בפרק זמן אחד בלבד. הוא הצהיר שלא היה לו שמץ של ספק בכך, ושלא מצא סיבה להאמין בהיפך.ר

ד"ר עדה ירדני מן האוניברסיטה העברית בירושלים, מומחית בעלת שם עולמי בתחום הפַּלֵאוֹגְרָפִיה, ענף מחקר העוסק בחקר הכתב והתפתחותו הגראפית, בחנה אף היא את הגלוסקמא. והיא אמרה שלא היה לה שמץ של ספק שכתב-היד כולו הוא ממקור עתיק-יומין, ושנכתב ידנית ע"י אדם יחיד. היא אף הצהירה בתקיפות: "אם זהו זיוף, אני מתפטרת".ר

גולן זוכה ב-41 מסעיפי הזיוף

ב-14 במרץ 2012, בית המשפט, בראשות כבוד השופט אהרון פרקש, זיכה מחמת הספק את גולן ושותפיו, מסעיפי אשמת זיוף העתיקות. למרות שזיכוי זה "אין פירושו שמקורו של כתב-היד על תיבת-האבן הינו אמיתי, או שנכתב לפני 2,000 שנה", וכן "שלא הוכח בכל אופן שהוא, שהמילים 'אחי-ישוע' מתייחסות בהכרח ל'ישוע' המופיע בכתבי הברית-החדשה". ברור שהכרזה על 'גלוסקמת יעקב' כעל תיבת-הקבורה של עצמות יעקב, אחיו של ישוע, הייתה מעבר לתחום המשפטי אליו נדרש בית-המשפט בנושאים הצרים של זיוף ומרמה, למרות שכבוד השופט פרקש עצמו הינו בעל תואר בארכיאולוגיה.ר

גולן הואשם בשלושה סעיפי אישום משניים, של סחר בעתיקות ללא היתר, ובהחזקת עתיקות הנחשדות כגנובות.ר

כאשר רשות העתיקות שמעה על הזיכוי, היא הצליחה להעלות האשמות חדשות נגד גולן, אך השופט לא התרשם מכך במיוחד, ובמקום זאת, כיוון בפסק-הדין שלו, דווקא כלפי המעבדה שהוקמה לצרכי המשפט, ביקורת חמורה בגין זיהום כתב-היד המגולף על תיבת-האבן בעת בדיקתה, מה שגרם לה לאבד את ערכה המדעי, בכל הנוגע לבדיקות נוספות בעתיד.ר

השופט האשים את רשות העתיקות ב"נסיון להתחיל משפט חדש" ואפילו האשים את התביעה ב"ציד מכשפות" נגד גולן. בעקבות זאת, חשה רשות העתיקות מושפלת ושמו של גולן זוכה מפשעי זיוף. על הרשות עדיין להשיב את גלוסקמת יעקב לבעליה.ר

שנקס מצידו טוען, "כן, התיבה בוודאי נמצאה ע"י בוזזי קברים, אך איננו יכולים להתייחס אליה בביטול מוחלט רק מפני שהיא במובן מסוים התגשמות של חלום".ר

מאמר זה נחקר וצוטט מהמקורות הבאים:ר

Biblical Archaeology Review, July/August 2012; The Authenticity of the James Ossuary and the Jehoash Table Inscriptions – summary of Expert Trial Witnesses by Odded Golan, March 2011; The troubled Return of the James Ossuary, www.biblicalarchaeology.org; Courts says not guilty, by Matthew Kalman, Jpost.com,12May2012;James Ossuary, Wikipedia.

חזרה למעלה

מה הסיכויים שגלוסקמת-יעקב
אכן הכילה את עצמות אחי-ישוע?ר

שירה סורקו-רם

יוסיפוס פלאביוס, ההסטוריון היהודי הידוע מהמאה הראשונה, כתב, שיעקב אחי-ישוע הואשם ע"י הסנהדרין, שהוציאה לפועל צו לרגמו באבנים ב-69 אחה"ס, שנה לפני חורבן בית-המקדש. לכן, קיימת ראייה הסטורית לכך שיעקב נפטר באותה תקופה, או סמוך לה. גם ידוע שבאותה עת השימוש בגלוסקמאות אבן כאלה היה נפוץ ומקובל בין היהודים בירושלים.ר

