Login to get started!
Username
Password
Forgot password?
Remember me
Not a member yet?  Sign up now!
Sign Up or log in
Username (3 to 12 characters, numbers & letters only)
Email
Privacy Policy
Login   |   Sign up

איך תחוסל הקהילה הערבית הנוצרית הנאבקת על קיומה? עם הקמת מדינה פלסטינית

מאי 2017
אייר - סיוון תשע"ז

0417 - Top


 

מאת שירה סורקו-רם

איך תיראה מדינה פלסטינית השוכנת על גבול המדינה היהודית? זוהי אחת השאלות הקלות ביותר למומחים למזרח התיכון. די להסתכל על עזה.

בשנת 2005, פינה ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל לגמרי את רצועת עזה מכל אזרח יהודי וחייל ישראלי בתקווה שתושבי עזה יבנו לעצמם כלכלה חזקה ויקימו ממשלה שתעניק אושר ורווחה ל-1.8 מיליון התושבים. במקום זאת, תחבה לכיסיה הרשות הפלסטינית המושחתת מאות מיליארדי דולרים מכספי סיוע שזרם לאזור מארצות הברית, האומות המאוחדות, האיחוד האירופי ואפילו כמה ממדינות ערב.

רצועת החוף של עזה היא אחד החופים היפים בעולם, אבל במקום לפתח את תעשיית התיירות, חזרה הרשות הפלסטינית שוב למחלתה המולדת והממארת של מלחמת חורמה ביהודים, לצד הנטייה האסלאמית למשטר רודני של עבד כי ימלוך.

למעשה, אם אתם רוצים לצפות מראש איזו מדינה פלסטינית תקום בגדה המערבית, די להסתכל על כל עשרים ושתיים מדינות ערב המוסלמיות. לעשירות שבהן יש נפט, טרור וחוקת שריעה. לעניות יש טרור ושריעה. יש כמה שליטים מתונים, כגון עבדאללה מלך ירדן והנשיא א-סיסי במצרים, אבל אזרחיהם ניזונים עוד מינקותם מהשנאה האסלאמית כלפי היהודים, הנוצרים – כלפי השיעים אם הם סונים וכלפי הסונים אם הם שיעים – והם זקוקים לרודן שישמור על הסדר. חִשבו על עיראק. חִשבו על סוריה. חִשבו על לוב.

המדינות הדמוקרטיות במערב עדיין צריכות ללמוד לקח חשוב: בחירות אינן מניבות דמוקרטיה. כל עוד הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת כפופות לגורם אחד, הבחירות יוצרות רק רודנות ועריצות.

אבל אם האומות המאוחדות והעולם המערבי יממשו את משאלתם, תקום על הרי יהודה ושומרון עוד מדינה אסלאמית נחשלת אשר תצפה על מרכזי האוכלוסייה הישראלים. "כוחות ההתנגדות" שלה ייערכו על הגבעות וההרים הצופים על אזרחי ישראל ועל כל אורך מישור החוף.

תהיה לנו עזה ב' המכוונת את טיליה ביתר שאת לתל אביב, ירושלים וחיפה ולעבר כל הערים שביניהן – בכל שעות היום והלילה.

מה לגבי ערבים נוצרים?

אבל יש שיחה שמעולם עוד לא שמעתי. שום מנהיג עולמי לא שאל מעולם בפרהסיה מה יקרה לנוצרים הערבים תחת עוד משטר מוסלמי. ליתר דיוק, מה יקרה לערבים שנולדו מחדש, שישוע עצמו ציווה עליהם להכריז את הבשורה לכל בריאה?

ייתכן שהנוצרים המסורתיים – האורתודוכסים, הקתולים ואחרים – שלא נולדו מחדש ושבאופן בסיסי מסתגרים בתוך עצמם, ישרדו. אולי כן, אולי לא. קהילות קדומות אלה הצליחו לשרוד כאזרחים מדרגה שנייה במקומות כמו סוריה – עד שפרצה המלחמה. אבל יש אינספור סיפורים על נשים וילדים נוצרים סורים שהפכו למטרה לאונס ולרצח.

