Login to get started!
Username
Password
Forgot password?
Remember me
Not a member yet?  Sign up now!
Sign Up or log in
Username (3 to 12 characters, numbers & letters only)
Email
Privacy Policy
Login   |   Sign up

כל מה שצריך לדעת על ירושלים

יולי 2017
תמוז - אב תשע"ז

0717 - Top - Jerusalem

צילום נדיר של מצעד העצמאות בשנת 1968 – יום העצמאות הראשון עם ירושלים המאוחדת, אחרי שישראל כבשה מחדש את בירתה הקדומה במלחמת ששת הימים.


 

מאת רון קנטור

אם האזנתם לחדשות בחודשים האחרונים, אין ספק שאתם שומעים לא מעט על ירושלים. למעשה, העיר העתיקה בירושלים, העיר השנויה ביותר במחלוקת בעולם כולו, בקושי גדולה יותר ממרכז קניות גדול.

ירושלים היא "עיר שאינספור מלחמות ניטשו עליה בהיסטוריה. במהלך תולדותיה הארוכים, היא נחרבה פעמיים, הייתה במצור 23 פעמים, הותקפה 52 פעמים ונכבשה מחדש 44 פעמים". (en.wikipedia.org)

זהו עימות עתיק שבעצם התחיל לפני יותר מ-50 שנה, אם כי אנשים רבים המאמינים שהצרות התחילו כשישראל כבשה מחדש את בירתה בת ה-3000 בשנת 1967. דוד המלך ניבא על תקפה שבה העולם כולו יילחם על ציון:

"למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק? יתייצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו"תהי' ב 2-1).

מיהם מלכי הארץ המתייצבים נגד משיח ה' ועל מה הם נלחמים? נמשיך לקרוא. אלוהים אומר בכעסו:

"ואני נסכתי מלכי על ציון הר קודשי"(תהי' ב פס' 6).

הם נלחמים על השליטה על הר ציון, או ירושלים. מי יכול לשכוח שרק לפני כמה חודשים, הצביע אונסקו (ארגון האומות המאוחדות - "מלכי ארץ") על החלטה, כנגד כל יושרה אינטלקטואלית, בנוגע לירושלים (הר הקודש של אלוהים). לפי ההחלטה שהצביעו עליה, אין שום קשר בין העם היהודי לבין הכותל המערבי. ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, ענה שאין שום קשר בין להחלטת אונסקו לבין המציאות.

המסמך של אונסקו התייחס אל הר הבית רק בשם הערבי "אל-חראם א-שריף", כלומר, המקדש האסלאמי הנעלה. הוא כינה את הכותל המערבי "אל-בוראק", ושוב שלל את הקשר היהודי למקום.

עכשיו האמת על ירושלים:

ירושלים הקדומה

כתבי הקודש וראיות ארכיאולוגיות תומכות, מספרים שדוד ייסד את ירושלים, מבצר יבוסי, והפך אותה לבירתו בערך בשנת 1003 לפני הספירה. דוד העביר את הבירה שלו מחברון שביהודה לירושלים, מכמה סיבות.

בהעברת הבירה ממרכז יהודה לגבול עם בנימין, הוא איחד את שבטי ישראל. עיר דוד הובילה להר המוריה, שם היה עתיד להיבנות בית המקדש. ירושלים יושבת מעל מעיינות הגיחון, שהם מקור בלתי נדלה של מים. ירושלים הייתה עיר מבצר שכמעט אי אפשר היה לחדור אל תוכה. רק דוד הצליח לכבוש אותה לעצמו, כי יואב תקף אותה דרך תעלת המים.

בכל זאת, בשנת 586 לפני הספירה, נפלה ירושלים לידי נבוכדנצר ובשנת 70 לספירה לידי טיטוס הרומאי, ששרף את העיר לעפר. הקיסר אדריאנוס ביקר את חורבותיה בשנת 130 לספירה והחליט לבנות אותה מחדש לכבוד יופיטר, וכינה אותה איליה קפיטולינה. היהודים מרדו ונכבשו. אדריאנוס הגלה את כל היהודים והמשיחיים מהעיר. סביר להניח שהמשיחיים האלה היו יהודים משיחיים, כי עד התקופה ההיא, הם כבר סולקו מבתי הכנסת והתכנסו בבתי כנסיות משיחיים משלהם. כל מנהיגי הקהילה המשיחית אחרי יעקב, האח של ישוע, היו יהודים – עד הגירוש בידי אדריאנוס.