סטטיסטיקה היא תחום מורכב ולעיתים קשה להבנה. אך בכ"ז, כדאי לעיין במסקנות הסטטיסטיות של סטטיסטיקאי ידוע-שם, הפרופסור כָּמִיל פוקס, באשר לסיכויים שהגלוסקמא הזו אכן עשויה להיות תיבת-יעקב, אחי-ישוע.ר

0812 - The James ossuary on display in Toronto
ר'גלוסקמת יעקב' בתצוגה בטורונטו ב-2002

פרופסור פוקס מעריך שבשנת 70 אחה"ס, אוכלוסיית ירושלים מנתה כ-82,500. פוקס הפחית ממספר זה את מספר הנשים והילדים, כולל את האוכלוסיה הלא-יהודית (בערך 5%). אח"כ לקח בחשבון את מספר הילדים הממוצע למשפחה, והגיע למספר של כ-7,530 גברים. בעזרת מספרים אלה הסיק שהסיכוי שמישהו באוכלוסיה זו עם השם 'יעקב', עם אב ושמו יוסף, ואח ושמו ישוע,      הוא 0.0227 אחוז.ר

ואשר לתיבת-האבן עצמה: נדיר ביותר למצוא יותר משם אחד על גבי כל תיבה שהיא. והיה, אם הופיע יותר משם אחד, הסיבה לכך הייתה חייבת להיות חשובה, כמו לדוגמא: בן משפחה שהיה אדם בעל-שם, ואפילו, היה זה עוד יותר נדיר להזכיר את שמו של מישהו מלבד שם אב המשפחה.ר

בסה"כ, התגלו בישראל 230 גלוסקמאות מן התקופה המדוברת, עם כתבי-יד חרוטים. מתוך          ה-230 – רק על תיבה אחת נוספת מוזכר שם של אח. מעניין לציין שב-10 תיבות מוזכר השם ר'ישוע', השם 'יעקב' מוזכר חמש פעמים, ו'יוסף' 19 פעם. בהתאם לסטטיסטיקה של פרופסור פוקס, המבוססת על שכיחות שמות אלה מתוך 241 שמות גברים על גבי תיבות-האבן שהתגלו, הסבירות הסטטיסטית של שלושה שמות המופיעים בעת ובעונה אחת, הוא 0.006787!ר

יתרה מזו, הצהיר פרופסור פוקס, שמנהג הקבורה בתיבות-אבן שעליהן היה מגולף בכתב-יד שם הנפטר, היה מוגבל למשפחות שידעו קרוא-וכתוב. אחוז אוכלוסיה זה בתקופה הרומאית, לא עלה   על 20%, אפילו בערים ראשיות, כמו ירושלים. ויש גם לקחת בחשבון שמגזר העניים לא יכול היה להרשות לעצמו לרכוש תיבות-אבן.ר

עודד גולן משער, שגם אילו רק המילים 'יעקוב בר-יוסף' היו בעל מקור אמיתי, אפשר היה עדיין לקבוע בוודאות, ועם סבירות גבוהה, שהתיבה אכן הכילה את עצמות יעקב, אחי-ישוע מנצרת.ר

חזרה למעלה

מהללים ביחד
בכנס מנהיגות 'אקוויפ' השלישי

0812 - EQUIP conference 1

מנהיגי 'אקוויפ' בשובם לסמינר ארצי שלישי להכשרת-מנהיגות

(מאמר מערכת)

קולין ודניס ראוס מקהילה באטלנטה, מדינת ג'ורג'יה בארה"ב, ממשיכים להקנות עקרונות-מנהיגות כדי לסייע בהתפתחות גוף המשיח בארץ.ר

הם התחייבו להגיע לכאן במשך שלוש שנים, אחת לשישה חודשים.ר

אין ספק שתורתם, המלווה בדוגמאות מעשיות לצורכי צמיחה קהילתית, והאתגרים העומדים בפני מנהיגים, משאירה את חותמה על קהילות בארץ.ר