אפילו בארצות כמו מצרים שאוכלוסיית הנוצרים שבה איננה נחשבת לקהילה מבשרת, בעיקר לא למוסלמים, נמצאת בסכנה מתמדת (הקופטים האתניים נולדו לקהילה הנוצרית וזהותם נקבעת בלידה). נשיא מצרים הוא שליט מתון הנאבק כדי לרסן את השנאה המוסלמית, ובכל זאת, כנופיות מוסלמיות מקומיות מציתות כנסיות ורוצחות נוצרים. לאחרונה תקפו מחבלים כנסיות בחג הפסחא והותירו ארבעים וארבעה הרוגים ומאה פצועים. הנוצרים שנולדו מחדש שרויים בסכנה גדולה עוד יותר. המוסלמים בסך הכול עושים את מה שהם עושים באופן טבעי – רודפים נוצרים.

הנוצרים בעזה, בגדה המערבית ובישראל

לפני כמה שנים, ביקר בעזה האח אנדרו הידוע מהספר God’s Smugglerואמר: “עזה יש קהילה נוצרית. אבל אני חושב שהיא גוועת” בהחלט. היא כמעט גוועה כליל. החמאס לגמרי חיסל את הקהילה הנוצרית ברצועת עזה.

המצב בגדה המערבית איננו טוב בהרבה. “בשנת 1950, היוו הנוצרים בבית לחם והכפרים סביבה 86% מכלל האוכלוסייה. היום, האוכלוסייה הנוצרית ירדה ל-12% בלבד. המגמה הזאת באה לידי ביטוי בכל רחבי הגדה המערבית. בשנות ה-70, היוו הנוצרים חמישה אחוזים מהאוכלוסייה. היום הם בסך הכול שני אחוזים.” (timesofisrael.com)

לפני כמאה שנים, הייתה לבנון 78% נוצרית. היום יש בה בסך הכול 34% נוצרים, וההיסטוריה של לבנון בשנים האחרונות מסתכמת בעיקר בסדרה עגומה של מלחמות נוראות וטרור. החיזבאללה שולט ברובה והמוסלמים נאבקים לשלוט בה כליל. (pewresearch.org)

לעומת זאת, האוכלוסייה הערבית נוצרית בישראל נמצאת בצמיחה דמוגרפית מתמדת. היום יש בישראל כ-164,700 נוצרים בישראל, כשני אחוזים מהאוכלוסייה, יחס דומה לזה של העשורים הקודמים. (pewresearch.org)

סקרים שנערכו לאחרונה מטעם מרכז הסקרים Pew מעלים שהרדיפות הדתיות נגד נוצרים מתחוללות בארצות רבות יותר במזרח התיכון ובצפון אפריקה (המוסלמיות ערביות) מאשר בכל אזור אחר בעולם. (dailymail.co.uk)

בעיראק ובסוריה, הנוצרים בימינו ניצבים בפני שעבוד לעבדות, עינויים, מעשי טבח וצליבה בידי דאעש. דאעש מסמן את בתי הנוצרים באות הערבית “נ”—נוצרים—כדי לסמן את קרבנותיו.

אבל הרדיפות האסלאמיות אינן מסתיימות בזה: נשים וילדים נוצריים שהצליחו להימלט לאירופה, סובלים גם שם מאונס ורדיפות על בסיס יומיומי במרכזי ההגירה בגרמניה ובארצות אחרות באירופה. המשטרה טוענת שאין בידיה לעשות דבר, והמצב הזה קיים בכל מקום שבו יש מחנות מוסלמים. הפעילים במחנות הפליטים מוסרים לעיתונות שהמהגרים המוסלמים מפגינים שנאת נוצרים צרופה.(huffingtonpost.com)

0517 - Palestinian Christian holding sign
שלט מחאה במהלך מבצע "צוק איתן" אחרי שהחמאס שיגר אלפי טילים אל עבר ישראל.

השותפות של "מעוז"

בימים אלה, ארגון "מעוז" פועל בשיתוף עם ארבעה ארגוני שירות ערביים, שלושה מהם פעילים בקרב נוצרים אתניים ומוסלמים בשטחי הרשות הפלסטינית. איננו יכולים לחשוף את פניהם. איננו יכולים למסור שמות של המקומות שבהם הם פעילים: חייהם בסכנה. ואני מדגישה: זה המצב ברשות הפלסטינית, שאיננה ברוטלית כלל וכלל כמו החמאס. ברברית, לא. מושחתת, כן.

מנהיגיה הם אותם מנהיגים שפעם שלטו בעזה. האוכלוסייה העזתית מאסה בשחיתות ובחרה בחמאס לשלטון. רוב סקרי דעת הקהל שראיתי מעלים בבירור שאם תקום מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון, החמאס ינצח בבחירות הבאות.

