Login to get started!
Username
Password
Forgot password?
Remember me
Not a member yet?  Sign up now!
Sign Up or log in
Username (3 to 12 characters, numbers & letters only)
Email
Privacy Policy
Login   |   Sign up

י

בירחון החודש:י
ומה אודות חסידיו של ישוע לפני 2,000 שנה?  |    הקציר  |    איך לבשר לעמנו?  |   כיצד גיליתי שהמשיח הוא יהודי?י

תרגום מאנגלית: פרומה נייט, עריכה: עוזי לוטן.י

ומה אודות חסידיו של ישוע לפני 2,000 שנה?י

יולי 2013
תמוז-אב התשע"ג

0713 - Top - Yeshua


 

מאת: שירה סורקו-רם

דבר המחברת: י
הגיע לידיעתי שביל אוריילי, כתב רשת החדשות האמריקאית 'פוֹקס', כותב בימים אלה ספר שכותרתו: "צליבת ישוע". אין לי ספק שתוכן הספר יהיה הוגן ומאוזן, אך אני תוהה אם ביל – כמו אולי מרבית המאמינים בהקשר זה – מודע למספרם של בני-העם היהודי שאכן קיבלו את האמונה בישוע במשך 2,000 השנים האחרונות. י
ב-2004, כתבתי מאמר על נושא זה, והחלטתי לפרסמו מחדש בירחון 'מעוז' הנוכחי, מפני שזהו נושא כה מופלא וחשוב – בעיקר בעידן זה, ולנוכח גל מתגבר חדש של אנטישמיות. את דברי במאמר בחרתי להמחיש בעזרת תמונותיהם של יהודים-ישראלים בני דורנו, המאמינים כיום בישוע! י

כולנו יודעים כיצד התאבל ישוע על ירושלים, קילל את כפר-נחום בשל אדישות תושביו לבשורה, גורש מעיר-הולדתו, נצרת, וללא כל גינונים מיותרים התבקש לעזוב את ארץ הגדריים (הגרגשים).י

מתחילת דרכו, היה ישוע 'על הכוונת' של מנהיגי הדת הלאומיים. הם תיעבו את מעשי הריפוי שלו ביום השבת, ואף סלדו מהעובדה שתלמידיו לא מילאו באופן עקבי את כללי נטילת-ידיים לפני האכילה. יותר מכל היו מלאי קינאה לנוכח האהדה הנלהבת שהוענקה לישוע מצד חסידיו. הם גם התקשו לעכל את העובדה שבסופו של דבר רוב בני-העם עלולים לבחור ללכת בעקבותיו, ובעקבות תורתו.י

0713 - Messianic Believers 1

ישוע, לעומת זאת, התאבל לנוכח התנהגותם של רבים מהסופרים, הפרושים והצדוקים. הוא הוכיח אותם על כמיהתם להכרה והוקרה מהעם, ועל שאיפתם לכבוד, לחנופה ולהערצה. הוא לא גילה כל סובלנות כלפי צידוקם העצמי, וכלפי רצונם להמשיך ולהחזיק הן בַּכוח והן בעמדות שהיו להם. הוא תיעב את אהבתם לממון, את עושק העניים, ואת יחסם לאלוהים, בחוסר כבוד וללא אהבת-אמת כלפיו! י

אך האם טרחנו אי-פעם לעצור ולחשוב: כמה חסידים מבני העם-היהודי בכל-זאת הלכו בעקבותיו במשך שלוש השנים הקצרות, בהן שירת בארץ, בעוד הוא מרפא חולים ומטיף לחזרה בתשובה מחטא? י

מספרי-הבשורה אנו למדים, שעם תחילת שירותו המלא, ישוע הוקף מיד באלפי מאמינים יהודים. הברית החדשה מתעדת כמה מהארועים שקרו, בהם השתתפו המונים שהקשיבו לו, התבוננו במעשיו והלכו בעקבותיו. הם באו מרחבי הארץ, ובתנאים של אז, בילו משך ימים רבים בהליכה, רק על-מנת לראות אותו. היה ברור שההמונים היו נזקקים, ורעבים מאוד מבחינה רוחנית, למסרים מתווי-דרך מאלוהים. י


בעוד הוא מלמד ומרפא, גלי ההמונים גברו ו "הוּא יָרַד אִתָּם וְעָמַד בְּמִישׁוֹר בְּקֶרֶב קָהָל גָּדוֹל מִתַּלְמִידָיו וְעַם רַב מִכָּל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם וּמֵחוֹף צוֹר וְצִידוֹן, אֲשֶׁר בָּאוּ לִשְׁמֹעַ וּלְהֵרָפֵא מֵחָלְיֵיהֶם.   וְהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ מְעֻנִּים עַל-יְדֵי רוּחוֹת טְמֵאוֹת נִרְפְּאוּ גַּם הֵם.   כָּל הֶהָמוֹן בִּקְשׁוּ לָגַעַת בּוֹ, כִּי גְּבוּרָה יָצְאָה מִמֶּנּוּ וְרִפְּאָה אֶת הַכֹּל וְהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ מְעֻנִּים עַל-יְדֵי רוּחוֹת טְמֵאוֹת נִרְפְּאוּ גַּם הֵם". (לוקס ו' 17-19)י

איך נוכל לתאר לעצמנו את רגשותיהם של העניים וחסרי-התקווה מבין העם, שרצו להקשיב לו, אך לא יכלו להתקרב מספיק כדי לעשות זאת – שכן לא היו אז מיקרופונים, רמקולים או אולמות רחבי-ידיים להכילם. אך ההמונים המשיכו להגיע, והיו עדים לריפוי-חולים, ואז אמרו: "מֵעוֹלָם לֹא נִרְאָה כַּדָּבָר הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל". (מתי ט' 33)י

הודות להמונים, היו אנשי-אמונה נחושים בדעתם לטפס על גג אחד הבתים, לבקע חלק ממנו, ולהטיל למטה אלונקה שעליה שכב אדם משותק. י

הודות להמונים, לימד ישוע את האנשים על חוף-הים מתוך סירת דייגים, על-מנת שיותר אנשים יוכלו לשמוע את קולו. י

