Login to get started!
Username
Password
Forgot password?
Remember me
Not a member yet?  Sign up now!
Sign Up or log in
Username (3 to 12 characters, numbers & letters only)
Email
Privacy Policy
Login   |   Sign up

בירחון החודש:י
להבין את השואה – משמעו: להבין את ישראל!  |   מלאך הרחמים: הקריב את חייו למען בני העם היהודיי

תרגום מאנגלית: פרומה נייט, עריכה: עוזי לוטן.י

להבין את השואה – משמעו: להבין את ישראל!י

אפריל 2013
ניסן – אייר התשע"ג

0413 - Top - Holocaust
משלי כ"ד 11-12
יא הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם-תַּחְשׂוֹךְ: י
יב כִּי-תֹאמַר הֵן לֹא-יָדַעְנוּ זֶה הֲלֹא-תֹכֵן לִבּוֹת הוּא-יָבִין וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ.י


 

מאת: שירה סורקו-רם

0413 - Holocaust - Jewish boy

ניסן הוא החודש שבו זוכרת מדינת-ישראל את ששת המיליונים שנרצחו בשואה. משקיעת החמה ב-כ"ז לניסן ועד ל-כ"ח בו, מרבית כלי הרכב הנעים בכבישים עוצרים לשמע קול הצפירה, ונוסעיהם עומדים דום לצידי הרכב, ביראת כבוד, למשך שתי דקות תמימות.י

ובין ד' ועד ל-ה' באייר, הלא הוא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל – ניתן לשמוע צפירה נוספת לזכרם של 23,000 חללי צה"ל שנפלו עד היום במערכות-ישראל בהגנה על הארץ, וכן לזכר 2,400 קורבנות פעולות האיבה. ולבסוף, ב-ה' ועד ל-ו' באייר, המדינה חוגגת את עצמאותה, בפרץ של שמחה, לזכר תקומתה המחודשת בארצה הקדומה.י

בשיחה רצינית עם ישראלים, מתברר שרבים מהם מכירים בעובדה שאימת השואה ותחושת הנואשוּת שהתעוררה בעקבותיה, שימשו כגורם מדרבן ל-660,000 היהודים שהיו אז בארץ – ביניהם רבים שנמלטו מתאי-הגזים – להביא, ויהי מה, לתקומת המדינה היהודית, כנגד כל סכנות הקיום האדירות שריחפו מעליהם. וכפי שתקומתה המחודשת של המדינה היא חלק בלתי נפרד ממרקם חייו של כל יהודי-ישראלי, כך גם מוחשיות חסרונו של שליש האומה שנספה בשואה.י

סיפור השואה הוא, למעשה, סיפורם האישי של מיליוני בני-אדם. אך, כל סיפור שכזה הוא כה מזעזע, כה חייתי באופיו, עד שרק מעטים מסוגלים להאזין לו. והרי לפניכם דוגמא:י

אם יהודייה ובנה בן ה-5 עמדו בתור ל"סלקציה" – מי לחיים (לעבודת-כפיה), ומי למוות (לתאי הגזים). ילדים קטנים היו נשלחים באופן אוטומטי לטור "המוות". כאשר הגיע תורה של האם, היא זעקה "אנא, הצילו את בני!". הקצין הנאצי הביט בילד הקטן במבט אוהד וקרא לו להתקרב אליו, ואז הרימו, חיבק אותו, ואז הניף אותו נגד הקיר, כשראש הילד נחבט בו שוב ושוב, עד שלא נותרה בו רוח חיים.י

הלנה פראנק הוליטס מספרת את סיפורה: "הייתי בצעדת-מוות שהיו בה נשים בלבד. שאלתי את השומר להיכן אנו צועדים, והוא ענה לי: "לשום מקום. אנחנו מצעידים אתכן, עד שתמותו." הצעדה ארכה 106 יום מתקופת השלגים של ינואר ועד לגשמי מאי, 1945, לאורך 800 ק"מ. הלנה הייתה אחת מהבודדות ששרדה בדרך נס כדי לספר את סיפורה.י

התמונה המחרידה הנפרשת לנגד עינינו היא: 1,000,000 ילדים נורו, הורעלו בגז, הוכו, הוקפאו למוות, הורעבו למוות.י

למרות זאת, אני מקווה שתמשיכו לקרוא, שכן היו יחידים, בעלי רוח גבורה עילאית, שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים. זוהי עובדה שישראל עדיין מאכלסת בתוכה את ניצולי השואה, את ילדיהם ואת ילדי ילדיהם. רבים מהם נותרו בחיים הודות להחלטתם הנחרצת של יחידים ברחבי-אירופה להציל כמה שיותר יהודים שהיה ביכולתם, בין אם היו אנשי אמונה, כמרים או בני-אדם רגילים מן השורה. רבים מ"חסידי אומות עולם", כפי שהם נקראים אצלנו, הקריבו את חייהם למען הצלת יהודים.י

לכבוד יום השואה והגבורה המתקרב, בתאריך העברי, כ"ח בניסן, הנה סיפורו של ראול וולנברג, שהציל את חייהם של מאות אלפי יהודים.י