ל'מעוז' יש את הזכות לארח כנסים אלה.ר

0812 - EQUIP 2

0812 - EQUIP 3

0812 - EQUIP 4

0812 - EQUIP 5

0812 - EQUIP 6

0812 - EQUIP 7

חזרה למעלה

אהבתנו לעם-ישראל

אוּלְרִיקֵה הֶרְמָן

זה זמן רב, שלמדינת-ישראל ולעם-ישראל יש מקום מיוחד בליבנו. אמי, המאמינה, עבדה במלחה"ע השניה בבי"ח גרמני צבאי. תוך סיכון רב, היא הצליחה אז להבריח מבית-החולים תרופות חיוניות, שהיו מיועדות כמובן אך ורק לצרכי הצבא הגרמני, למחנה עבודה סמוך של אסירים יהודים. אילו 'פשע' זה היה מתגלה, אימי הצעירה היתה עלולה לאבד את חייה.ר

בזכות מורשת זו בחיי, זרע האהבה לעם-ישראל נשתל בליבי עוד בגיל רך למדי. יוּרְגֵן, בעלי, הגיע לאמונה באדון דרך עדותי. מרגע לידתו מחדש, בעת לימודיו באוניברסיטה בשנות ה-60 המאוחרות, הוא הושפע ביותר ע"י נבואות התנ"ך בנוגע לישראל, שאותן ראה מתממשות לנגד עיניו, עוד בחייו. לדוגמא: מלחמת ששת-הימים, בעקבותיה ישראל קיבלה לידיה מחדש את ירושלים, באמצעות התערבותו הניסית של אלוהים, ממש לנגד עינינו. ישראל הייתה בליבותינו במשך כל השנים הללו, ואף הגענו לישראל לכמה ביקורים על-מנת לסייר בארץ ולהכיר את אנשיה.ר

במשך השנים בהן גידלנו את ילדינו, ותוך כדי הקריירה המתגמלת של יורגן כמדען מחשבים במוסד הלאומי למחקר מדעי, היינו שנינו מעורבים בכמה גופי-שירות נפלאים בגוף המשיח בגרמניה. לדוגמא, תפקיד המנהיגוּת שלקחתי על עצמי בארגון ההתחברות לנשים מאמינות*, בגרמניה. אך יורגן תמיד הכריז בחיוך, באופן שאינו משתמע לשתי פנים: "אני מחכה להזדמנות שאוכל לצאת לפרישה מוקדמת מעבודתי, כדי שאוכל סוף סוף לעשות משהו סביר... למען ישראל!" וראה זה פלא, הזדמנות זו אכן לא איחרה להגיע!ר
WOMEN AGLOW *

לאחר פרישתו המוקדמת של יורגן, ויתרתי על עבודתי והצטרפתי אליו לשירות 'מעוז'. אנו שמחים על כך שאנחנו יכולים סוף סוף לעשות משהו ביחד! עוד לפני שפגשנו את ארי ושירה, קבלנו כמה נבואות שניתנו ע"י מאמינים שונים, שאלוהים רוצה שנברך את ישראל בדרך כלשהי.ר

מיד הגשנו בקשה לעבודה בהתנדבות באירגון משיחי בינלאומי בישראל. נהנינו לחיות ולעבוד (קשה) בירושלים במשך שלושה חודשים. אכן, היה זה ניסיון ששינה את חיינו – מגורים בבנין בן 14 דירות, נסיעה יומיומית באוטובוסים בירושלים (ברוב המקרים צפינו בנוף עוצר נשימה), עבודה, קניות, חגיגת החגים צד בצד עם הישראלים – מה שהעמיק את אהבתנו לישראל עוד יותר!ר

עם כל החוויות המופלאות שחווינו דרך ניסיון זה, ידענו שיש לאלוהים משימה נוספת עבורנו. אחת הסיבות לכך הייתה שבתור מתנדבים, היינו מנועים מלספר את עדותנו לישראלים, דבר שמאז ומתמיד רצינו לעשות!ר

חזרנו והתפללנו שוב לקבלת הדרכה מאלוהים: "אדון, אנא תן לנו משימה חדשה!". ואז לפתע, מכשולים אדירים החלו להיערם בדרכנו! תופעה לא מפתיעה, כאשר אלוהים עושה משהו חדש!ר

בתקופה שבה היה עלינו לעמוד באמונה בתחום הבריאותי, ארי ושירה רצו לפגשנו בפרנקפורט כדי לוודא שאנו מוכנים לייצג את 'מעוז' בגרמניה. לא לקח זמן רב עד שקבלנו אישור בליבנו למשימה זו. ומאז – אנחנו משרתים את 'מעוז' ישראל בשמחה!ר