משפחתו של ישוע, שהייתה מוצפת במבוכה ובילבול לנוכח מספרם האדיר של ההמונים, לא ידעה מה לחשוב על המצב.י

0713 - Messianic Believers 2

וכך, המשיכו גלי ההמונים לנהור לעבר ריפוי החולים והלימוד שישוע העביר, ואלה המשיכו להוות מוקד משיכה לאלוהים.י

אך מה היה אומדן מספרם של ההמונים? באחד משני הארועים בהם ניתנו מספרים, נאמר לנו שהמונים הלכו בעקבות ישוע במשך שלושה ימים תמימים במקום שומם - וללא מזון. נראה שהייתה זו אחת מקבוצות ההמונים "הקטנות" שלו - קרוב לוודאי שהיו שם 4,000 איש - אך המספר הממוצע נע קרוב לוודאי בין 8,000 ל-12,000, שהלכו בעקבות ישוע. י

לעיתים, ניסה ישוע לחמוק מההמונים על-מנת להתבודד, אך אלה הצליחו למנוע זאת ממנו, ובכל זאת הלכו בעקבותיו לכל מקום. במקרה אחר, הציעו לו תלמידיו לשלח קבוצה גדולה של אנשים בחזרה לביתם. שוב, היו במקום שומם וללא מזון. כמה נמנו על ההמונים הללו שישוע האכיל בעצמו? הכתוב בברית-החדשה מתעד מספר של 5,000 ועוד בתוספת נשים וילדים - לפחות 10,000-15,000.י

הכתוב בלוקס י"ב 1 אומר: "בִּזְמַן שֶׁהִתְאַסְּפוּ רִבְבוֹת אֲנָשִׁים עַד כִּי דָּרְכוּ זֶה עַל רַגְלוֹ שֶׁל זֶה, הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל תַּלְמִידָיו תְּחִלָּה: 'הִזָּהֲרוּ מִשְּׂאוֹר הַפְּרוּשִׁים, שֶׁהוּא הַצְּבִיעוּת'". ובמקרה אחר, כאשר ישוע הגיע אל החוף בסירת-דייגים, "כַּאֲשֶׁר חָזַר יֵשׁוּעַ קִבֵּל הָעָם אֶת פָּנָיו, שֶׁכֵּן הַכֹּל חִכּוּ לוֹ". (לוקס ח' 40)י

שערו בנפשכם, המונים ממתינים למטיף או לנביא האמור להגיע, ללא כל ידיעה ברורה מתי יגיע - ללא פיצריה בסביבה, ללא אספקת חיתולים, ללא שירותים ציבוריים, ללא בתי-מלון או אכסניות, ללא מקור מי-שתייה, וללא חופשה בתשלום. אף לא דבר מכל אלה..י

אהבתו של ישוע אל ההמונים

0713 - Messianic Believers 3

כשעמד ישוע בפני קהל אדיר של אנשים נזקקים כאלה, היה מתמלא בחמלה כלפיהם, מפני שידע שאנשים אלה "חיו במצוקה ובהשפלה, כעדר כבשים ללא רועה". האמת הייתה, שהם היו משוללי מנהיגים רוחניים אמיתיים. בתגובה למצבים כאלה נהג בדרך כלל לומר: "הקציר רב, אך הפועלים מעטים".י

לפני שנמשיך, יש להדגיש כאן נקודה חשובה: חוקר המקרא רוברט לינדזי, שבילה שנים רבות מחייו בארץ, הבהיר שבספרי-הבשורה, רבים משמות התואר המתייחסים לבני-העם, אם כי לא בכל המקרים, תורגמו כ"יהודים". לדעתו של לינדזי המנוח, התארים היו אמורים להיות מתורגמים כ"אנשי יהודה". במילים אחרות: הבחנה ברורה בין היהודים שהתגוררו בירושלים ובסביבותיה, בנחלת שבט יהודה, לבין הגליליים שהתגוררו בצפון הארץ. י

זוהי הבהרה חשובה מפני שהיא ממזערת את השפעתה של הגישה האנטישמית כלפי הבשורה. נכון שהמושג 'יהודי' כולל את כל זרע אברהם, יצחק ויעקב, ולפיכך – גם הגליליים הם יהודים. לפי תפישתם של הזרים הלא מקומיים, המושג 'יהודים' מצביע על קבוצה אתנית שלימה עליה מדובר כאן. אך לפי תפישת בני-הארץ המקומיים, המושג 'יהודי' מצמצם את האוכלוסיה, ומתייחס אך ורק לאלה המתגוררים בחבל-יהודה.ייי

י"רַבִּים מֵאֵלֶּה שֶׁבָּאוּ אֶל מִרְיָם הֶאֱמִינוּ בּוֹ כִּרְאוֹתָם אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה" (יוחנן י"א 45). למעשה, רבים מאלה שהתגוררו ביהודה הפכו להיות חסידיו, עד שראשי הכוהנים והפרושים " כִּנְּסוּ רָאשֵׁיהַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת הַסַּנְהֶדְרִין. אָמְרוּ: 'מַה נַּעֲשֶׂה? הֲרֵי הָאִישׁ הַזֶּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹת רַבִּים!  אִם נַנִּיחַ לוֹ כָּךְ, הַכֹּל יַאֲמִינוּ בּוֹ וְהָרוֹמָאִים יָבוֹאוּ וְיַחֲרִיבוּ אֶת מְקוֹמֵנוּ וְאֶת אֻמָּתֵנוּ!'" (יוחנן י"א 47-48). י

אך בין הקהל המעורב של יושבי יהודה והגליליים, היו גם מנהיגי-דת שקיבלו את תורתו של ישוע. לדוגמא, יאיר, שמש רשמי בבית-הכנסת בכפר-נחום, שהודות לאמונתו קיבל את בתו בחזרה מן המתים. דוגמא נוספת, נקדימון מירושלים, שבא לישוע באישון לילה כדי לשאול אותו איך אפשר להיוולד מחדש.י