המדינה הפלסטינית תתרוקן מהר מאוד מנוכחות נוצרית. עלינו לשאול את מנהיגי ארצות הברית, אנגליה ואירופה: למה ליצור עוד מדינה מוסלמית נחשלת?

מחוץ למדינות המפרץ, ישראל היא המקום היחיד במזרח התיכון שבו מספר הנוצרים הולך וגדל, ויש בה יותר ממיליון עובדים נוצרים, בעיקר מאסיה. הנוצרים מצטיינים בחינוך ובעסקים ומרגישים יחסית בטוחים מרודפיהם הקיצוניים. (huffingtonpost.com)

ממשלת ישראל איננה ממשלה מושלמת. רחוק מזה. אבל החופש שהנוצרים הערבים בישראל נהנים ממנו, גדול יותר מהחופש בכל מדינה מוסלמית אחרת בעולם. היהודים המשיחיים בישראל וערבים נוצרים רבים מתפללים מעומק לבם שהמערב לא יקים מדינה פלסטינית מוסלמית חדשה.

הלוואי שהם יפתחו את כתבי הקודש ויבינו שיהודה ושומרון הן המקום שאותו אלוהים נשבע לתת לאברהם, ליצחק וליעקב ולצאצאיהם לעולם.

חזרה למעלה



הכרזת הבשורה
בגדה המערבית ובעזה

0517 - Arab evangelists being together ethnic Christians
מבשרים ערבים עורכים כינוס של נוצרים אתניים מכפרים פלסטיניים כדי לבשר להם על משמעות חג הפסחא.
יותר ממאה נוצרים אתניים התאספו עם שכנים מוסלמים שהצטרפו.


מבשרים ערבים שאנחנו עובדים אתם, פועלים ללא הרף ביהודה ושומרון כדי להכריז לפלסטינים את האמת שיכולה לשחרר אותם.

הכינוס של נוצרים רבים מכפרים שונים היה הצלחה רוחנית כבירה. הם מתחננים לעוד "אספות תחייה". כמעט כולם חתמו על כרטיסים ורשמו את שמם וכתובתם וביקשו ביקור בביתם כדי לשמוע על הבשורה – הצעד הראשון להכשרת תלמידים.

בהתאם להערכות, יש בגדה המערבית כ-40,000 נוצרים אתניים, נוצרים בזהותם הלאומית. הם יוונים, סורים, ארמנים ואורתודוכסים אתיופים, קופטים, קתולים רומים, מרונים וחלקם מפלגים פרוטסטנטיים שמרנים. הם שדה פתוח לקציר, כי הנוצרים האתניים האלה כמעט לא למדו מעולם על קשר אישי עם אלוהים ועל ישועה באמצעות הקרבן של ישוע. הרשות הפלסטינית בדרך כלל מניחה לנוצרים אתניים לנפשם, כל עוד הם נשמרים לעצמם ואינם מכריזים את הבשורה למוסלמים.

יש מעט קהילות המבשרות את הבשורה באומץ. אלה נמצאות בעיקר בבית לחם, ירושלים ורמאללה. חלק ממנהיגיהן סבלו מרדיפות קשות, ביניהם נעים חורי מבית לחם.

מסוכן מאוד להדריך מוסלמים בעזה לאמונה, כי השלטון מנוהל בידי חמאס. השלטון ביהודה ושומרון פחות רצחני, אבל מאחר ש-98% מהאוכלוסייה שם מוסלמים, המוסלמים שמקבלים את האמונה המשיחית נמצאים בסכנה קשה, רק משום שהתרבות המוסלמית מלמדת שצריך להרוג מוסלמי שזונח את דתו.

0517 - Children of ethnic Christians heard the story of why Jesus came to earth
יותר ממאה ילדים של הנוצרים האתניים בשטחים הפלסטינים שמעו שישוע בא לעולם כדי להושיע אותם!
הילדים קיבלו מתנות לכבוד חג הפסחא.

חזרה למעלה



כל השמות בשלושת העדויות הבאות, בדויים.

הבטחות אלוהים נועדו גם למוסלמים!

מאת ליז גולדשטיין

עלי נולד למשפחה מוסלמית אדוקה ידועה בירושלים. כל חייו הוא רצה להיות מוסלמי טוב ואדוק. הוא רצה למצוא חן בעיני אללה.