ירושלים המודרנית

היהודים נדדו ברחבי העולם במשך 1900 שנה. מעולם קודם לא היה עוד עם אתני שהורחק ממולדתו במשך יותר משני דורות והמשיך להתקיים. זהו העיקרון של הגלות – להשמיד גזע. אבל בחסד אלוהים, העם היהודי שרד אחרי הגלות שניבאו הנביאים, ושב למולדתו, כפי שניבאו נביאי ישראל.

"ונטעתים, על-אדמתם; ולא יינתשו עוד, מעל אדמתם אשר נתתי להם--אמר, יהוה אלוהיך"

"ונשא נס לגויים, ואסף נדחי ישראל; ונפוצות יהודה יקבץ, מארבע כנפות הארץ"

"כי-פדה יהוה, את-יעקוב; וגאלו, מיד חזק ממנו"

כנגד כל הסיכויים

אחרי עשרות ניסיונות לטבח עם ומעשי גירוש, קמו היהודים כנגד כל הסיכויים מאפר השואה כדי לבנות מחדש את מולדתם הקדומה. אבל למרות הקמת המדינה, השתלטה ירדן על העיר העתיקה בירושלים, הגלתה ממנה את כל היהודים ואחר כך ביקשה להשמיד כל קשר היסטורי לישראל, כולל את בית הכנסת הגדול "חורבה" בעיר העתיקה.

בתש"ח, כאשר השתלטה ירדן על מזרח ירושלים, כולל על העיר העתיקה, היא חילקה את העיר בפעם הראשונה מאז 3000 שנות קיומה. ירדן הרסה יותר מ-50 בתי כנסת והשמידה כל ראיה לנוכחות יהודית. בנוסף לכך, כל היהודים גורשו מהרובע היהודי בעיר העתיקה הצמודה לכותל המערבי, אזור שבו יהודים חיו מדורי דורות. איש מעולם לא דאג ליהודים שגורשו מבתיהם בתש"ח. אבל בשנת 1967, מדינות ערב החליטו שהגיע הזמן לשים סוף ל-19 שנות השפלה מצד היהודים. הם רצו להשמיד את ישראל אחת ולתמיד. נאצר הלאים את תעלת סואץ – צעד שהוא צעד מלחמתי לכשעצמו, כי הוא סגר את התעלה בפני ספנות ישראלית ופגע בכלכלת ישראל. אחר כך הוא גירש את כוח השלום של האומות המאוחדות שנועד לשמור על השלום בין מצרים וישראל במדבר סיני והציב חיילים על גבול ישראל-מצרים, ויחד עם שכניו ובהתאם לתרבות הערבית, החלו הציטוטים ההיפרבוליים.

"צבאות מצרים, ירדן, סוריה ולבנון נערכו על גבולות ישראל... כדי להתייצב בפני האתגר, ומאחורינו ניצבים צבאות עיראק, אלג'יר, כווית, סודן והעם הערבי כולו. הצעד הזה ידהים את העולם. היום הם ידעו שהערבים מאורגנים למלחמה. השעה המכרעת הגיעה. הגענו לשלב המעשים הרציניים וסיימנו עם ההצהרות" (הנשיא כמאל עבדול נאצר, 31.5.1967, ימים ספורים לפני מלחמת ששת הימים).

0717 - Six Day War newspaper


נגמר לפני שהתחיל

השכם בבוקר ה-5 ביוני פתחה ישראל במתקפת מנע – התקווה היחידה שלה להינצל מהשמדה. חיל האוויר המצרי הושמד כמעט כולו. ישראל השיגה עליונות אווירית. ישראל הכריזה על איפול של יממה על החדשות. היא לא רצתה שארגון האומות המאוחדות העוין את ישראל, יבין שהיא מנצחת. כצפוי, מצרים התחילה לספר סיפורים על ניצחונה.

"המפקד המצרי מרשל עאמר שלח מסר לחוסיין מלך ירדן, והודיע ששבעים וחמישה אחוזים מהמטוסים הישראלים יורטו או הוצאו מכלל שימוש, ודחק בחוסיין לפתוח בחזית שנייה".

נאסר שכנע את ירדן שדמויות המטוסים שהגיעו ברדאר ממצרים הן דמויות של מטוסים החוזרים ממשימותיהם. האמת היא שהן היו של מטוסים ישראלים שהפציצו את מצרים.