חזרה למעלה



מלאך הרחמים: י
הקריב את חייו למען בני העם היהודי

דוד לזרוס

0413 - Raoul Wallenberg

רוב קהילות יהדות אירופה כבר נכחד עד שלהי אביב 1944. אך היטלר לא הסתפק בכך, וכיוון את זממו, עם אותה תכנית השמדה שהנאצים הפעילו בארצות אחרות, גם לעבר יהדות-הונגריה, שמנתה אז כ-825,000 נפש.י

הנשיא האמריקאי באותם ימים,פרנקלין דלנו רוזוולט, נכח סוף סוף לדעת שיהדות אירופה עמדה על סף הכחדה מוחלט. ומאחר שדחה את מעורבותה של ארה"ב במלחמה עד לרגע האחרון, בעיקר בהקשר לגורלה של יהדות אירופה, החליט הנשיא לבסוף שעל ארצו להיות מעורבת. הוא הקים את 'הוועד לפליטי מלחמה', כחלק מהמאמץ החשאי בשתוף פעולה עם סוכנות הביון האמריקאית, הסִי-אַיי-אֵיי, בניסיון להציל כמה שיותר יהודים מהשארית שנותרה ממחנות ההשמדה.י

רוזוולט שלח נציג רשמי, אַייבֵר אוֹלְסֵן, לשטוקהולם, בירת שבדיה. גם ממשלת שבדיה נקטה במאמצים רבים להציל את יהודי הונגריה. בשתוף פעולה עם השבדים, החל אולסן בחיפוש אחר אדם שיעמוד בראש משלחת להצלת יהודי בודפסט.י

כאשר היטלר גילה שנציגים רשמיים הונגריים ניהלו שיחות חשאיות עם האמריקאים והבריטים, חדרו מיד גדודי המלחמה הנאציים לבודפסט, והשמדתם של 825,000 יהודי הונגריה שחיו בבטחה במשך רוב שנות המלחמה, החלה מיד לאחר מכן.י

היות ששבדיה הייתה אז מדינה ניטרלית, נציגים שבדיים היו מסוגלים לנוע בחופשיות ברחבי אירופה. לכן, חיפש אולסן אדם ממוצא שבדי שיהיה מוכן לחדור לתוך מלתעותיה של מכונת המוות הנאצית – אדם שדיבר הונגרית וגרמנית, בעל יוזמה עצמאית, שלא יזדקק לפיקוח והכוונה מירביים.י

אנדרו נגיי, שהפך מאוחר יותר להיות נודע כפרופסור באוניברסיטת מישיגן, היה בזמנו בן ארבע-עשרה, כאשר שהה ב'בית שבדי בטוח', אחד מאלה שהקים וולנברג. הוא לעולם יזכור את ערב חג-המולד ב-1944, כאשר שוכני 'בית בטוח' אחר בקרבת מקום, שהוקם ע"י דיפלומטים ממדינה אחרת (לא שבדיה), גורשו ממיטותיהם באישון לילה, הוצעדו לעבר נהר הדנובה ונורו ע"י הנאצים. האחרונים נהגו לקשור את קורבנותיהם היהודים, שלושה בשורה אחת על שפת הנהר, ואז ירו באמצעי, כך שהלה משך אתו את השניים משני צידיו לטבוע בתוך המים הקפואים. כשוולנברג שמע שההונגרים הנאצים יורים בנשים וילדים באופן זה, שאל את אנשי צוותו: מי יודע לשחות? אשה אחת ממשרדו של וולנברג סיפקה את העדות הבאה: "הלכנו – היה זה לילה קר – וקפצנו אל תוך נהר הדנובה. המים היו קרים כקרח." וולנברג ואנשי צוותו הצילו חמישים או שישים איש באופן זה.י

אחד מחברי צוותו של וולנברג

הבחירה נפלה על ראול וולנברג, ממשפחת מאמינים שבדית שעסקה בבנקאות. וולנברג רכש את השכלתו באוניברסיטת מישיגן בארה"ב, ולמד מספר שפות ותרבויות. ב-1936, סידר לו סבו עבודה בחיפה, שהייתה אז חלק מפלסטינה הבריטית. שם בא וולנברג במגע בפעם הראשונה עם יהודים שנמלטו מהשתלטות הולכת וגוברת של הנאצים באירופה, אך נצבו מול עויינותם האלימה של ערביי האזור, ששמרו להם טינה רבה על עצם נוכחותם בפלסטינה.י

שנת 1936 הייתה שנה סוערת במיוחד עבור היהודים ששבו ועלו לחיות במולדתם הקדומה. אותה שנה, שנת תרצ"ו, ציינה את תחילת 'המרד הערבי הגדול', שקיבל תנופה כתוצאה מהבהלה הערבית לנוכח מספרם הגדל של מהגרים יהודים שהגיעו בשנות ה-30.י