עלי בן האחת עשרה חלם חלום. בחלומו ראה אור וסביבו אנשים שרים. באמצע המעגל ניצב איש מואר באור זוהר. עלי לא הצליח לראות את תווי פניו.

למחרת בבוקר ניגש עלי לאמו בהתרגשות וסיפר לה על החלום. אמו ההמומה סיפרה לאביו, וזה שלח אותו למסגד לספר לשייח. השייח לא הצליח להסביר את החלום במלואו, אבל אמר שהחלום מיוחד מאוד והפירוש הוא שעלי הפך לחביב הנביא מוחמד ומקומו בגן עדן מובטח.

עלי המשיך להתאמץ להיות מוסלמי טוב, והלך למסגד והתפלל בכל יום. יום אחד, בעודו עובד כנהג מונית, פנתה אליו אישה ידידותית שחילקה ספרים ליד חומות העיר העתיקה. היא הקישה על חלון המונית כדי למשוך את תשומת לבו, חייכה והגישה לו את אחד מספריה – כתבי הקודש.

עלי תמיד שמע שכתבי הקודש הם ספר מושחת ואסור למוסלמים לקרוא בו, אבל הוא לא הצליח להשליך אותו. בו זמנית הוא התחיל להתעמק באסלאם, אבל לא מצא מענה לשאלות ששאל. נראה היה שהתפילה היומית והשאיפה להיות מוסלמי טוב לא הספיקה לו עוד. הוא רצה לדעת עוד על אלוהים, מיהו, ומהי משמעות החיים. יותר מכול, הוא רצה להיות בטוח שילך לשמים אחרי שימות.

הוא התחיל להעמיק באסלאם עוד יותר. הוא קרא ספרים על חייו של מוחמד ועל הקוראן. אבל ככל שהוא העמיק בנושא, כך הוא מצא בעיות וניגודים רבים יותר. בעקבות זאת, הוא התחיל להאמין שהאסלאם הסוני (הדת של הפלסטינים) ודאי איננו הדרך הנכונה. אפילו הנביא מוחמד לא הבטיח גן עדן לאיש.

עלי החליט ללמוד על האסלאם השיעי. אולי התשובות נמצאות שם. הוא חיפש בחנויות הספרים בירושלים ספרים המסבירים את האסלאם השיעי, אבל לא מצא שום חומר בשטחים הפלסטיניים שבהם חי. הוא החליט לנסוע לירדן, שם חיו דודו ודודתו. הוא ידע שהם אנשים טובים. אולי להם היו תשובות.

הוא שוחח אתם והתחיל לספר להם על מסעו בחיפוש אחר האמת. לאכזבתו, דודו אמר לו שהדת השיעית איננה התשובה. אבל הוא גם אמר לו שהוא מכיר מישהו שיכול לענות לו על שאלותיו.

עלי מיהר לעשות את הסידורים הדרושים כדי לפגוש את האיש, מורה בשם יוסף, וזה ביקש מעלי קודם כול לשבת ולהקשיב לסיפור האישי שלו. אחר כך, בסוף, אם יהיו לעלי עוד שאלות, הוא יענה עליהן. יוסף התחיל לספר לו על הבריאה, וסקר בפניו את הסיפור של כתבי הקודש, עד שהגיע לבואו של ישוע לעולם!

בסוף הפגישה, עלי נותר המום. סוף סוף הכול נראה לו הגיוני! המורה ענה על כל שאלותיו.

עלי שב לבית דודו ודודתו והלך לחדרו להתפלל. הוא סגר את הדלת והתפלל לאלוהים: "אחרי מי צריך ללכת, ישוע או מוחמד?" בזמן שהתפלל, ראה חזון. הוא ראה אישה מעוררת אימה והתמלא פחד שמעולם לא ידע קודם לכן. הוא מתאר את הפחד הזה כאילו הוא ירד לגיהינום. מאחורי האישה הגיח איש שרצה לפגוע בו, ועלי התחיל לזעוק: "אלוהים, אלוהים, אלוהים..." ובלי להבין, השם חמק מבין שפתיו: "ישוע!" באותו רגע ממש שבו אמר את שם ישוע, הדמויות שראה נעלמו, והוא ידע שישוע הוא בן האלוהים באמת. הוא חש חום בכל גופו והתמלא בשמחה שמעולם לא חש קודם.