ישראל שלחה למלך ירדן את המסר הזה באמצעות ארגון האומות המאוחדות: "אם לא תתערב, לא תסבול מההשלכות". המלך ענה ביוהרה (ואפשר להוסיף שלמרבה צערו): "הם התחילו בקרב, והם יקבלו את התגובה שלנו באוויר".

הישראלים חששו שארגון האומות המאוחדות יודיע על הפסקת אש – אבל עכשיו שהירדנים בחרו להילחם, היה עליהם לכבוש קודם כול את העיר העתיקה. האמת היא שלישראל לא הייתה שום תכנית מבצעית לכבוש את העיר העתיקה מידי צבא ירדן. "החזית השנייה" הזאת הייתה חזית שהם לא ששו לקראתה. התכנית הקונקרטית הרלוונטית היחידה, הייתה להציל קבוצה של חיילים ישראלים שהוצבו באורח קבע במסגרת הסכם עם ארגון האומות המאוחדות במוצב ליד הר הצופים (המשך של הר הזיתים), היכן שפעם היו האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה.

צה"ל עקף את צפון ירושלים כדי להגיע לחיילים ונכנס לקרב פנים אל פנים קשה עם צבא ירדן, במקום שלימים כונה "גבעת התחמושת". כשחיילי צה"ל הבקיעו את שורות הירדנים, הם נדהמו לגלות שכמעט ולא היו חיילים ירדנים בכלל במזרח העיר, כי הגנרלים הירדנים מעולם לא חלמו שהם יראו את חיילי צה"ל מגיעים "מאחור" וכובשים את ירושלים דרך שער האריות, מול הר הזיתים.

גנרל באקדמיה הצבאית האמריקנית אומר שהאקדמיה אמנם חוקרת מלחמות לאורך ההיסטוריה, אבל היא מעולם לא חקרה את מלחמת ששת הימים, כי היא מתעניינת באסטרטגיות, לא בנסים.

רשת סי.בי.אן. הפיקה זה עתה סרט שנקרא In our Hands, The Battle for Jerusalem, המספר על העימות ההיסטורי הזה.

ההודעה המפורסמת של אלוף משנה מוטה גור ששידר בקשר לפקודיו, נחרטה בהיסטוריה: "הר הבית בידינו. הר הבית בידינו".

חיילים צה"ל לא האמינו שהם בעיר העתיקה. אחד החיילים אמר:

"אני יורד עכשיו במדרגות אל עבר הכותל המערבי. אינני דתי, מעולם לא הייתי, אבל זה הכותל המערבי, ואני נוגע באבני הכותל".

הרב הצבאי הראשי הגיע לעיר כדי להודות לאלוהים עם החיילים:

"אני מדבר מרחבת הכותל, שארית מקדשנו. 'נחמו, נחמו עמי, יאמר אלוהיכם'. זהו היום קיווינו לו, נגילה ונשמחה בישועתו. חזון הדורות מתגשם לנגד עינינו: עיר ה' מקום המקדש, הר הבית והכותל המערבי, סמל גאולת העם, נגאלו היום בידיכם, גיבורי צה"ל. כשעשיתם זאת קיימתם את הנדר מדורי דורות: 'אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני'. ואכן, לא שכחנו אותך, ירושלים, עיר הקודש שלנו, כבודנו. בשם העם היהודי כולו בישראל ובגולה, אני אומר בשמחה גדולה: 'ברוך אתה ה' מלך העולם, שהחיינו, שקיימנו והגיענו ליום הזה. לשנה הזאת בירושלים הבנויה!"

בקיצור, אם ירדן לא הייתה תוקפת את ישראל, ירושלים ודאי הייתה עדיין בירדן. ישראל בעלת זכות קדומה לירושלים ולכל הגדה המערבית, ויש לה צורך עכשווי בביטחון. זאת ועוד, לכל מי שמאמין בנבואות התנ"ך, שיבתה של ירושלים לידיים יהודיות מקרבת אותנו יותר מתמיד אל שיבת המשיח. קשה להאמין שאלוהים השיב את ירושלים לידי ישראל, רק כדי שתשוב לידי מחבלים.

רון קנטור הוא מייסד Messiah’s mandate ומנהיג בקהילת "תפארת ישוע" בתל אביב.