ב-1935 הגיעו לארץ יותר מ-66,000 יהודים, בעיקר מגרמניה, שעם עליית הנאצים לשלטון בתחילת שנות ה-30, תנאי החיים בה הפכו לבלתי-נסבלים. היה זה גל ההגירה האחרון בממדים הגדולים ביותר עד אז. לאחריו, צמצמו הבריטים באופן קיצוני את מספר אשרות הכניסה
לארץ ("סרטיפיקטים") של יהודים, וכל זאת בשל התנגדות הערבים – במקביל לעלייתו של היטלר לשלטון.י

וולנברג היה עד לרוב המספרי המאיים של אוכלוסיות הערבים, בחמש מדינות ערב הסמוכות, בעלות כמויות הנשק האדירות, צבאותיהן המצויידים, ויכולותיהן הכלכליות הנרחבות בהשוואה ל-440,000 גברים, נשים וילדים – המספר הזעום של האוכלוסיה היהודית בארץ בשנת 1936.י

0413 - Holocaust - soldier shooting a woman with child
חייל גרמני יורה באשה עם ילד בזרועותיה (מיקום אינו ידוע)י

במבט לאחור, בעודו בשבדיה בעת מלחמת העולם השניה, היה וולנברג עד להשמדתם של היהודים בידי הנאצים. ואז, הוצעה לו המשימה להנהיג את מבצע הצלת יהודי הונגריה, שנכון לאז, רגע ההוא, נרצחו באופן שיטתי.י

לערך רב היו מיומנויותיו הלשוניות בהונגרית וגרמנית. יתר על כן, ביקר וולנברג בהונגריה בענייני עסקים פעמים רבות, אך עדיין היו כאלה שסברו שראול בן ה-32, היה צעיר מדי וחסר-ניסיון. לעומת זאת, שותפו העסקי, קולומן לאוור, ששירת ב'ועד המלחמה' חש שראול היה האדם המתאים – מהיר מחשבה, מלא אנרגיה, אמיץ ואמפתי. לדידו, וולנברג יוכל להישלח תחת כיסוי דיפלומטי ולהוביל את מבצע ההצלה.י

יום אחד בנובמבר, 1944, הסעתי את וולנברג לתחנת הרכבת, היכן שרכבת-משא עמוסה ביהודים הייתה אמורה לעזוב לאושוויץ. וולנברג הצליח לחמוק מעיניהם של קציני
ה-אס-אס, והחל לטפס על גג הרכבת ולחלק 'דרכוני חסות' דרך הדלתות שעדיין לא ננעלו. הוא התעלם מהוראות הגרמנים שעליו לרדת, ואז החלו בעלי-בריתם ההונגרים לירות לעברו ולקרוא לו לרדת. הוא התעלם גם מהם, וברוגע האופייני לו המשיך לחלק דרכונים לעבר הידיים המושטות אליו. לאחר שמסר את אחרון הדרכונים, הורה לכל מי שהיה לו דרכון, לעזוב את הרכבת ולהתקדם לעבר שיירת מכוניות שחנו בקרבת מקום, שהיו מסומנות בצבעי הדגל השבדי. הגרמנים ובעלי-בריתם ההונגרים הוכו בתדהמה עד כדי קיפאון - מה שאיפשר לוולנברג להתחמק מתגובתם המענישה!י

סנדור ארדיי, נהג אישי

וולנברג מקבל את ההצעה

וולנברג קיבל את ההצעה, אך קבלתה הייתה מלווה בתנאים בלתי רגילים מצידו. הוא ביקש סמכות מלאה להתמודד עם כל מי שחשב לנכון, מבלי שיצטרך להבהיר קודם כל את המצב מול השגריר השבדי בבודפסט, וכן דרש שיעמדו לרשותו שליחים מחוץ לערוצים המקובלים.י

בקשתו היתה כ"כ בלתי רגילה, עד שהעניין הועבר לידיו של ראש הממשלה השבדי, שהתייעץ עם המלך גוסטאב לפני שיידע את וולנברג שתנאיו התקבלו.י

במשך שלושת החודשים שבין אפריל ליולי 1944, אדולף אייכמן, הידוע לשמצה, שניהל את הצד הלוגיסטי של גירוש המוני יהודים לגטאות ולמחנות השמדה במזרח אירופה, כבר גירש לאושוויץ, עד לאותה נקודת-זמן, 400,000 יהודים הונגריים. רק 230,000 יהודים עדיין נותרו בכל המדינה – כולל 200,000 בבודפסט – ואז, בבטלו את כל התכניות הקודמות, יצא אייכמן עם תכניתו החדשה והחל לממשה: גירוש שארית יהודי הונגריה תוך 24 שעות!י

מתוך סיבות שרק אפשר לשערן, פקד המפקד הנאצי, היינריך הימלר, על אייכמן לעצור באופן זמני את כל תהליך הגירוש.י

לתוך תמונה זו נכנס ראול וולנברג: לא היה שום דבר קונבנציונלי בנוגע לשיטותיו. הוא פתח מיד משרד בבודפסט ו'שכר' 400 מתנדבים יהודים כדי לנהלו. הוא הורה להם להסיר את הטלאי הצהוב שסימן אותם כיהודים, מפני שמעתה והלאה תהיה להם הגנה דיפלומטית שבדית.י