בבוקר למחרת, סיפר עלי לדודו ולדודתו על החוויה שלו. דודתו התחילה לבכות – גם היא ודודו הפכו למאמינים, והם התפללו שהמשפחה בארץ תאמין בישוע. זה היה נס ותשובה לתפילהr!

הם התקשרו ליוסף וזה בא להתפלל עם עלי ולקח אותו לקהילה לפגוש מאמינים אחרים ולחגוג. כשהתקרבו לכנסייה, שמע עלי מנגינה של שיר מוכר. הוא נזכר פתאום בחלום שחלם כשהיה בן אחת עשרה, שבו ראה את האיש הזוהר. המנגינה ששמע הייתה אותה מנגינה ששמע אז, והוא הבין שהשיר שייך לישוע, לא למוחמד.

האושר וההתרגשות שהרגיש בחלומו בילדות היו התגלות של האלוהים האמתי. הוא הרגיש את אותו אושר בזמן שנכנס לכנסייה והתחיל לעבוד את ישוע בפעם הראשונה. And he felt the same happiness as he entered the church and began to worship Him for the first time.

שוב הוא התמלא באושר בל יתואר. הוא הבין שהוא בנוכחות אלוהים. אבל מה יעשה כשישוב לירושלים? איך יוכל למצוא שם מאמינים שנולדו מחדש?

בסוף האספה, האיש שישב לידו הציג את עצמו בפני עלי. הוא הכיר אנשים מהאזור של עלי שהיו פעילים בקרב מאמינים ערבים. מהר מאוד יצר עלי קשר עם מנהיגים נוצרים בירושלים, ואלה לימדו אותו להיות תלמיד המשיח והטבילו אותו. הוא ממשיך להאמין בישוע ולהתהלך אתו.

משפחתו איננה מבינה את החלטתו או תומכת בה, אבל הוא רואה את החיים אחרת לגמרי. במקום להתמלא בשנאה ובספק, הוא אוהב את כל בני האדם ושלום ישוע ממלא אותו. הנסיבות שלו קשות, אבל אהבת אלוהים קורנת ממנו ושמחתו היא עדות לכל הסובבים אותו!

חזרה למעלה



אלוהים מושיט את ידו לעזה

מאת שירה סורקו-רם

תלמיד תיכון מוסלמי בעזה סבל ממחלה כרונית שהרופאים טיפלו בה, אבל לא יכלו לרפא. התלמיד התחיל לתהות מדוע הייתה לו מחלה כזאת. לאיזו מטרה הוא נולד? למה כל האסונות? המחלות? המלחמות? השנאה?

לילה אחד הוא חלם חלום ובו ראה דמות בגלימה לבנה ופנים זוהרות מחייכות אליו. “הפעל את הטלוויזיה, יש לי מסר בשבילך.”, אמרה לו הדמות.

הוא הפעיל את המקלט ושמע שישוע הוא האמת ומושיע העולם. במהלך המסר, הדובר אמר שוב ושוב: “קבל את ישוע. קבל את ישוע.” המילים האלה המשיכו להדהד במחשבותיו של התלמיד, והוא תהה איך יוכל לדעת את האמת.

אחמד התחיל לחפש בפייסבוק כדי למצוא אנשים אחרים שמאמינים שישוע הוא האמת. הוא יצר קשר עם מאמינים במדינות ערביות אחרות, והנוצרים האלה נתנו לו את מספר הטלפון של דניאל, שותף של "מעוז" בפעילות ביהודה ושומרון.

אחמד כבר היה בן 21 והיה סטודנט באוניברסיטה בעזה. הוא שמר על קשר עם דניאל.

הם ניהלו שיחות ארוכות, ודניאל שאל אותו אם יש לו ספר בריתות. כששמע שאין לו, דניאל שלח לו ספר בריתות בסתר. הספר היה לאחמד לאוצר יקר לאין ערוך.

היו לו שאלות רבות ושניהם דיברו לעתם קרובות, כי אחמד לא הכיר שום מאמין בעזה.

יום אחד, אביו של אחמד תפס אותו קורא בברית החדשה. הוא חטף את הספר מידיו והזהיר אותו לעולם לא לקרוא בו שוב. המחזה היה מחזה נורא בין אב ערבי מוסלמי לבנו. אבל זמן קצר אחרי כן, אחמד מצא את הספר שאביו הסתיר, והתחיל לקרוא בו שוב.

אביו חטף את הספר וקרע אותו.