0713 - Messianic Believers 4

היו גם אחרים שאמנם האמינו, אך לא פעלו לפי אמונתם... בדיוק כפי שקורה גם כיום: "אַף-עַל-פִּי-כֵן הֶאֱמִינוּ בּוֹ גַּם רַבִּים מֵהַמַּנְהִיגִים, אַךְ לֹא הוֹדוּ בָּזֶה בִּגְלַל הַפְּרוּשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְנֻדּוּ מִן הַקָּהָל,  שֶׁכֵּן אָהֲבוּ כְּבוֹד בְּנֵי אָדָם יוֹתֵר מִכְּבוֹד אֱלֹהִים" (יוחנן י"ב 42-43).י

משהתקרבה תקופת שירותו של ישוע לקיצה, עזב האחרון את הגליל לכוון חבל יהודה, וחצה את נהר הירדן, כשקהל גדול נוהה אחריו. היה זה קול ההמון שגרם לאיש עיוור ביריחו להתפלא על מה המהומה. כאשר הדברים הגיעו לאזניו, קרא באופן מיידי, "בן-דוד (כינוי מקובל למשיח) – רחם עלי". כל ההמולה הזו גרמה גם לאיש נמוך קומה ושמו זכאי, לטפס על עץ שיקמה כדי להיטיב לראות מיהו האיש שכולם כה מתרגשים לקראת בואו.י

אהבת ההמונים אל ישוע

כשהתקרב ישוע לירושלים, שהה בבתים שונים בכפר בית-עניה – שמעון (המצורע לשעבר), אלעזר, שהוקם לתחייה ע"י ישוע, יחד עם אחיותיו מרים ומרתה, ולכל מקום שהלך, היו יהודים שהלכו בעקבותיו. י

שערו בנפשכם, עד כמה היסטריים הפכו הצדוקים להיות, כשאלעזר הוקם מהמתים? הצדוקים לא האמינו בתחיית המתים, וכשבני-אדם שקועים בתוך האידאולוגיה או התיאולוגיה הכוזבת שלהם, האמת או המציאות מכעיסות אותם מאד. זוהי הסיבה שישוע סיפר את הסיפור אודות האיש העשיר שלאחר מותו ביקש מאברהם לשלוח אל אֶחָיו עדים מבין המתים, כדי להזהירם. ישוע אישר שאפילו הקמה מהמתים לא תשכנע את אלה שדרכם מוטעית. י

0713 - Messianic Believers 5

אך ההמונים עדיין רצו ללכת בעקבותיו: "רַבִּים מִן הֶהָמוֹן פָּרְשׂוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים מִן הָעֵצִים וְשָׁטְחוּ אוֹתָם עַל הַדֶּרֶךְ. וַהֲמוֹן הָעָם שֶׁהָלְכוּ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו קָרְאוּ: 'הוֹשַׁע-נָא לְבֶן-דָּוִד! בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה! הוֹשַׁע-נָא בַּמְּרוֹמִים!'" (מתי כ"א 8-9).י

בקריאתם לעברו 'בן-דוד', הם כיוונו בעצם לכינוי 'המשיח', 'חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר לְשָּׁרָשָׁיו', יורש מלכות-דויד.י

הכתובים מתעדים שכאשר נכנס ישוע לירושלים בפעם האחרונה, הייתה העיר נסערת כשההמונים ספרו לכולם: "יוֹם יוֹם הָיָה מְלַמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְגַם רָאשֵׁי הָעָם בִּקְשׁוּ לְהַכְחִיד אוֹתוֹ, אַךְ לֹא מָצְאוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי כָּל הָעָם נִצְמְדוּ אֵלָיו לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ" (לוקס י"ט 47-48). י

אך המצב הפך להיות מתוח יותר, כשישוע החל להזהיר את העם מהשחיתות והצביעות של אותם מנהיגי-דת. לבסוף, קצה נפש האחרונים בו, והם היו נחושים להיפטר מהאיש שאיים להוציאם מכלל פעולה, אך נתקלו בבעיה:י

י"הֵם בִּקְשׁוּ לִתְפֹּס אוֹתוֹ, אֲבָל חָשְׁשׁוּ מִפְּנֵי הֲמוֹנֵי הָעָם, שֶׁכֵּן אֵלֶּה חֲשָׁבוּהוּ לְנָבִיא" (מתי כ"א 46).י

י"בְּאוֹתָהּ עֵת נִקְהֲלוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם אֶל חֲצַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, קַיָּפָא שְׁמוֹ, וְהֶחְלִיטוּ לִתְפֹּסאֶת יֵשׁוּעַ בְּעָרְמָה וּלְהָמִית אוֹתוֹ, 5 אַךְ אָמְרוּ: 'לֹא בֶּחָג, שֶׁמָּא תִּהְיֶה מְהוּמָה בָּעָם'" (מתי כ"ו 3-4).י

מדוע הגיעו דווקא באישון לילה?י

0713 - Messianic Believers 6+

כשהגיע זמנו של ישוע להיצלב, הגיעו המונים עם חרבות ואלות מהכוהנים וזקני העם כדי לעצרו. ישוע שאל אותם מדוע באו לעצרו בחסות החשיכה: "אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל הֶהָמוֹן: 'כְּמוֹ עַל שׁוֹדֵד יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת לִתְפֹּס אוֹתִי. הֲרֵי יוֹם יוֹם יָשַׁבְתִּי בַּמִּקְדָּשׁ וְלִמַּדְתִּי וְלֹא שְׁלַחְתֶּם יָד לִתְפֹּס אוֹתִי'" (מתי כ"ו 55). י

הסיבה הייתה כמובן, מפני שהיה זה מועד הפסח, וציבור אדיר של עולים לרגל הגיע ושהה בירושלים. רבים מהם האמינו שישוע נשלח מאלוהים – עד כדי כך שמנהיגי הדת חששו לעצרו לאור יום, שמא ייפגעו על ידי עולי-הרגל.י