אנו מאמינים בכל לבנו, שהמאמינים שנולדו מחדש בגרמניה זקוקים – היום יותר מתמיד – להתגלות מעמיקה אודות אהבת אלוהים כלפי עמו, ישראל, ובעיקר למען ישועתם הנצחית. כשאנו משקיעים את עצמנו בכל ליבנו בתמיכת המאמינים בארץ ובייעודם, אנו למעשה מתאחדים עם ליבו של אלוהים, ופעימות ליבנו תואמות את שלו. אנו, כגרמנים, רואים זאת כזכות גדולה לשרת את אחינו ואחיותינו הישראלים בתקופה הסטורית ייחודית זו – המממשת את מטרותיו של אלוהים!ר

0812 - Herrmanns and Cantors
אוּלְרִיקֵה ויוּרְגֵן הרמן, רון ואילנה קנטור. אולריקה ויורגן הרמן מייצגים את 'מעוז' בגרמניה. רון משרת בצוות המדיה של 'מעוז', ויחד עם אשתו, אילנה, הם משרתים בקהילת 'תפארת ישוע' בת"א

חזרה למעלה

 

למען האמת – אני אוהב לבקר בגרמניה...ר

רון קנטור

זה בוודאי נשמע מוזר כשהדברים נאמרים ע"י יהודי-ישראלי, בהתחשב בהסטוריה שלנו. אך יש דבר-מה לא-שיגרתי, שנוגע למטרות אלוהים באחרית-הימים, הפועם בליבות המאמינים שם.ר

אשתי אילנה ואני, שבנו לא מזמן מביקור-שירות בן עשרה ימים בגרמניה, וכן במחוז הדובר גרמנית בשוויצריה. בשני המקומות גם יחד, המאמינים שתומכים בישראל, עושים זאת יותר מכל מה שפגשתי עד כה – בכמה מקרים הם תומכים בישראל אפילו יותר ממני!ר

חשבנו לתומנו שאנו באים להעביר כמה סמינרים, במטרה לנסות ולשקם את האופי היהודי של הברית החדשה; להסביר כיצד זהותו היהודית של ישוע נשדדה ממנו במשך הדורות ע"י הכנסיה, וכן להצביע מהכתובים, על כך שהתחייה האמורה להתחיל מא"י, תתפשט לכל העולם. המאזינים שם קבלו את המסר בהתעלות-נפש.ר

אך, במפגש האחרון שערכנו במקום בשם נוֹימַרְקְט, כבש את הבמה רועה הקהילה הצעיר, יוהאנס, באומרו, "בשנת 1942, נשלח אחרון היהודים מעירנו למחנות המוות בפולין, והנה שבעים שנה לאחר מכן, אנו רוצים לחזור בתשובה על מעשה נפשע זה! והיום, הזמנו לכאן לחזור ולשוב לעירנו יהודים – את רון ואילנה".ר

כמעט ולא האמנתי למשמע אזניי! וכשניסיתי לומר משהו בתגובה, דמעות חנקו את גרוני. במפגש נכחו גרמנים: ייתכן אף שכמה מהם חיו בתקופת השואה, וקרוב לוודאי שלכולם היו קרובי-משפחה שחיו באותה תקופה, ואולי אף מילאו תפקיד כלשהו במכונת ההשמדה. עד כמה שידוע לי, בוודאי נכחו במפגש צאצאיהם של שומרים/קציני ס.ס. נאציים. אך למרות כל זאת, ניכר היה שלכל אחד מהם הייתה אהבה מיוחדת לישראל! למרבה הברכה, אלוהים נתן לנו מילות חסד, לסלוח ולברך את הנוכחים.ר

בנירמברג, דיברנו פעמיים בקהילה המתאספת בבניין בלב העיר. קונסטנטין קרוז לקח תחת חסותו לפני כשנתיים כנסיה חסרת-חיים זו. וכיום, המקום כבר הומה מאנשים צעירים, בעוד ההנהגה מתכננת להתחיל בכינוס של אסיפת יום-ראשון שלישית במספר, כדי להכיל את ההמונים. התרשמנו שבקהילה זו היו 80% צעירים והם ספגו את התוראה, כשהסברתי אודות יהדותם של המאמינים הראשונים. אחד מהם, רופא במקצועו, אמר לאילנה: "לא היה לי מושג שמריה היא בעצם מרים. מעולם לא חשבתי עליה כעל יהודיה". זה היה אות וסימן בשבילנו שמשימתנו מומשה במלואה.ר