הדפסת דרכונים שבדיים

לאחר שחילק בזריזות כמה מאות של דרכונים שבדיים, החלו וולנברג וצוותו לעצב "דרכוני-חסות". וולנברג גילה עוד קודם לכן שהביורוקרטיות ההונגרית והגרמנית רחשו כבוד ואהדה לסמלי ממשל מרשימים. כך שהדפיס את הדרכונים באופן שייראו אסתטיים, בצבעי כחול-צהוב (צבעי הלאום של שבדיה), עם שלושת הכתרים ושלט האבירים בתווך, ואף סיפק להם את החותמות מתאימות. ל"דרכוני-החסות" של וולנברג לא היה כל ערך בעיני החוק הבינלאומי, אך הם זכו ליחס של כבוד מצד אלה שהוא התכוון להשפיע על מהלכיהם.י

וכך אירע, שללא קבלת אישור מאיש, הכריז וולנברג על דעת עצמו ש"דרכוני-החסות" העניקו למחזיקיהם חסינות מהגירוש למחנות ההשמדה. הוא הצליח לשכנע את השלטונות ההונגריים, לתת לו היתר להנפיק 4,500 דרכונים, ועוד בעזרת הבטחות ואיומים חסרי-בסיס כלפי משרד החוץ ההונגרי, אכן הצליח וולנברג להנפיק אלפי "דרכוני חסות", ממש מתחת לאפם של השלטונות, ללא הבחנתם.י

הייתי נער שליחויות של וולנברג. הודות ליכולתי לדבר גרמנית ואף הונגרית, הייתי מסוגל לעבור דרך מחסומים, מה שאיפשר לי להיות שליח. י

מוזר (שם השליח) מספר על היום שבו נודע לוולנברג על 800 עובדי-כפיה יהודים שהוצעדו אל מחנה ריכוז. י

נסעתי עם וולנברג לצעדה, והלה ביקש מאלה שהיו להם דרכונים שבדיים להרים את ידיהם. לפי הנחייתו, רצתי בין טורי האנשים והוריתי להם להרים את ידיהם בין אם היו ברשותם דרכונים ובין אם לאו. ואז, הכריז וולנברג מיד על חסותו על כל אלה שהרימו את ידיהם. אופן התנהלותו היה כה משכנע, עד שאיש מבין השומרים ההונגרים לא העז להביע כל התנגדות כלפיו. אין ספק שסוד הצלחתו היוצאת-דופן של וולנברג היה טמון בכוח השכנוע שהוא שידר דרך התנהגותו.י

יוני מוזר, חבר צוות

י"בתים בטוחים"י

בעזרת מימון משרד הבטחון האמריקאי, החל וולנברג לשכור מבנים. הוא שכר 32 בניינים באזור בודפסט, וכינה אותם 'תוספת טריטוריאלית', המוגנת ע"י חסינות דיפלומטית שבדית. בידעו כבר שהנאצים מתרשמים ביותר מסמלי ממשל רשמיים, תלה וולנברג שלטים מעוצבים להפליא מעל הבניינים, לדוגמא, "הספריה השבדית", וכן "המוסד השבדי למחקר". הוא תלה בחזית הבניינים דגלים שבדיים מוגדלים במיוחד, והוסיף על הדלתות תבליטים מרשימים של סמלי הממשל.י

לכאורה, 32 "ספריות" שבדיות לא נחשדו כלל, כל עוד היו תלויים בכניסה אליהן שלטים רשמיים מגולפים היטב. למרבה המזל, הנאצים מעולם לא גילו את המזימה. כאשר החיילים הנאצים התפרצו מבית לבית במצוד אחר יהודים, פרחה לה השמועה באמצעות "רשת העברת השמועות" היהודית, שכל ה"ספריות" השבדיות החדשות בעיר, היו בפועל "בתים בטוחים". המבנים של וולנברג סיפקו מחסה ליותר מ-10,000 איש, אך ישנם עדים האומרים שלמעשה אומדן החוסים היה פי שלוש.י

גופי-שירות נטרליים אחרים בבודפסט, בעלי אופי דיפלומטי, החלו אף הם לאמץ את שיטתו של וולנברג ע"י הנפקת "דרכוני חסות", והיו גם כמה דיפלומטים זרים שקיבלו השראה לפתוח "בתים בטוחים" משלהם עבור הפליטים.י

0413 - Holocaust - girl on a train
ילדה יהודייה מציצה מתוך רכבת-משא בדרכה למחנה ההשמדה בפולין

 

מצעדי מוות

בינתיים, החל אייכמן את צעדות המוות האכזריים שלו. הוא הוציא לפועל את תכנית הגירוש אותה הבטיח בזמנו, ע"י כפייה על קבוצות של יהודים לעזוב את הונגריה באופן רגלי. הצעדה הראשונה החל ב-20 נובמבר, 1944, והתנאים לאורך 200 ק"מ, במסלול שבין בודפסט והגבול האוסטרי, שהיו כה מחרידים ומזעזעים, עד שהתעוררה מחאת-נגד גם מצידם של כמה נאצים.י