ההמון שתבע בקולניות לשחרר אליו את בראבא, מתואר כמי שגוייס ע"י כוהני וזקני העם, ולא פשוטי העם - אלה שהניחו ענפים ובגדים ברחובות העיר בעת שקידמו את פני ישוע, במלוא ההדר והכבוד, בכניסתו לירושלים.י

מה יכלו אזרחים פשוטים אלה לעשות כנגד אנשים רשעים נחושי-מצח שהיו מנהיגי העם? ומה בדבר חוקים הנחקקים כיום נגד אלוהים ודברו בארצות דמוקרטיות תרבותיות, וזאת למרות שמיליוני מאמינים שנולדו-מחדש, מתפללים ועמלים למען קיומם של מוסריות וצדק. י

הבה נבחן את חוסר האונים העולה מדבריהם של שניים מתלמידיו של ישוע בדרכם לעמאוס, בעת שסיפרו לישוע על מאורעות מסויימים, ללא מודעות לכך שזה שנלווה אליהם בדרך הינו בעצם הוא עצמו! "אֶחָד מֵהֶם, קְלִיוֹפָס שְׁמוֹ, הֵשִׁיב וְאָמַר אֵלָיו: "הַאִם אַתָּה רַק אוֹרֵחַ בִּירוּשָׁלַיִם וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשָׂה בְּתוֹכָהּ בְּיָמִים אֵלֶּה?" שָׁאַל אוֹתָם: "וּמָה הַדָּבָר?" אָמְרוּ לוֹ: 'מַה שֶּׁקָּרָה לְיֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת שֶׁהָיָה אִישׁ נָבִיא, גִּבּוֹר בְּמַעַשׂ וּבְאֹמֶר לִפְנֵי אֱלֹהִים וְלִפְנֵי כָּל הָעָם. כֹּהֲנֵינוּ הַגְּדוֹלִים וּמַנְהִיגֵינוּ הִסְגִּירוּהוּ לְמִשְׁפַּט מָוֶת וְצָלְבוּ אוֹתוֹ, וַאֲנַחְנוּ קִוִּינוּ כִּי הוּא זֶה אֲשֶׁר עָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל נוֹסָף עַל כָּל זֹאת, כָּעֵת הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי מֵאָז קָרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה'" (לוקס כ"ד 18-21). י

י (שים לב, שלחסידיו של ישוע בלבד ניתנה ההתגלות שהוא היה נביא, והם קיוו שהוא היההמשיח. רק ליחידי סגולה ביניהם ניתנה ההתגלות שנביא זה הוא בוודאות המשיח). י

0713 - Messianic Believers 7

אנו יודעים שזמן קצר לאחר צליבתו - 50 יום ליתר דיוק - 3,000 מבני-העם נענו למסר של שמעון כיפא אודות המשיח, ולאחר מכן האדון הוסיף למספרם מידי יום את אלה שנושעו. זמן קצר לאחר מכן, 5,000 נוספים קיבלו את האדון. למעשה, שנים לאחר מכן, השליחים סיפרו לשאול: "הֵם שָׁמְעוּ וְשִׁבְּחוּ אֶת אֱלֹהִים. לְאַחַר מִכֵּן אָמְרוּ: 'אַתָּה רוֹאֶה, אָחִינוּ, כַּמָּה רִבְבוֹת יְהוּדִים נִהְיוּ מַאֲמִינִים וְכֻלָּם קַנָּאִים לַתּוֹרָה!'" (מה"ש כ"א 20). י

תוך קריאת ספר מעשי-השליחים, ניתן להיווכח שהבשורה התפשטה במידה כזו ש: "דְּבַר אֱלֹהִים שִׂגְשֵׂג וּמִסְפַּר הַתַּלְמִידִים בִּירוּשָׁלַיִם גָּדַל מְאֹד וְגַם הָמוֹן רַב מִן הַכֹּהֲנִים נִשְׁמְעוּ לָאֱמוּנָה" (מה"ש ו' 7). י

לפני מספר שנים קראתי את הספר "מורשת". זהו ספרו של אבא אבן המנוח: היסטוריון-חוקר, ששימש כשגרירה הראשון של ישראל באו"ם, וכשר-חוץ וחינוך בממשלות ישראל. אבא אבן מציין בספר, שבתקופת חורבן הבית-השני, שאחרי הפרושים והצדוקים, הקבוצה השלישית גודלה בארץ הייתה זו של חסידי ישוע - המאמינים הראשונים! י

האומדן המשוער ע"י הסטוריונים, של מספר היהודים בימיו של ישוע, עמד על כשמונה מיליון, מחוץ לארץ-ישראל, ובין מיליון אחד לשניים - בתחומי ארץ-ישראל. מספר זה כלל את הגליליים, תושבי חבל יהודה, צידונים ואלה שהתגוררו בחלקה המזרחי של הארץ. מהגברים והנשים שהזדמן להם להאזין לישוע - רבים קיבלו את האמונה בו.י

מתוך 80,000 התושבים שהתגוררו בירושלים, כנראה שעל אלפיים בקירוב ממנהיגי-הדת הייתה מוטלת האחריות להרחקת העם מישוע, ולקירובם לעבר השמד ופזורה. וכך, באמצעות רדיפות מתמשכות מצד מנהיגי-הדת, הצליחו האחרונים לבער את האמונה בקרב המאמינים המשיחיים של המאה הראשונה. אך אלוהים השתמש בדבר לטובה, וכשהתלמידים ברחו מרדיפות אלה, הם הפיצו את הבשורה ברחבי העולם הנודע של תקופתם. י

0713 - Messianic Believers 8

האדון צפה מראש את תוצאות כל הארועים האלה, שכן כמה מאות קודמות לפני כן דיבר דרך הנבואות שניתנו לירמיהו: י

י"הוֹי רֹעִים מְאַבְּדִים וּמְפִצִים אֶת-צֹאן מַרְעִיתִינְאֻם-יְהֹוָה" (ירמיהו כ"ג 1).י