קונסטנטין לקח אותנו לסיור בעיר. ידוע שהמטה הראשי של היטלר היה בנירמברג, וכמובן שמשפטי נירמברג הידועים נערכו בעיר זו. בניין מסוים שנראה כמו קולוסיאום רומאי משך את תשומת-ליבי, וקונסטנטין סיפר לי שהיטלר בנה אותו לצורך העצרות ההמוניות שנהג לערוך. היטלר תיכנן לבנות מבנה דומה נוסף, שיוכל להכיל 500,000 אנשים! השבח לאל שלא ניתנה לו ההזדמנות!ר

מגרמניה נסענו לבאזל, בשוויצריה. עיר זו ידועה בכמה ארועים, אך שניים מהם בולטים במיוחד: האחד, הוא טבח היהודים. ב-1349 הואשמו היהודים בהרעלת הבארות, שלכאורה הביאה על האוכלוסיה הלא-יהודית את המגיפה השחורה, והראיה לכך הייתה, שהיהודים מתו בקצב איטי יותר מהלא-יהודים... ר

ר"עיר האבות באזל, ניסתה להגן על היהודים שהתגוררו בה, אך לשוא; האגודות המקומיות דרשו את דמם ו-600 מהם נמסרו לשלטונות. הם הושמו בגורן עשויה מעץ באי השוכן בנהר ריין, והועלו באש. על הניצולים המועטים – בעיקר ילדים יתומים – נכפה להמיר את דתם לקתוליות".ר

במבט חיובי, כאשר רבני מינכן כפו בזמנו על חוזה המדינה, תיאודור הרצל, להעביר את הקונגרס הציוני הראשון שלו למקום אחר, פתחה באזל את שעריה באופן בלתי צפוי. המנהיגים היהודים הדתיים בגולה, התנגדו אז בתקיפות להקמת מדינה יהודית, בטענם שרק למשיח יש את הסמכות והכוח לעשות זאת; כך שהרצל נאלץ להעביר את מקום התכנסות הקונגרס הציוני הראשון ממינכן, לבאזל.ר

היה זה בבאזל, שאבי הציונות המודרנית כתב ביומנו: "בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים. אם אומר זאת היום בקול, יענה לי צחוק כללי. אולי בעוד חמש שנים, בוודאי בעוד 50 שנה, יודו בכך כולם" (ת. הרצל, עניין היהודים - ספרי יומן, 1985–1904, ירושלים 1997–2001, א', עמ' 482).ר

ואז, נס הניסים התרחש, בדיוק לאחר חמישים שנה: בכ"ט בנובמבר, 1947, האו"ם אישר את רעיון הקמת המדינה היהודית.ר

המאמינים שפגשנו לאחרונה בבאזל, אף קבלו את דבר ה' בשמחה, כשרוח הקודש שרה על כולנו בסוף האסיפה. כתוצאה ממפגשים אלה, הוזמנו לשוב ולבקר בקהילות נוספות באזור זה.ר

היה לנו קשה להפרד מאוהבי-המשיח היקרים הללו, ואנו מחכים בציפיה לשובנו אליהם.ר

מטבע הדברים, לאחר עשרה ימי נסיעות, אילנה ואני היינו תשושים. אך אז, בדרכנו הביתה, חיכתה לנו הפתעה נעימה בשדה התעופה: 'לופטהנזה', חברת התעופה הראשית בגרמניה, שידרגה אותנו למחלקת-עסקים! לאחר הביקור בשתי מדינות, שהיה כרוך בנסיעות מרובות במשך 10 ימים, נהנינו מהרוגע והשלווה שהיינו כ"כ זקוקים להם.ר

אנו מקווים לחזור לשם בסתיו הקרוב, כדי להמשיך ולבנות יחסים בעלי-עוצמה בין מאמינים בגוף המשיח בישראל, לבין מאמינים גרמנים בעלי להט בלתי-רגיל כלפי ישראל, מאמינים המחוייבים לעמוד אתנו ולתמוך בנו – ויהי מה!ר

 

חזרה למעלה

 


]]