אלפי יהודים צעדו בטורים אין-סופיים, רעבים, קפואים מקור ומתוך סבל רב, ואכן, אלפים התמוטטו ונפלו לאורך הדרך. היה זה בעת הצעדות הנ"ל, שפעולותיו של וולנברג הפכו לאגדה. הוא נשאר עם היהודים שצעדו והמשיך לחלק להם "דרכוני חסות", מזון, ותרופות. הוא המשיך לאיים ולשחד נאצים מדי פעם, עד שעלה בידו להבטיח את שחרורם של אלה שניתנו להם "דרכוני חסות". וולנברג הצליח להציל כ-17,000 יהודים מתוך אלה שהשתתפו בצעדות המוות.י

 

הרכבות לאושוויץ

 

משחידש אייכמן את גירוש יהודי הונגריה, אלא הפעם ברכבות-משא צפופות, תיגבר וולנברג בהתאם את פעולות ההצלה שלו. כאשר רכבות-המשא, העמוסות ביהודים, המתינו בתחנת הרכבת, נהג וולנברג לטפס על גגות הרכבות, ולהושיט, תוך כדי ריצה, חבילות שהכילו "דרכוני חסות" עבור אלה שאיכלסו את הרכבות. במקרה מסוים, קבלו החיילים הגרמנים הוראה לירות בו, אך מפני שהתרשמו כ"כ מאומץ לבו של וולנברג, החטיאו בכוונה את המטרה, מה שאיפשר לו לקפוץ למטה ללא נזק גופני, ולדרוש שאותם יהודים שקבלו את "דרכוני החסות" שלו, יורשו לצאת מהרכבת ולחזור אתו העירה.י

איומים על המפקד שמידטהובר

0413 - prisoners in Auschwitz

 

וולנברג חיפש באופן נואש אחר אנשי מפתח שניתן לשחד אותם, ואכן מצא בעל-ברית בעל עוצמה בשם פל סזליי, קצין בדרג גבוה במשטרה הנאצית ההונגרית. יומיים לפני שהרוסים עטורי הניצחון נכנסו אל העיר לקחת את בודפסט לידיהם, הגיע לידיעתו של וולנברג, שאייכמן תכנן חיסול כללי של יהודי הגטו הגדול יותר בבודפסט. הוא ידע שהאדם היחיד שיכול היה למנוע זאת היה אוגוסט שמידטהובר, מפקד צבא גרמניה בהונגריה.י

וולנברג שלח את בעל בריתו, סזליי בתוספת שוחד בסכום נאה, למצוא את שמידטהובר ולמסור לידיו מכתב המכריז: שראול וולנברג ידאג לכך, ששמידטהובר יוחזק אחראי באופן אישי עבור הטבח, וייתלה כפושע מלחמה לאחר סיום המלחמה. הטבח ביהודים בוטל ברגע האחרון כתוצאה מהתערבותו של וולנברג, שהצילה
כ-70,000 יהודים.י

גורל אבי ואמי ב"סלקציה" היה לקחת חלק בצעדת-המוות לעבר גרמניה (אוסטריה), בעוד שאני, כבן 14, נבחרתי לעבור לגטו בודפסט שהוקם לאחרונה, מה שנחשב לעיסקה 'טובה' יותר. ואז, הבחנתי בגבר צעיר מלווה בקצין משטרה, כשהם מעורבים בווכוח סוער עם כמה שוטרים וחיילים הונגריים נאצים."י

ממרחק של כמה מטרים, הצלחתי לשמוע את דיבורם המעורב בהונגרית/גרמנית, כשגבר צעיר זה (ראול וולנברג שאותו הכרתי מתמונות, שנים לאחר מכן), עמד על כך שנשים מבוגרות (מעל 40) אלה, יורשו לעבור ל'טור' הגטו. אמי, הייתה אז בת 39, אך נראתה כבת 25. רצתי לעבר וולנברג והקצין והתחננתי בפניהם לעזרה. השומרים ביקשו ממני את המסמכים של אמי, אך וולנברג התערב לפתע ואמר: 'אני מכיר את האשה. היא הייתה אורחת שלנו בביתנו בשבדיה וגילה מעל 40.' בעקבות אמירה זו, אמי אכן הועברה ל'טור' המועמדים לגטו.י

אשה אחרת שהכרנו (חברת משפחה) נשארה ב'טור' צעדת-המוות, וסיפרה לנו מאוחר יותר שהייתה אחת מ-10-12 ששרדו מתוך מאות נשים, לאחר שהצעדה הסתיימה במחנה ריכוז בוכנוולד.י

ג'ורג' בורוס, ניצול

איך וולנברג עשה זאת?י

0413 - fake passport with Wallenberg's signature
"דרכוני חסות" משוכפלים (שהיו למעשה
דרכוני הגנה מזוייפים) בשחור-לבן,
שוולנברג חילק בין היהודים כדי להציל את
חייהם בתקופת ימיה האחרונים של המלחמה.י