לכל עם דרושים מנהיגים בעלי ערכים מקראיים, ממש כמו שקורה היום, אחרת העם הולך לאבדון. עם ישראל ניצב אז על כף מאזני-צדק - ונמצא אשם. הלקח הזה תקף גם היום, ממש כפי שהיה אז, והוא נועד לכל עם ואומה! כאשר יש לעם מנהיגים בעלי ערכים מקראיים, יהיו בני-העם חופשיים לחפש את האדון, אך כאשר מנהיגיו מדכאים ערכים ואמת מקראיים - כפי שקורה היום בכל-כך הרבה מדינות - ניתן לצפות בסופו של דבר לאומללות, לסבל רב ולבסוף למשפט אלוהים. י

עם זאת, ישנם תמיד אנשים שיישאפו אל האמת - כאלה שהם יותר עזי-מצח מאחרים. נקדימון היה נציג רשמי של הפרושים, ויוסף הרמתי היה איש עשיר, ולשניהם היה הרבה מה להפסיד. למרות הכל הם לקחו סיכון, ובחרו בחיי נצח. י

אף עם לא היה עובר את המבחן

0713 - Messianic Believers 9

לפני שנים, מורה מסוים נתן דוגמא שנחרתה בזכרוני. לדבריו, תושביה של עיר קטנה אי-שם ברכס הרי האפלצ'י שבצפון אמריקה, חלו באופן קטלני ביותר. רשויות התברואה מיהרו אל המקום ומיד נטלו דגימות מים מן הבאר המקומית, לצורך בדיקות מעבדה. התגלה שמי הבאר היו מזוהמים, וכשבדקו את הבאר, מצאו את מקור הזיהום: חזירה וגוריה נפלו לתוך הבאר וטבעו בה. י

רשויות המדינה לא היו צריכים לקחת למעבדה את כל מי הבאר, אלא לבדוק רק דגימה קטנה מהמים, ומכך להסיק בוודאות שכל מי הבאר מורעלים.י

מתוך הדוגמא הנ"ל אפשר להסיק שעם-ישראל היה בתקופתו של ישוע בבדיקת מעבדה של אלוהים. הוא בחן את העם במבחנתו, מצא שהוא מזוהם ולפיכך הכריז שכל העולם טמא.י

י"אָנוּ יוֹדְעִים כִּי כָּל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת, הִיא אוֹמֶרֶת לַאֲנָשִׁים הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לְאִישׁ וְכָל הָעוֹלָם יִמָּצֵא אָשֵׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים" (רומים ג' 19).י

י"כִּי אֱלֹהִים כָּלָא אֶת הַכֹּל בְּאִי-צִיּוּת כְּדֵי שֶׁיְּרַחֵם עַל הַכֹּל" (רומים י"א 32).י

0713 - Messianic Believers 10

אף לא עם אחד היה עובר את המבחן תחת הנסיבות בהן היה עם-ישראל שרוי באותה תקופה. עם זאת, הודות להבטחות הגאולה של אלוהים, לאחר 2,000 שנה, אנו עדים כיום ליהודים-ישראלים נושעים במספר גדול מזה של המאה הראשונה. אנו עדים כיום למשפחות שלמות השבות לאלוהים באופן על-טבעי - אחים ואחיות, הורים, דודים, דודות וילדים. י

לעיתים, כשאני רואה מספר לא רגיל של אנשים נושעים, כולם ממשפחה אחת, אני תוהה שמא אולי אבות-אבותיהם נמנו על רבים מהיהודים במאה הראשונה לספירה, שהאמינו בישוע כאדון וגואל, והתפללו למען ילדיהם וילדי ילדיהם...י

לבסוף, אילו לא היו בנמצא יהודים רבים ששימרו את הנבואות שאלוהים נתן דרך בחיריו הנביאים, תיעדו אותם בספרי-הכתובים, והיו מוכנים להקריב את חייהם בשיטוט בעולם הנודע בתקופתם, כדי להפיץ את מסר-הישועה לגויים - מי יודע מה היה עולה בגורלו של העולם היום?י

0713 - Messianic Believers 11

חזרה למעלה



ה ק צ י רי

מאת: מוטי כהן

0713 - Motti and Anna Cohen
מוטי ואנה כהן, עם תינוקם דוד

י"אָמַר אֶל תַּלְמִידָיו: 'הַקָּצִיר רַב, אֲבָל הַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים.  לָכֵן הִתְפַּלְּלוּ אֶל אֲדוֹן הַקָּצִיר שֶׁיִּשְׁלַח פּוֹעֲלִים לִקְצִירוֹ'" (מתי ט' 37-38).

השנה אני משרת כאחראי על מחנות הנוער-המשיחי, המכונים 'קציר'. מחנות אלה מיועדים לנוער מקומי מכל רחבי הארץ, שהדבר המרכזי שמאחד אותם היא אמונה בישוע המשיח - מלך-ישראל. י

אנו חיים בתקופה רבת משמעות בהסטוריה של ארצנו: התחושה היא שבקרוב תתרחש התעוררות רוחנית ובעקבותיה יבוא הקציר המיוחל - דבר שיהיה גלוי לעיני כל. אך לפי שעה - האדון מכין אותנו לשמש כפועלים בשדותיו. אכן, החזון המרכזי של מחנות 'קציר' הוא להכין את הדור הצעיר להניב פרי רב. י

בשנה שחלפה, התמקדנו במחנות הקיץ בזהותנו היהודית והישראלית בישוע המשיח. כידוע, אנו עומדים בארץ בפני אתגרים רבים כיהודים משיחיים, במיוחד כשאנו מציגים את הבשורה הטובה אודות ישוע המשיח, לאלה אִתם אנו לומדים בביה"ס, ולחברינו מחוץ לכותלי ביה"ס. י

זוהי עובדה שאין להתכחש לה, שבין ישראלים רווחת אמונה מוטעית, שכאשר יהודי מתחיל להאמין בישוע, הוא למעשה זונח את אמונתו היהודית ואת אלוהי ישראל ועובר לדת אחרת - לנצרות. י

למרות שאנו יודעים שאין זה כך, שקר זה מושרש כה עמוק בהבנה היהודית, עד שהוא מונע מרוב בני עמנו מלשקול את העובדה שישוע הוא משיחנו המיוחל, לו ציפינו במשך הדורות. י