עוד על ספריו של רון קנטור ועדותו ב - www.roncantor.com

חזרה למעלה



בר מצווה בקהילת "תפארת ישוע"

0717 - Bar Mitzvah
"ושיננתם לבניך, ודיברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשוכבך ובקומך" (דבר' ו 7).


מאת מוטי כהן

אחת הדרכים היעילות ביותר להפיץ את הבשורה היא קיום אירועים בקהילה שאליהם אפשר להזמין ידידים ובני משפחה. רבים מאתנו הם המאמינים היחידים במשפחתם. יש אנשים שיש להם עוד קרוב משפחה או שניים שהם מאמינים, אבל בדרך כלל לא יותר מזה.

לכן, כשאנחנו מתכננים חגיגת בר מצווה, אנחנו גם מתפללים שאלוהים יפתח דלת ללבם של כל הקרובים המגיעים לאירוע. כמו במקרים רבים, הדבר מספק לנו הזדמנות נדירה להכריז את הבשורה לאנשים שמעולם לא היו בקהילה יהודית משיחית. לכן, במהלך השבוע של הבר מצווה, אנחנו גם מקדישים זמן לתפילה בעד המשפחות.

0717 - Bar Mitzvah

לפחות עשרה לא מאמינים הגיעו עם המשפחות לחגוג את בר המצווה. אחרי ששני הבנים שחגגו את בר המצווה שלהם קראו מהתורה, ואחרי שהדרשה הסתיימה, ניגש אליי אבי אחד הבנים ואמר: "אלוהים ענה על תפילותינו". אביו, שראה את האהבה של הקהילה למשפחתו, אמר שהוא רוצה ללמוד על משמעות הטבילה בשם ישוע ולעשות את צעד האמונה כדי להיות למשיחי. אשתו מתפללת למענו באופן קבוע מזה חמש עשרה שנים. התפילה הזאת, סוף סוף נענתה.

כשנער מגיע לגיל מצוות, הוא כבר בשל מבחינה פיזיולוגית ושכלית ויכול להבין את העומק ההשלכות של מעשיו. חשוב לנו ללמד את הבנים האלה שהם צריכים להגיע לקהילה מתוך האמונה שלהם באלוהים ובמשיח ישוע, ולא כדי למצוא חן בעיני הוריהם או חבריהם.

בשיעורי ההכנה לבר מצווה, אנחנו לומדים את הנבואות הרבות על המשיח בתנ"ך. אנחנו מדברים על חשיבות כל הבריתות שאלוהים כרת עם אבינו אברהם ועם משה, וכמובן על חשיבות הברית החדשה. בנוסף על זה, בכל שבוע אנחנו קוראים את הפרשה מהמגילה. חתן המצווה צריך לדעת איך לקרוא את כל הפרשה שלו, משימה קשה מאחר שהמגילות כתובות על קלף. אין בהן ניקוד, אין סימני פיסוק, ולכן בני המצווה חייבים ללמוד לקרוא את הפרשה שלהם, לפעמים במשך חודשים ארוכים.

בנוסף לזה, חתן המצווה מכין דרשה קטנה על הפרשה שלו, וקורא אותה בפני הקהילה כולה.

0717 - Bar Mitzvah

בכל פעם אני נדהם מחדש לראות את הילדים שלנו גדלים מהר כל כך. ילדים ש"רק לפני רגע" היו קטנים, הופכים לנערים בוגרים. האחריות מוטלת עלינו, הקהילה, ללמד את הנערים והנערות שלנו על מלכות האלוהים, להקנות להם את הערכים ולעודד אותם באמונתם במשיח ישוע. אנחנו יודעים שאחת הסיבות לכך שאלוהים בחר באברהם אבינו, היא שהוא ידע איך להנחיל את אמונתו למשפחתו:

"כי ידעתיו, למען אשר יצווה את-בניו ואת-ביתו אחריו, ושמרו דרך יהוה, לעשות צדקה ומשפט--למען, הביא יהוה על-אברהם, את אשר-דיבר, עליו" (ברא' יח 19).

אנחנו רוצים שתהיו שותפים אתנו בתפילה בעד עם ישראל. אנחנו גם מזמינים אתכם להתפלל בעד המשפחות החדשות בקהילה שלנו שחלקן בקרוב מאוד ייכנעו למשיח. כמו כן, זכרו את הילדים בקהילה שלנו. מנהיגים רבים ברחבי הארץ רואים את רוח אלוהים מציפה את הדור הצעיר בגל חדש.