יאן לארסון, שהיה חבר בצוותו של וולנברג וכתב את הביוגרפיה שלו, נשאל לעיתים קרובות בהרצאות סיור, איך היה זה אפשרי עבור אדם אחד וחברי צוותו, להציל מספר כה רב של אנשים מההוצאה להורג של הנאצים. לדברי לארסון, וולנברג לא קורץ מ'חומר של גיבורים' במובן הרגיל של המילה, אך היה בהחלט אמיץ לב, מיומן במו"מ ובעל כושר אירגוני. יתר על כן, וולנברג היה שחקן טוב – כישרון ששירת אותו היטב בעת עימותיו עם הנאצים.י

לאישיותו של וולנברג היו שני צדדים שניכרו לעיין: האחד, רגוע, מלא הומור, בעל יכולת חשיבה מורכבת, חם-לב – צדדים באישיותו שהיו גלויים לעין שותפיו. הצד השני באישיותו התגלה בעת עימותיו עם הנאצים: אז היה הופך לאדם אגרסיבי למדי, שנהג לצעוק, לאיים עליהם במקרה אחד, או להחמיא להם ולשחד אותם במקרה אחר, לפי דרישות המצב. הנאצים התרשמו מאד ממנו ולכן נכנעו לדרישותיו. סיבה אחת לכך היא כמובן, מעמדו הדיפלומטי השבדי, שהגרמנים כבדו. אך, לזה יש להוסיף קורטוב רציני של עזות-מצח ואומץ לב חסרי-מעצורים.י

לדברי לארסון, ", נכפה על וולנברג, באופן בלתי נמנע, לקחת על עצמו סיכונים הולכים וגוברים במצב שבו בודפסט הפכה להיות בהדרגה שדה-מערכה בין הכוחות הלוחמים. הפצצות האוויריות המשיכו, והצבא הסובייטי החל לכתר את פרוורי העיר. בפעם האחרונה שראיתי את וולנברג, ב-10
בינואר, 1945, דחקתי בו למצוא מחסה, בעיקר כאשר הנאצים ההונגרים דלקו אחריו".י

תשובתו הייתה טיפוסית: "אין לי כל ברירה אחרת. קבלתי על עצמי את המשימה הזו ולעולם לא אוכל לחזור לשוקטוהלם ללא הידיעה שעשיתי כל אשר ביכולתו של בן-אנוש להציל כמה שיותר יהודים."י

וולנברג החל לבלות את לילותיו בבתים שונים, בכדי למנוע את לכידתו או הירצחו ע"י חברי המפלגה ההונגרית הנאצית, או ע"י אנשי אייכמן.י

0413 - Rabbi Moshe Isaac Hangerman
רבי משה יצחק האנגרמן, עטוף תפילין
שקדושתם חוללה, בעת תפילה שנכפתה
עליו כדי לבדר את השוטרים הגרמנים

בעוד הרוסים, האמריקאים והבריטים הטילו את פצצותיהם על העיר, שוד וכאוס החלו לשלוט בזירה. היהודים הותחמו לשני גיטאות בפסט, ורבים מהדיפלומטים ומנושאי המשרות הממשלתיות נמלטו.י

וולנברג המשיך להילחם לצד 'הצלב האדום', בחפשו אחר בעלי-ברית, או במתן שוחד למשטרה.י

לקראת סיום המלחמה, כשהתנאים היו נואשים לחלוטין, הצליח להנפיק גירסא פשוטה יותר של "דרכוני החסות" שלו: דף משוכפל בשחור-לבן, שנשא רק את חותמתו. בכאוס ששלט בכל – גם זה צלח.י

מיד לאחר שהוקמה, הכריזה הממשלה ההונגרית הנאצית החדשה, שכל "דרכוני החסות" איבדו את תוקפם, אך וולנברג הצליח לנצל לטובת העניין את הכרותו עם אשת שר החוץ, ובעזרתה הוחזר התוקף לדרכוני החסות שלו.י

 

 

הצבא הרוסי עטור הניצחון נכנס לבודפסט

 

0413 - Rabbi Moshe Isaac Hangerman
ניצול-שואה מחזיק "דרכון חסות"
שהציל את חייו של קרוב משפחה.י

ב-13 בינואר, 1945, הבחינו חיילי הצבא הרוסי המתקדם לעבר העיר, באדם יחיד העומד וממתין להם מחוץ לבניין, שדלתו נשאה דגל שבדי רב-ממדים. ראול וולנברג סיפר לסמל רוסי המום, ברוסית קולחת, שהוא מיופה-כוח השגריר השבדי על האזור בהונגריה ששוחרר ע"י הרוסים. על-מנת להסביר את המהלכים ההומניטריים שלו, הוזמן וולנברג למפקדה הצבאית הראשית בדברסן, מזרחה לבודפסט. בדרכו מחוץ לבירה ב-17 בינואר, עצר וולנברג ב"בתים השבדיים", כדי להפרד מחבריו.י