0713-youth-1

לכן, כל-כך חיוני ללמד את הנוער אודות זהותם היהודית: להדגיש שהם שייכים לעם-ישראל, לאלוהי-ישראל, ולמלך-ישראל - ישוע. אנו מבינים שזוהי זכות גדולה עבור יהודי, לשרת את האדון בתוככי עם-ישראל. י

במשך החודשים האחרונים, שמענו עדויות רבות כיצד אלוהים שיחרר בני-נוער לא להתבייש יותר באמונתם בישוע. רבים מהם בישרו לחבריהם שהם מאמינים, בפעם הראשונה מאז שהגיעו בעצמם לאמונה, ורבים שינו את עמדתם בפייס-בוק ל"אני מאמין משיחי!". זהו צעד גדול מאד עבור בני-נוער, הנמצאים בגיל שבו זהותם האישית נמצאת בשלבי גיבוש. י

בנוסף, קבלנו עדויות ועידכונים כיצד מחנות 'קציר' סייעו לבני-הנוער שלנו ללמוד ולקבל כלים רוחניים שיעזרו להם ללכת בעקבות ישוע - להתגבר על פיתויים ולעמוד איתנים באמונה. מזה נובע באופן טבעי שהם לומדים איך להיות אור ועדות בכל מקום שרגליהם דורכות בו.י

הקיץ, בסוף יולי, אנו מתכננים את מחנה 'קציר' בגליל, למשך שבעה ימים. יהיו בכנס לימוד, הלל והודייה, טיולי שטח והרבה התחברות. מטרתנו היא ללכת בעקבות ישוע, ללמוד איך אלפי ישראלים הלכו בעקבותיו לפני אלפיים שנה, ולגלות כיצד ליישם זאת לחיינו היום!י

0713-youth-2

מוטי כהן הוא מנהיג נוער בקהילת 'תפארת ישוע' בתל-אביב

חזרה למעלה



איך לבשר לעמנו?י

מאת: איתן שישקוף

Eitan & Connie Shishkoff
איתן וקוני שישקוף

אם היתה מוצבת בפניך המשימה לשרת כנציגו של אלוהים בישוע, שבשורת-ישוע עדיין לא הגיעה למרביתו, היכן היית מתחיל?י

לפני למעלה מ-20 עלינו ארצה מארה"ב, התאזרחנו בה והתיישבנו בה. שנים מספר לאחר מכן, כאשר עדיין התעמקנו בלימוד שפתנו החדשה-ישנה, השפה העברית, אותה שאלה עדיין ניצבה בפני: "איך אוכל להשקיע את חיי באופן כזה שיגרום לקירוב בני-עמנו אל משיחם?"י

מאז, הייתה לי הזכות להשקיע מאמצים כדי לסייע בהקמת קהילה משיחית דוברת עברית. מעשים מסוג זה הם בוודאי בעלי משמעות, ואני אסיר תודה עבורם. אך, הייתי חייב להיות כן עם עצמי ולהודות בעובדה שהבשורה עדיין לא הגיעה לחברה הישראלית בכללותה ובקנה מידה נרחב. וזאת - למרות קיומם ופעילותם הנמרצת גופי-השירות החלוציים, שקמו בארץ במשך 25 - 30 השנים האחרונות. י

רק כאשר התחלתי להיות מעורב עם בני-נוער משיחיים, גיליתי דרך מעשית להשפיע על עמנו הנבחר: שהרי לפי הכתובים הוא נועד לגלות מחדש את מלכו-משיחו, אך עדיין חסום מלדעת אותו בשל סיבות הסטוריות ועיוורון רוחני. י

בשנות ה-90 הוזמנתי לאירוע של בני-נוער שנערך באנגלית, ושמומן ע"י גוף-שירות מחו"ל, מסור מאין כמוהו. הייתי עד להרמת ידיהם לגובה של בני-הנוער, מתוך כניעה לאדון, לחיוכים הרחבים על פניהם, ולדמעות החזרה בתשובה שנבעו מעומק ליבם. ידעתי שאנשים צעירים אלה היו זקוקים לכנס מסוג זה במסגרת ישראלית ובעברית. י

בתמימותי, לא היה לי שמץ של מושג כמה זמן יידרש להקים גוף-שירות מסוג זה. מתוך ההקשר הנ"ל, נולד 'קציר': שירות ארצי המבוסס על התנדבותם של יועצים - בוגרים צעירים, שהודות לו הגיעו מאות על גבי מאות של בני-נוער לקבל השראה והכשרה רוחניות, במשך ארבע-עשרה שנות קיומם של מחנות הנוער 'קציר'. י

החזון של 'קציר' הוא לצייד את בני-הנוער המשיחיים בארץ להיות פועלים ומנהיגים בעת הקציר הסופי הצפוי לבוא - דבר שיוביל לשיבתו של ישוע. אלה שהשתתפו בשנים הראשונות של ההכשרה וקבלת ציוד רוחני במחנות הקיץ של 'קציר', כבר סיימו את שירותם הצבאי והם בשלבי כניסה אל השלבים הבאים בחייהם: רכישת מקצוע, הקמת משפחות צעירות, והם עצמם גם משרתים בקהילות מקומיות. אני משוכנע לעומק, שהם הם דור העתיד של ארצנו - הם המפתח לשינוי פני החברה! הם גדלו בארץ, שפת-אמם עברית, מכירים את התרבות המקומית, ואת מוסדות הארץ. אני משוכנע שהדרך היחידה להשפיע על עמנו עם חסדו המושיע וכוחו הרוחני של ישוע, היא באמצעות תלמידיו הצעירים והמחוייבים לו כאן בארץ - כשהם משתלבים עם לא-מאמינים בקרב הציבור הרחב, ומפתחים אתם מערכות יחסים משמעותיות. י

0713 - Youth camp

הקיץ, נבלה שוב במשך שבוע שלם, יום ולילה, בחברת 90 בני-נוער ו-30 מתנדבים, שרובם השתתפו ב'קציר' בעבר כבני-נוער. תהיה לנו הזכות לצפות בבני-נוער אלה משתנים לנגד עינינו באמצעות פעילות גומלין קבוצתית, לימוד מקראי, הלל והשתחוויה, פעילויות שטח, שיחות מעמיקות, ורכישת נסיון בצוות. והרי לפניכם שלוש מתוך תגובות משתתפים משנים עברו:י