מוטי כוהן הוא מנהיג בקהילת "תפארת ישוע". לו ולאשתו אנה ארבעה ילדים.

www.TiferetYeshua.org

חזרה למעלה



טקסס ניצבת לצד ישראל

<

0717 - Texas Israel flag

מאת טד ואנלאנדכם

ביום ג ה-9.2.17 התרחש אירוע נדיר עם השלכות רוחניות מרחיקות לכת.

בבניין הסטייט קפיטול שבאוסטין, טקסס, התקיים אירוע שנקרא The Texas Stand with Israel/Citizens Advocacy Day. האירוע אורגן בידי נציג מדינת טקסס (רפובליקני) פיל קינג מווד'רפורד, טקסס. האירוע היה הראשון מסוגו בטקסס. מטרת הכינוס ההיסטורי הייתה לגייס תמיכה להצעת חוק חדשה שהוצגה בפני בית המחוקקים של מדינת טקסס. ההצעה, House Bill 89, וההצעה המשלימה שלה בסנאט של טקסס, SD 134, נועדו לצאת נגד המלחמה הכלכלית המתנהלת נגד ישראל באמצעות תנועת החרם (BDS).

אויבי ישראל המציאו את הלוחמה הלא קונבנציונאלית החדשה הזאת ברצונם הבלתי נדלה למצוא דרכים להיאבק בעצם קיומה. למעשה, המחבר ג'ון שפיצלר הדוגל בחרם, טען: "אני חושב שתנועת החרם תצבור כוח מהסבר גלוי למה אין לישראל זכות קיום".

לינק למאמר באנגלית "במילים שלהם"

המייסד השותף של תנועת החרם, עומאר ברגותי, אמר: "אנחנו מתנגדים למדינה יהודית בכל חלק של פלסטין". לב תנועת החרם היא להילחם בישראל ובזכותה להתקיים במולדתה הקדומה. תנועת החרם צברה תאוצה ועשתה שם ברחבי העולם ואינספור אוניברסיטאות, ממשלות, איגודי עובדים ועסקים משתתפים. למעשה, אפילו פלגים מסוימים בנצרות הצטרפו לתנועת החרם.

טקסס נלחמת בתנועת החרם

כאן נכנסות לתמונה הצעות החוק HB89 ו-SB139. הנציג הטקסני קינג והסנאטור בראנדון קרייטון (רפובליקנים) ראו את צורת הלוחמה הזאת נגד כלכלת ישראל, והבינו שצריך לעשות מעשה.

ההצעות כוללת הצהרה מחייבת של מדינת טקסס לאסור על השקעה של כספי הציבור בכל קבוצה שמנהלת מלחמה כלכלית נגד ישראל. מה זה אומר? טקסס, שהיא הכלכלה העשירית בגודלה בעולם, עם תוצר מקומי גולמי של 1.6 אלף מיליארד דולר בשנה, תשתמש בכוחה הכלכלי הגובר, להתייצב לצד ישראל.

טקסס היא השותפה למסחר הרביעית בגודלה של ישראל, ומנהלת סחר דו-צדדי של יותר מחצי מיליארד דולרים בשנה. מאז 1996, ניהלה טקסס קשרי סחר עם ישראל בערך של יותר מ-13 מיליארד דולרים. למעשה, כמעט 300 חברות במדינת טקסס מנהלות עסקים עם ישראל.

עשר שנות בצורת מגיעות לסופן

0717 - Ted Vanlandeghem
טד ואנלאנדכם הוא דובר אמריקני ומנהל
Partner Relations בארגון "מעוז ישראל".

במאי 2015, התכנסו נציגי טקסס במטרה לתכנן את ההצעות האלה ולהתייצב לצד ישראל. באותו חודש החלו לרדת ממטרים עזים על מדינת ישראל. במשך החודשים שאחרי כן, 17 אלף מיליארד גלונים של גשם ירדו במדינת טקסס, ושמו קץ לבצורת קשה של עשר שנים.

כמובן, יש האומרים שמדובר בצירוף מקרים. אני אומר שאלוהים מקיים את הבטחותיו. בבראשית יב כתוב: "ואברכה, מברכיך, ומקללך, אאור".