י120,000 יהודים בסה"כ שרדו את ה"פתרון הסופי": הקהילה היהודית היחידה שנותרה באירופה במספרים של ממש. וולנברג היה הדיפלומט היחיד שנותר בבודפסט לאחר המלחמה, וכעת מטרתו הייתה להציע לרוסים תכנית שיקומית. מתוך דבקות במטרה, לקח אתו, את נהגו, וילמוס לנגפלדר, וכמה שומרים רוסים, אל העיר דברסן, היכן שהוקמה ממשלה זמנית. היה בדעתו להגיע אל המפקד הרוסי, מלינובסקי, אך תכניתו כשלה, והיכן שהוא, לאורך מסלול זה, אלה שלכאורה היו "שומרים", מסרו אותם לידי הק.ג.ב, כביכול תחת מעטה של "הגנה צבאית". איש מעולם לא ראה אותם שוב. י

ברור מכל זאת שלרוסים לא הייתה אותה הגישה כלפי היהודים כפי שהייתה לוולנברג, והיה זה מעבר לבינתם שאדם מסוגל להקדיש את כל מאמציו כדי להציל אותם. הם בוודאי חשבו שהיה סוכן מטעם הסי-איי-איי, ולכן נכלא בכלא לובליינקה, מקום משכנה של המיפקדה הרוסית הראשית במוסקווה.י

במשך שנים, דרשו מדינות רבות לדעת מה עלה בגורלו של ראול וולנברג, אך הרוסים חזרו ואמרו שהוא נפטר בכלא מהתקף-לב ב-17 ביולי, 1947 (בגיל 35!).י

מכל מקום, כאשר אסירים זרים החלו להשתחרר לאחר המלחמה מבתי-כלא של הק.ג.ב. היו ביניהם עדי-ראייה לא מעטים שספרו לשלטונות השבדיים שהם פגשו אותו באופן אישי, ושהוא חי וקיים.י

לדברי השגריר השבדי, פר אנגר, שהיה ממוקם בבודפסט במשך שנות המלחמה, והיה אף חברו של וולנברג ושותפו למשימה, אין ספק שוולנברג ראוי לאותות רבים של כבוד ושבח, עבור הצלתם של, לא פחות מ- 100,000 יהודים.י

0413 - Eichmann
אדולף אייכמן

ערב אחד הזמין וולנברג את יריבו, מחבר "הפתרון הסופי", הלא הוא אדולף אייכמן, ואת סגנו, קרומי, לארוחת-ערב בתקווה לגלות כמה מחולשותיו. אייכמן קיבל את ההזמנה, אך וולנברג הסתבך בערב זה באיזה עניין ושכח לחלוטין את הארוע שתכנן. הוא הגיע בדיוק כשאייכמן וקרומי יצאו ממכוניתם. לא הייתה בידיו כל ארוחת-ערב מוכנה להגשה, ואף את משרתו שחרר לאותו הערב. וולנברג התקשר מיד לברג וקרלסון, שגרו בקרבת מקום, בבית ששכרו מבן-אצולה שעזב את העיר. הייתה להם גישה לכלים הנאים שהיו ברשותו, וכן למשרתיו. לפי זכרונו של ברג: "לא הייתה כל תחושת פאניקה בביתי...הבית היה מצוייד בכל...ראול הגיע בלווית שני הגרמנים...והודות לשף המצויין שלנו, ארוחת-הערב הייתה הצלחה גדולה."י

לאחר הארוחה, עבר שני הגרמנים ושלושת השבדים לחדר המגורים, היכן שהתפתחה שיחה על עניינים פוליטיים. לפי תיאורו של ברג את המפגש: "וולנברג, שלא הייתה לו כל כוונה לשאת ולתת עם אייכמן, החל אתו בשיחה אודות הנאציזם ועל צפי התוצאה הסופית של המלחמה. בעזות-מצח ובאופן מבריק ביותר, קרע וולנברג לגזרים את הדוקטרינה הנאצית, וחזה את התבוסה המוחצת של חסידיה.י

איני סבור שכוונתו הייתה להציג את דעותיו בנושא, אלא להעביר לאייכמן התראה שמוטב לו לחדול מגירוש והשמדת יהודי הונגריה. אייכמן הופתע מהתקפתו הנועזת של וולנברג עליו ועל הפיהרר.י

לאחר שזרק לעבר וולנברג כמה הכרזות תעמולה חסרות-שכנוע עצמי, אמר לבסוף: "אני מודה שהצדק אתך, אדון וולנברג. מעולם לא האמנתי בנאציזם לשמו, אך הוא העניק לי אשליית עוצמה ועושר. אני מודע לכך שנועם חיי כפי שהוא כרגע, יעבור במהרה. המטוסים שלי לא ימשיכו להביא לי נשים ויין מפאריס, או מעדנים מארצות המזרח. הסוסים, הכלבים והמגורים היוקרתיים שלי כאן בבודפסט, יהיו בקרוב בשליטת הרוסים, ואני עצמי, כקצין אס-אס , ללא ספק שאיירה במקום. ברור לי שלא אוכל להמלט, אך, בינתיים, אם אמלא אחר ההוראות מברלין ואשליט את עוצמותיי באופן קשוח למדי, אולי אצליח להאריך במעט את תקופת הרגיעה שלי כאן בבודפסט.י