אחמד חטף את הקוראן וקרע אותו, וברח מביתו. לא היה לו לאן ללכת והוא ישן בגן, שם מצאה אותו המשטרה ושאלה מה הוא עושה שם. מבוהל ואובד עצות, הוא הבין שעליו למצוא מקום לגור בו.

למחרת בבוקר, התקשר דניאל לעודד את אחמד. “חזור לאביך והתנצל בפניו. כבד את הדת שלו, גם אם אתה מאמין אחרת. אתה חייב לכבד את אביך.”

דניאל חשש לאחמד מאוד וביקש מאנשים אחרים להתפלל.

באותו בוקר, אביו של אחמד התקשר אליו ואמר: “אחמד, לא אעניש אותך. בוא הביתה. אני אוהב אותך. אני רוצה שתחזור הביתה, לא משנה במה אתה מאמין.”

אחמד מצא ספר בריתות בערבית באינטרנט והמשיך לקרוא בו בעניין. אחד התלמידים של דניאל ניהל קשר טלפוני עם אחמד.

היום אחמד מבלה זמן רב באינטרנט ומכריז את האמת על ישוע למוסלמים. הוא מכריז את הבשורה בפייסבוק לנוצרים אתניים, מוסלמים ואפילו ליהודים. הוא מנהל שיחות בפייסבוק עם מאמינים וגם עונה לשאלות לסקרנים מלבנון, סוריה, אלג'יר, הגדה המערבית ומצרים!

אבל יש גם חלק עצוב. הוא איננו מנהל קשר עם מאמינים אחרים בעזה. המאמינים המעטים שם שנולדו מחדש מפחדים מאפשרות של מרגל שיסגיר אותם לידי החמאס. הם מנהלים קשרים עם מאמינים אחרים רק דרך האינטרנט, עם משיחיים מרוחקים. המאמינים בעזה שנולדו מחדש בודדים מאוד.

בהתאם לאתר העוסק בקהילה הנרדפת, נותרה בעזה כנסייה אחת, הכנסייה הבפטיסטית שנוסדה בשנת 1954. לדבריו של האח אנדרו, איש האלוהים המפורסם שהקיף את העולם כולו והכריז את הבשורה במקומות מסוכנים, הצטמצמה הכנסייה הבפטיסטית בעזה ממאה חברים לפחות לשנים עשר מאמינים שנולדו מחדש. שלטון החמאס גבה מחיר יקר. רוב הנוצרים המאמינים עזבו את עזה כשעוד היה אפשר לנסוע מעזה לגדה המערבית. השותף שלנו לעבודה, דניאל, נמנה עם אלה שברחו לגדה המערבית אחרי רצח הפעיל בחברה לכתבי הקודש.

דניאל מעריך שהיום נותרו אולי חמישים מאמינים חזקים בעזה. וייתכן שעוד 20-25 מאמינים מרקע מוסלמי – ומאמינים אחרים בסתר שרק אלוהים יודע עליהם. דניאל מכיר מוסלמי בעזה שהחליט להאמין במשיח, ואנשי החמאס השליכו אותו לכלא והכו אותו עד שהסכים לשוב לאסלאם.

הדרך היחידה שבה יכולים מוסלמים להיעזר כדי להגיע לאמת, היא ארבעת ערוצי הטלוויזיה בערבית המשדרים מחוץ לעזה. וכמובן יש אינטרנט – פייסבוק, יוטיוב ואתרים אחרים. דניאל אמר: “למרבה האירוניה, הלב של האנשים בעזה פתוח במיוחד לבשורה.” התפללו לישועה של כל האנשים בעזה שמוכנים להאמין במשיח!

חזרה למעלה



זה שאיבדנו

שירה סורקו-רם (על פי דבריו של דניאל, מבשר בשטחים הפלסטיניים)

מוחמד חי ביהודה ושומרון הידועים בעולם בשם "הגדה המערבית". הוא היה תלמיד מבריק ומצטיין הכיתה. בגיל 16 הוא היה אחד הקוראים הטובים ביותר של הקוראן, והיה לו קול מדהים.

עד עצם היום הזה, אביו של מוחמד הוא אחד מראשי החמאס בעיר, ושני אחיו מרצים תקופות מאסר ארוכות על מעורבות ישירה בטרור.

מוחמד נתקל במידע על ישוע מושיע העולם, באתר אינטרנט בלבנון. הוא התחיל להתכתב עם אנשים באתר, במחשבה שיוכל להדריך אותם לאסלאם.