י"קשה להיות אמיתי, אך זה שווה את המאמץ. עברתי נסיונות שונים במשך ימי המחנה, רבים התפללו עבורי, זה היה ממש מדהים. אינני רוצה להמשיך להיות כפי שהייתי, אלא להיות ממש אמיתי. חלקתי אתכם משהו שהיה מאד אישי ופרטי, וזה היה לי ממש קשה. במשך היומיים הבאים אנשים רבים דברו אלי ואמרו לי דברים שעזרו לי, והם גם הזדהו אתי. מעולם לא היו לי הרבה חברים מאמינים. לא כדאי לקחת חברים מאמינים כמשהו מובן מאליו. אני ממש שמח שביליתי זמן אתכם - שדברתי בחופשיות, ללא חשש שתדחו אותי. זה כ"כ חשוב."י

י"חשתי הרבה אהבה מכולכם, דבר שברך אותי מאד. אני יודע שאלוהים פעל באופן עמוק בחיי. עכשיו אני יכול לבחור בדרך הנכונה ללא פחד, בעוד שקודם פחדתי לעשות צעד כלשהו. פתאום התחלתי לשיר אתמול. אני מרגיש שאתם עכשיו משפחתי. אני מקווה שנוכל להיות שוב יחד."י

י"רבים מכם מרגישים בודדים היכן שאתם נמצאים. כיועץ, גם אני עומד בפני אתגרים. הרגשתי לא טוב עם העובדה שלא היה ביכולתי לתת לכולכם את התשובות להן אתם מצפים. אך אלוהים אמר לי 'אני רוצה שתכוון את הצעירים אלי... ואני אתן להם את התשובות". בחרתי לציית לרצון-אלוהים. שמעתי סיפורים אודות מה שכמה מכם עוברים. לשמוע שאתם מתמידים ואינכם מרימים ידיים - זה דבר שהחזיר גם אותי למקום טוב יותר. ישנו שקר שמהלך על כולנו - שאתה בודד ושאף אחד אינו עובר את מה שאתה עובר. המשיכו להמשיך! אני אוהב מאד את כולכם."י

אני מקווה שבעזרת הקדמה קצרה זו, יש ביכולתכם לחוש מידת מה של גמול, אתגר וציפיה מהצוות שלנו. נא, הצטרפו אלינו בהכשרת בני-הנוער, שבקרוב יהפכו לשליחיו המעולים ביותר של 'ישוע' בארץ. י

איתן עלה לארץ ב-1992 והקים בקריות את קהילת "אהלי רחמים", ואת המרכז לעזרה הומניטארית ב-1995. הוא נשוי לקוני מזה 44 שנה, ולהם ארבעה ילדים ותשעה נכדים. איתן כתב לאחרונה ספר חדש, "ומה אתנו? תכלית ייעודם של הגויים בהתעוררות הרוחנית בארץ".י

חזרה למעלה



כיצד גיליתי שהמשיח הוא יהודי?י

שמי מישל גוטמן ואני בן 47, נולדתי בניו-יורק לזוג הורים יהודיים, וגדלתי כיהודי לכל דבר. אמי ישראלית, מהוד השרון במקור, ששבה לישראל לפני 25 שנה לאחר שהוריי נפרדו. היא מתגוררת בת"א. זכור לי מילדותי שביליתי כל קיץ בבית סבי וסבתי בהוד השרון, ואני דובר עברית באופן שוטף. יש דבר אחד שתמיד ידעתי: שנולדתי יהודי, ואמות כיהודי.י

מפני שאמי ישראלית, הייתה לי מאז ומתמיד אזרחות כפולה - יש ברשותי דרכון אמריקאי וכן דרכון ישראלי. עליתי ארצה בשנת 2009, אך העיתוי פשוט לא היה מתאים ולכן שבתי לארה"ב. עברתי לגור במדינת ארקנסו, אך אני מאמין שבסופו של דבר אשוב ה'ביתה' לארץ. כאן, בארקנסו, פגשתי אשה נפלאה, אותה נשאתי להיות אשתי. היא לא היתה יהודיה, אך זה לא שינה דבר. התחלנו להשתתף באסיפות בקהילת "נהר החיים", שם גיליתי שחברי הקהילה נוהגים לנסוע מדי פעם לישראל, בטיולים הנושאים אופי מיוחד הקשור באמונתם, והם אף רוחשים אהבה גדולה לישראל. הם ידעו שאני יהודי, אך תמיד הביעו כלפי אהבה רבה. חוויתי זאת כמשהו מרתק ביותר, אך דעתי היתה נחושה למדי, שלא לאפשר להם "להמיר את דתי לנצרות". י

התחלתי ללמוד אודות ישוע, אך סרבתי להאמין בו, בעיקר משום שדאגתי שמא רגשותיהם של בני משפחתי ייפגעו. סבי וסבתי (שנפטרו מאז), איבדו את משפחותיהם בשואה, וחששתי שמא עולמם ייחרב עליהם לשמע הידיעה ש"התנצרתי". י

לפני שנתיים, בני המתגורר אתי בארקנסו, קיבל את האמונה בישוע. גם הוא חשש לספר לי, שמא הדבר יפגע בי. אך, למעשה חשתי גאה על כך שהוא בחר בהחלטה זו. סיבותיו היו אמיתיות, כפי שאף הייתה אמונתו. י

למרות זאת, המשכתי להתנגד לאמונה, ויחד עם זאת המשכתי להשתתף באספות הקהילה. לא ידעתי זאת אז, אך אשתי התמידה בתפילה למען ישועתי. גם חבריי בקהילה התפללו עבורי. אני חייב להודות, שנהניתי ביותר מחוויית השתתפותי בקהילה: רציתי לשבת כמה שיותר קרוב לחזית, מפני שרציתי ללמוד יותר. זו לא הייתה הקהילה הראשונה בה ביקרתי, אך הייתה זו הפעם הראשונה שהייתי עד לנחישותו הרבה של רועה-קהילה, שחברי קהילתו יכירו ויבינו את השורשים היהודיים של אמונתם.י