 לכן, אני מזהיר אותך, אדון מזכיר הצירות, שאעשה כל שביכולתי לעצור את פעילותך והדרכונים השבדיים לא יועילו לך יותר, כאשר אמצא לנכון לסלק אותך מהזירה. הבה
נזכור ש'תאונות' קורות גם לדיפלומטים נטרליים.
ובזאת, נפרד אייכמן באדיבות רבה
מוולנברג. זמן קצר לאחר מועד ארוחת-הערב המשותפת, ניסתה משאית כבדה ל'נגח' את מכוניתו של וולנברג ומיד מיהרה להתרחק. למרבה המזל, איש לא נפגע. אייכמן היה ככל
הנראה אחראי לכך.י

לרס ברג וגוט קרלסון, עובדי הצירות השבדית לצדו של וולנברג

שים לב: אדולף אייכמן נמלט לארגנטינה בחסות דרכון מזויף שניתן לו ע"י הצלב האדום הבינלאומי. הוא נלכד ע"י ה'מוסד' בארגנטינה ונלקח לישראל כדי להישפט, נמצא אשם והוצא להורג בתלייה ב-1962 – האדם היחידי שהוצא להורג בישראל בהרשעה ע"י בית-משפט אזרחי.י

מה כבר יכול אדם אחד לעשות?י

ניתן לתהות על סוד נחישותו של וולנברג להשיג את הבלתי-ניתן להשגה: הוא עשה שימוש בדמיונו הפורה כבכלי התקפי, כדי להתעמת עם כל המנגנון המלחמתי של גרמניה ובעלי-בריתה, ההונגרים. בעזרת אנשים, ביניהם דיפלומטים בעלי רצון טוב, הפגין וולנברג אומץ אנושי חסר-גבולות. באמצעות תהליכי שכנוע, איומים ומינון חסר-תקדים של יצירתיות דיפלומטית, הצליח וולנברג בן ה-32 להציל את חייהם של מאות אלפי יהודים הונגריים. אך לצערנו, לנוכח כל אלה שהציל, הסתיימה גבורתו באופן טראגי.י

0413 - Jewish child dying on the sidewalk
גטו וורשה: ילד יהודי מת שוכב על המדרכה.י

ב-1981, איש הקונגרס האמריקאי, תום לנטוס, שהיה בעצמו אחד מאלה שניצלו הודות לוולנברג, הגיש הצעת חוק להפוך את וולנברג לאזרח כבוד של ארה"ב.י

ב-1985, הפך וולנברג לאזרח כבוד של קנדה, וה-17 בינואר, התאריך שבו נעלמו עקבותיו, הוכרז כ"יום השנה של ראול וולנברג", הנחגג כחג לאומי.י

ב-1986, הפך וולנברג להיות אזרח הכבוד הראשון בישראל. ברחוב "ראול וולנברג" בתל-אביב, ניצב פסל, הדומה לזה שהוקם בהונגריה, היכן שדמותו של וולנברג ממשיכה להעתיר השראה על דורות של יהודים וגויים כאחד, המשתאים לנוכח העובדה הפלאית: "עד כמה אדם אחד יכול לשנות את פני המציאות באופן כה משמעותי ".י

ביום השנה ה-100 לראול וולנברג, 26 ב-יולי, 2012, הוענקה לוולנברג מטעם הקונגרס האמריקאי, מדלית זהב "כהכרה בהישגיו ומעשי גבורתו במשך תקופת השואה."י

מעשי ההקרבה של וולנברג מהווים את התגלמותה של האהבה הגדולה מכל, לפי תיאורו של ישוע המשיח: נכונותו ללא סייג של אדם להקריב את חייו למען חבריו.י

תוספת

העתון "הראלד טריביון הבינלאומי" דיווח ב-4 במרץ, 2013, שמימדי מעשי הזוועה של מכונת ההשמדה הנאצית, מתחילים להתגלות במלואם רק לאחרונה. לפני שלוש עשרה שנה, החלו חוקרי השואה של מוזיאון השואה בארה"ב, במשימה הקודרת של רישום הגטאות, אתרי עבודות-הכפיה, מחנות ריכוז ומפעלי הריגה, שהנאצים הקימו ברחבי אירופה. תוצאות המחקר הדהימו אפילו את החוקרים שנחשבו כבעלי מומחיות-ידע בהסטוריה של השואה. במקום כ-7,000 אתרים מהסוג הנ"ל אותם קטלגו לראשונה, הצליחו ברבות הימים לקטלג 42,500 אתרים בסה"כ. צא וחשוב על טענת רובה של אוכלוסיית אירופה, שלא ידעה דבר אודות הפעולות המבצעיות של הנאצים להכחדת הגזע היהודי.י

מקורות לכתוב:י
http://en.wikipedia.org/wiki/Raoul_Wallenberg
http://www.sweden.se/eng/Home/Society/Government-politics/Facts/Raoul-Wallenberg/
http://www.wallenberg.umich.edu/heroism.html
http://www.raoulwallenberg.net/wallenberg/testimonie/stories/george-boros-my-mother-s-quot/
http://www.raoulwallenberg.net/wallenberg/raoul-wallenberg-s-biography/
ניתן למצוא עדויות:י
http://www.raoulwallenberg.se/his_persstories.htm

 

חזרה למעלה

 

]]