מוחמד והאנשים באתר ניהלו שיחות ארוכות במשך כחמישה או שישה חודשים. מוחמד לא חשב כלל שהוא צריך להיות קתולי, אבל כן הגיע למסקנה שהאסלאם שגוי. במקום עולם האלימות והשנאה שהכיר כל חייו, הוא נמשך לאהבה שראה בקרבנו של ישוע למען העולם.

לכן, במקום להדריך את ידידיו החדשים לאסלאם, הוא מצא את עצמו בוחן ברצינות את טענות האמונה המשיחית.

אחר כך הוא ראה מבשר בטלוויזיה שדיבר בערבית על האמונה במשיח, ומוחמד יצר קשר עם המבשר כדי לקבל עוד מידע. המבשר יצר קשר אתי ועם סמי, שותף לעבודה. שנינו פרשנו את חסותנו על מוחמד והתחלנו לעזור לתלמיד הצעיר.

סמי נסע לעירו של מוחמד כדי לפגוש אותו, והתחיל להכשיר אותו באופן קבוע להיות תלמיד המשיח. גם אני שוחחתי עם מוחמד לעתים קרובות.

המאמין הצעיר התחיל לספר לידידיו על אמונתו החדשה. בסופו של דבר, הוא אמר לנו שהוא רוצה להיטבל. הוא ציית לדבר אלוהים ונטבל במעיין ליד יריחו.

התנהגותו התחילה להשתנות. הוא סירב לשיר מהקוראן בשיעורים, והוא כבר לא השתתף בשיעורי הדת כי כבר לא האמין יותר באסלאם.

הוא סיפר על אמונתו לכמה מידידיו, וגם הם הפכו למאמינים. אבל אחרי זמן קצר, הם הבינו שהמחיר החברתי גבוה. הם לא רצו להיות מבודדים מחבריהם זנחו את האמונה וחזרו לאסלאם. זאת ועוד, רבים מידידיו התחילו לאיים עליו: “אם לא תחזור לאסלאם נספר לאביך... אם אביך ידע, הוא יהרוג אותך ואתה תמיט בושה על המשפחה כולה.”

זמן קצר אחרי כן, מוחמד התקשר לסמי ואמר: “אני כבר לא משיחי. חזרתי לאסלאם.” אבל למחרת הוא התקשר ואמר לסמי ששיחת הטלפון הקודמת הייתה מזויפת. “היו סביבי חברים שהכריחו אותי לומר לך שחזרתי לאסלאם. אני רוצה שתדע שאני עדיין משיחי. לבי מסור למשיח. אני משיחי במאה אחוזים. לעולם לא אזנח את אמונתי.”

הוא כתב לי בפייסבוק ואמר את אותם דברים. חילופי הדברים האלה התרחשו פעמיים. בפעם השנייה הוא אמר לסמי: “אני חייב להיפגש אתך בדחיפות.”

מוחמד נסע באוטובוס מעירו לאזור מרוחק שבו פגש את סמי. הוא נראה אחוז אימה. “אני יודע שעוקבים אחרי. באתי לשבת אתך לבד כי אני יודע שבעירי משגיחים עליי כל הזמן. אני אוהב את ישוע, אבל הם מאיימים עליי במוות. אני עדיין מאמין. המשיח הוא המלך שלי. אני מאמין בו.”

בדרך כלל, מוחמד ישב עם סמי במשך כשעתיים ולמד את דבר אלוהים, אבל הפעם, הוא אמר אחרי שלושים או ארבעים דקות שהוא נאלץ לעזוב. סמי שאל אותו: “במה מאיימים עליך?” אבל הוא לא ענה.

סמי ואני ידענו שהוא נער בן שבע עשרה וחצי ומאמין רק שנה. רצינו לשלוח אותו לדיור מוגן.

אבל אחרי שמוחמד חזר הביתה, לא שמענו ממנו במשך שבוע. אחר כך ראינו שהוא הלך להתנחלות יהודית ודקר שני חיילים, נורה מיד ונהרג. מאוחר יותר שמענו שפצעי הדקירה היו קלים והחיילים החלימו במהירות.

אנחנו משערים שמשפחתו תבעה ממנו לשוב לאסלאם ולהוכיח את עצמו באמצעות רצח יהודים. סביר מאוד להניח שאביו אמר לו שאם לא יהפוך לשהיד, הוא יהרוג אותו.