בשנה שחלפה התחוללה בחיי שרשרת ארועים, דבר ששינה אותם לעולם. העובדה שהייתי מרותק לנושא שורשיה היהודים של האמונה המשיחית, הובילה אותי לגלות את 'מעוז' ישראל, ודרכו את הספר "זהות גנובה: כיצד נגנבה מישוע זהותו היהודית", ע"י רון קנטור. כותרת הספר ריתקה אותי מאד, ולכן הזמנתי אותו. י

בערך באותה תקופה, אדם בשם ד"ר ג'ק סטרנברג, רופא בדימוס, ותושב מקומי המשרת בוועד הארצי של 'יהודים למען ישוע', העביר קורס בן שמונה הרצאות שבועיות בקהילתנו. שם הקורס היה "האמונה המשיחית - שורשיה היהודיים". גיליתי עניין רב בהרצאות אלה, ופשוט ספגתי לתוכי את כל המידע שניתן, וכך התחלתי להיפתח אט אט לאפשרות שלא היו בידי, בהכרח, כל התשובות בנושאי האמונה. שבועיים לאחר תחילת ההרצאות, הגיע לידי הספר 'זהות גנובה', שמשך את תשומת לבי באופן מיידי. כמו רון קנטור, גם ד"ר סטרנברג הוא יהודי, ואף הוא מאמין בישוע! איך זה ייתכן שתוך שבועיים הצלחתי לעשות הכרה עם שני יהודים מאמינים בישוע, בעוד שבמשך 47 שנותיי, לא פגשתי מעודי אף לא ביהודי משיחי אחד! לא יכולתי אלא להסיק, שאלוהים הוא זה שבוודאי כיוון את העניינים באופן שכזה, היישר לכאן, לארקנסו. י

לא הייתי מסוגל להפסיק את הקריאה ב'זהות גנובה'. מאז ומתמיד גיליתי התנגדות ל"אמונה המשיחית" מפני שלא יכולתי להבין מדוע המאמינים מתעלמים מחוקי התורה? מדוע "שינו" את יום המנוחה משבת ליום ראשון? מדוע לא חגגו את חגי-ישראל, כמו למשל את פסח? מדוע לא יישמו את חוקי הכשרות? היו כ"כ הרבה דברים שלא קיבלתי מבחינה הגיונית, ואיש לא יכול היה מעולם לענות על שאלותיי. עד שהתחלתי לקרוא את 'זהות גנובה'. כל שאלה ששאלתי אי-פעם - נענתה, בלווי עובדות מהמקרא ומההסטוריה. וכן מצאתי את כל התשובות בתורה, בתנ"ך שלי!י

לא יכולתי להתנגד יותר, ואף לא רציתי. מדוע שאתנגד לאמת? י

היה זה ב-2012, כאשר רועה הקהילה שלי, בן ווילס, המודע לחלוטין לשורשיו היהודיים, החליט לדבר על ראש השנה. הוא דיבר על השנה החדשה ועל התחלות חדשות, וקרא לכל מי שעדיין לא התחייב באופן מלא לישוע, לבוא קדימה ולהצהיר על נכונותו להתחייב. תפסתי את ידה של אשתי, וממש רצתי אליו. שנינו התחבקנו במשך כמה דקות, כשדמעות זולגות על פני שנינו. רגע מופלא זה גרם לסטייה במהלך האסיפה, עד כדי כך שהרועה לא היה מסוגל לשאת את המסר המתוכנן מפני שהיה מוצף ברגשות. לפתע מצאתי את עצמי מוקף ע"י כל חברי הקהילה, נתון לחיבוקיהם, דמעותיהם, איחוליהם ואהבתם הרבה אלי. כולם היו נרגשים ביותר. ואני – נולדתי מחדש!י

סיפור שכזה אי-אפשר לבדות: יהודי מניו-יורק, בעל שורשים ישראליים, ה'מתגלגל' לארקנסו, ומגלה את ישוע באמצעות שלושה אנשים שמעולם לא הכיר באופן אישי. רק אלוהים יכול לפעול בדרך שכזו.י

Michel Gutman, with wife Kimber
מישל גוטמן, עם אשתו קימבר, בירח-דבש לפני שנתיים

אך הנה החלק הטוב ביותר: אני עדיין יהודי! לפני שקראתי את 'זהות גנובה', לא חשבתי שזה אפשרי: להאמין בישוע ועדיין להישאר יהודי. כעת אני מבין שאני יהודי יותר מאי-פעם!י

תודתי העמוקה נתונה לשלושה אנשים מיוחדים: לרועה קהילתי, בן ווילס, איש אלוהים אמיתי, שבסבלנותו הרבה ובאהבתו סייע להדריך אותי במסע תגלית זה. לד"ר ג'ק סטרנברג, שניתח בדקדקנות רבה את הקטעים בתנ"ך המבשרים על בואו של ישוע. י

ואחרון חביב, לרון קנטור, מחבר הספר 'זהות גנובה'. מההקדמה ועד לסופו, חשתי כאילו הספר נכתב עבורי, ע"י מישהו המסוגל להבין את מחשבותי. רון הצליח להבין בדיוק את מקור שאלותי ומהיכן הגיעו. אין לי ספק שהספר העניק תרומה רבה להסרת העיוורון מעיני, ולהצבעה מה החמצתי במשך כל חיי.י

אני מעריך את הספר הזה בכל ליבי, מפני ששינה את חיי. מאז, רכשתי עותקים רבים, מפני שאני חש שעליי לחלוק אותו עם אחרים. לאחרונה נתתי עותק לחבר מישראל המתגורר בקליפורניה, ואני נרגש ביותר לקראת היום שאף הוא יידע מה שאני כבר יודע – שישוע הוא המשיח היהודי, ושדרכו, (ורק דרכו), נוכל כולנו לקבל חיי נצח. י

חזרה למעלה

]]