טקסס נהנית מאז ממטרים שוברי שיאים, וגם הנפט בטקסס ייצר חצי מכלל הגידול במקומות עבודה בכל ארצות הברית מאז 2009, והוסיף כ-600 מיליארד דולרים לכלכלת ארצות הברית. הקשר של טקסס עם ישראל הולך ומתרחב, ואוניברסיטת A&M בטקסס הכריזה בסוף שנת 2015 על תכניותיה לברך את ישראל ולפתוח מכון לחקר ימי בערך של שישה מיליון דולרים, בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה.

המוסלמים נלחמים בחוק

התמיכה הזאת בישראל לא עברה ללא התנגדות. שבוע אחד לפני שהקבוצה שלנו של 500 תומכים התכנסה בגבעת הקפיטול, יותר מאלף מוסלמים הגיעו לקפיטול באוסטין ויצאו למסע הסברה של אחד-על-אחד עם כל המחוקקים, ודחקו בהם להצביע נגד החוקים המוצעים. הם לחצו על המחוקקים לא לעמוד לצד ישראל.

הם אמנם הגיעו לפנינו, אבל באנו בענווה ובכוח דבר אלוהים. ייצגנו את ישראל והייתה לנו המילה האחרונה בקרב הזה.

יותר מ-500 פעילים למען ישראל הגיעו לאירוע גם מקהילות נוצריות וגם מקהילות יהודיות. "מעוז" הייתה הנציגה היחידה מטעם הקהילה המשיחית באירוע. למעשה, החוק עבר בקלות בשני הבתים ומגיש ההצעה קינג כינה את החוק "החוק החזק ביותר שעבר בכל מדינה" ו"מודל למדינות אחרות ללכת בעקבותיו".

ההצעה נחתמה והפכה לחוק

ב-2.5.17, ביום העצמאות ה-69 למדינת ישראל, בכינוס חגיגי של פקידים רשמיים ומנהיגים יהודים ונוצרים, חתם המושל גרג אבוט על ההצעה והפך אותה לחוק.

"כל מדיניות אנטי-ישראלית היא מדיניות אנטי-טקסנית", אמר אבוט. "טקסס לא תנהל עסקים עם שום ארץ המחרימה את ישראל". החוק קובע שחברות שחותמות על חוזים עם גופים ממשלתיים בטקסס, חייבות להוכיח שהן אינן מחרימות את ישראל ולא יחרימו אותה. קרוב לוודאי שזהו החוק הנוקשה ביותר נגד החרם בעולם כולו.

קבוצות המנהלות עסקים עם מדינת טקסס, שהצטרפו למלחמה הכלכלית בישראל, עומדות להפסיד מיליונים לאין שיעור בהכנסותיהן.

אבוט הודה לבית הנבחרים ומנהיגות הסנאט, וציין: "מעולם לא ראיתי חוק שאנשים כה רבים ניצבו מאחוריו". החתימה על החוק נגד החרם, החוק הראשון של בית המחוקקים ה-85 של המדינה, מעבירה מסר חזק. אבוט הביע את תמיכתו החד-משמעית בציוץ שנשמע: "טקסס אומרת: אל תשחקו משחקים עם ישראל. מדיניות אנטי-ישראלית היא מדיניות אנטי-טקסנית", והוסיף: "תושבי מדינת הכוכב הבודד וישראל שותפים לקשר בל יינתק המבוסס על ערכים משותפים, ובהעברת החוק הזה – המוודא שכספי משלם המסים לא יממנו אפליה – טקסס מחזקת את הידידות החשובה הזאת".

0717 - Texas for Israel

מושל טקסס, גרג אבוט, מברך את נציג מדינת טקסס, פיל קינג, מגיש ההצעה המוציאה אל מחוץ לחוק עסקים של המדינה עם חברות הקשורות לתנועת החרם.

 

"האנשים בישראל הם ממש כמו הטקסנים", אמר אבוט שדיבר על "הקשר התרבותי בין תושבי טקסס לבין תושבי מדינת ישראל", ואמר על הקשר שהוא "עמוק ואמתי מאוד".

טקסס היא המדינה ה-18 המעבירה חוק המתנגד לחרם.

מבחינתי, היה מעודד מאוד לדבר ישירות עם מחוקקים רבים ולשמוע מיד ראשונה על המחויבות העמוקה שלהם לעמוד לצד ישראל.

לצפייה במושל החותם על ההצעה, ראה את הקישורית: החתימה על ההצעה

טד ואנלאנדכם הוא דובר אמריקני ומנהל Partner Relations בארגון "מעוז ישראל".