לבנו נשבר. קשה לנו להאמין שאיבדנו את מוחמד.

ובכל זאת, אנחנו תוהים אם הוא גרם לחיילים פצעים קלים בכוונה...

מוחמד אמר פעמים רבות שהוא רוצה שכל העיר שלו תיוושע.

יש עובדה מוגמרת: עד היום, בלי מדינה פלסטינית מוסלמית רשמית, מוסלמי בשטחים הפלסטיניים שמבין את האמת וזונח את האסלאם כדי להאמין במשיח, מעמיד את חייו בסכנה.

חזרה למעלה



ככה נראית פריצת דרך!
"הדור הבא" מחנה הלל נוער קרב ובא!

מאת ריק ריידינגז ובת'אני רוזנפלד

0517 - worship camp

0517 - worship camp

כנס "הדור הבא" שנערך בשנה שעברה כינס בפעם הראשונה כשמונים צעירים יהודים וערבים (רובם בני נוער) למחנה של ארבעה ימים, במטרה לבנות ולחזק צוותי הלל של בני נוער. הצעירים הגיעו מכל רחבי הארץ וביניהם היו גם בני נוער פלסטינים מבית לחם!

את הכנס ארגן ואירח מרכז סוכת הלל בירושלים (הלל ותפילה בכל שעות היממה). מדריכי נוער מקהילות רבות ברחבי הארץ עזרו לצד מדריכי צוותים מרחבי העולם להכשיר את בני הנוער.

0517 - worship camp

לימדנו על אורח חיים של הלל: , היסודות בכתבי הקודש לתפילה של יום ולילה, השתחוויה לאלוהים ועבודת אלוהים ברוח ובאמת. הדגשנו בפניהם כיצד להשתמש במתנות ובכישרונות למען אלוהים, איך לאפשר לרוח להדריך אותנו ואיך לפעול מתוך אחדות. המחנה לא נועד למאמינים מן השורה!

 

כל בני הנוער לפי תורם הדריכו הלל בערבים עם הצוות שלהם, בעברית ובערבית. אחרי שיעור בכתובים, היו הזדמנויות ארוכות יותר לשהות בנוכחות אלוהים, ובני נוער רבים חוו חוויות עם רוח הקודש.

מנהלת המחנה בת'אני רוזנפלד מספרת: "בשבילי באופן אישי, הכול היה שווה כשראיתי ארבעה בני נוער מהמחנה מגיעים למרכז התפילה וההלל של 'סוכת הלל' עם ספר הבריתות בידיהם, ביום רביעי בבוקר לאחר הכנס. שלושה מהם הגיעו אחרי נסיעה של שעתיים באוטובוס ממרכז הארץ, ואחד מבני הנוער הערביים הגיע מבית לחם.”

אין השקעה אסטרטגית יותר מהשקעה בדור הבא. ההשקעה בדור הבא בארץ אסטרטגית על אחת כמה וכמה!

0517 - worship camp

תודה לכם, השותפים לארגון "מעוז", על המימון של מחנה הנוער הלאומי בשנה שעברה, ועל ההתחייבות שלכם לתרום למימון המחנה שיתקיים ביוני השנה.

אלוהים שופך את רוח הקודש על הנוער שלנו, ובנינו ובנותינו מתחילים להתנבא ולנהל אורח חיים של הלל. תודה לכם על התפילות והמחשבות שלכם בנושא, לא רק לגבי מימון אלא גם לגבי הדור הבא בישראל!

לפרטים נוספים, בקרו באתר: www.dorhaba.com

0517 - worship camp

“לפני שהגעתי למחנה, היה לי קשה לקרוא את כתבי הקודש
או להלל את אלוהים. במחנה, אחד המדריכים התפלל בשבילי,
ומשהו בלבי נשבר. מאז שחזרתי הביתה מהמחנה,
אינני יכולה להניח בצד את ספר הבריתות!”
נערה ישראלית בת 16

0517 - worship camp

“אנשים התפללו בשבילי והתנבאו עליי,
והרגשתי בלבי שמתחיל דבר מה חדש
בקרב הצעירים המאמינים בארץ.”
נערה ישראלית בת 15

0517 - worship camp

“זאת הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי אהבה מצד המאמינים היהודים
והפעם הראשונה שאהבתי אותם באמת וראיתי בהם אחים.”
ערבי נוצרי בן 16, במקור מעזה

0517 - worship camp

0517 - worship camp

חזרה למעלה

]]