חזרה למעלה



מחנות הנוער של "קציר"
הכוח לשנות את החיים

מאת איתן שישקוף

0717 - Katzir prayer


הכוח של ישוע לשנות את חייהם של בני אדם בא לידי ביטוי באופן מופלא ותמידי במשך שנים רבות, מאז התחילו מחנות הנוער המשיחיים האלה. שוב, בקיץ הזה, התכנסו בני נוער מכל רחבי הארץ, מיותר מארבעים קהילות שונות. להלן הסיפורים האמתיים של שני אנשים צעירים שהשתנו בזכות קרבן המשיח והפלא שבדבר אלוהים. הם מוצגים בשמות בדויים כדי להגן על פרטיותם, אבל מה שקרה להם אמתי ונמשך לכל אורך החיים.

יוסי הגיע למחנה הנוער של "קציר" בחוסר רצון, שכן ידיד שלו הזמין אותו. יוסי היה מכור לאלכוהול ולא גילה שום עניין במשיח ישראל. הוא חונך על ברכי האמונה עוד מינקות, אבל היה חשוב לו הרבה יותר להתאים לחברה. בכל זאת, חברו שכנע אותו, והוא הסכים לבוא. כשהיה בכנס, עומק אהבתו של ישוע התחיל לפעול בלבו. הוא ראה בני נוער אחרים שהתהלכו עם האדון בכל לבם. עד סוף הכנס, הוא כבר לא יכול היה לעמוד בפני חסדו של אלוהים להושיע. היום הוא מסתכל לאחור על מחנה הנוער של "קציר" כנקודת מפנה בחייו. הוא אחד החברים המובילים בצוות המנהיגות של "קציר" ומושיט את ידו לצעירים אחרים.

רותי גם היא "נגררה" למחנה בגלל חברים שדחקו בה. הימים הראשונים במחנה הקיץ לא היו נעימים במיוחד – לא לנו ולא לה. היא סירבה לשתף פעולה בפעילויות רבות, החמיצה פנים ולא נענתה להפצרות של המדריכה שלה. לבסוף, נאלצנו להודיע לה שהחלטנו לשלוח אותה הביתה מוקדם. כששאלנו אותה למה היא הייתה כה שלילית, היא התחילה לבכות. המעטה הקשיח שלה התפורר לנגד עינינו. רצינו לבדוק אם היא כנה והשארנו אותה על תנאי. הבענו בפנינו את רצוננו שהיא תתרכך ותאפשר לאלוהים לפעול בחייה. התנהגותה השתנתה. בסוף הכנס, היא קמה עם בני נוער אחרים שחייהם השתנו, וסיפרה מה קרה לה. "באתי גם גישה שלילית. הרגשתי שכל הקטע הזה עם ישוע היה סתם. באתי רק כי רציתי לצאת קצת מהבית. במהלך אחד מערבי ההלל, אלוהים נגע בלבי. הבנתי שקשי הלב שלי היה הצגה שכיסתה את מי שאני באמת. אחר כך, אחת ה'אימהות'" בקציר שאלה אם אני רוצה לפתוח את לבי לישוע. ביקשתי ממנו שיסלח לי ויטהר את חיי, ישנה אותי ויחדש אותי. אני כבר אדם שונה משהייתי כשבאתי".

0717 - Katzir Desert

0717 - Katzir Games

0717 - Katzir Bonfire


אלה רק שניים מהצעירים שחייהם השתנו באמצעות מחנות הנוער של "קציר". יש עוד צעירים רבים המחכים שאלוהים ימיס את המעטה הקשה סביב לבם. או, אם הם כבר אוהבים את ישוע, הם מחכים שהמחנה יצייד אותם ויעזור להם להיות פועלים ומנהיגים בקציר הסופי לפני שיבת המשיח. חשוב "להגיע אליהם" בגיל הזה, בגיל שבו הם עדיין פתוחים לשינוי. לפעמים המשמעות היא חיי נצח או אבדון נצחי. לצעירים האלה יש חשיבות מפתח בהכרזת ישוע המשיח לעם ישראל, כמשיח המובטח והמלך הגואל.

איתן שישקוף ייסד את קהילת "אוהלי רחמים", קהילה משיחית ישראלית ומרכז עזרה הומניטרית בקריות.

חזרה למעלה

]]