Login to get started!
Username
Password
Forgot password?
Remember me
Not a member yet?  Sign up now!
Sign Up or log in
Username (3 to 12 characters, numbers & letters only)
Email
Privacy Policy
Login   |   Sign up

בירחון החודש:י
מדוע ממשיך נשיא סוריה להרוג בבני-עמו?  |  מאמינים צעירים מנהיגים את אסיפת השבת  |  החלום שהתגשם

תרגום מאנגלית: פרומה נייט, עריכה: עוזי לוטן.י

מדוע ממשיך נשיא סוריה להרוג בבני-עמו?י

מרץ 2012
אדר – ניסן התשע"ב

0312 - top - protest in Syriaa
מפגינים מתגודדים בחומס, סוריה, חממת גידול למחאה אנטי-ממשלתית. המפגינים השתמשו בדרכי שלום עד שהנשיא אסאד החל לירות ללא אבחנה לעבר ההמונים. המספר העדכני של ההרוגים לפי המשוער: 7,000 במשך 12 חודש.י


 

מאת: שירה סורקו-רם

מחריד לחשוב שרק במרחק של כמה קילומטרים ממשרדי בתל-אביב, שרועות ברחובות ערים גופות בני-אדם ללא רוח חיים, ויש גם הגוססים בבתי-חולים ארעיים בשל מחסור בתרופות, אפילו בסיסיות ביותר. אלה המנסים לחמוק בזריזות מבתיהם כדי לקנות לחם בפינת הרחוב, נקטלים כהרף עין על-ידי צבא צלפים. י

שלטון הרודנות בסוריה נחשב לאחד האכזריים, המדכאים וצמאי-הדם בעולם. בקרוב תימלא שנה שלמה לטֶבח השיטתי של בשאר אל-אסאד בבני-עמו, ולריסוק כיסי המרד בערים באמצעות הצבא שלו המטיל את אימתו בעזרת טנקים, מרגמות, טילים וצלפים. יתרה מזו, רבים מהפצועים חוששים להגיע לבתי-החולים היות שכוחות הביטחון הסורי נוהגים לפשוט על בתי-החולים ולירות בפצועים ואף ברופאים. י

רשת החדשות "אל-ערביה" דווחה לאחרונה שמשפחות רבות נתקלות בקשיים בהבאתם לקבורה של יקיריהם, היות שכוחות צבא ירו על המתאבלים שנכחו בהלוויות. י

אירגוני זכויות-אדם מדווחים על יותר מ-7,000 הרוגים ואלפי פצועים מאז התחילה ההתנגדות למשטר לפני כשנה. מדווח שלמעלה מ-37,000 נמצאים בבתי-הסוהר ועוברים עינויים באופן   שיטתי (רשת בי.בי.סי, 6 פבר'. 2012). י

בשלב הראשון של ההתנגדות, קראו המפגינים לדמוקרטיה וחרויות זכויות-אדם באופן מאופק למדי, תוך מגמה להביא לסופם של "חוקי החירום", שלפיהם התנהלה המדינה במשך 48 שנה. אך, כאשר צבאו של אסאד החל לירות ללא אבחנה בהמונים שהפגינו בדרכי שלום, שינתה ההתנגדות את פניה ללא פחות מאשר שאיפה נחרצת לסילוקו של אסאד מהשלטון. י

ככל שגברה האלימות, הפכנו להיות עדים לסדרה סודית מצולמת ששודרה דרך האינטרנט ע"י פעילי ההתנגדות. הסדרה מתעדת את הנואשות המוחלטת של התושבים שצילמו את ההפצצות על שכונות מגוריהם, בעודם מיללים בבכי ומתחננים אל העולם שיבוא לעזרתם.י

מעשי הזוועה הגיעו לשיא חריג כזה, עד שהליגה הערבית רבת העוצמה איבדה את סבלנותה כלפי אסאד, ודרשה שצוות משקיפים ערביים יירתם להביא לסיום הרצח, אך גם ניסיון תקיף זה הסתיים בכישלון מחפיר. פקחים סורים מטעם השלטון סיכלו את עבודת המשקיפים, וכוונו אותם הרחק מזירת ההרג שרק הלכה והתרחבה. י

האו"ם נקרא לסייע

בשלב מסוים הוציאה הליגה הערבית את סוריה מחברותה בארגון – צעד נדיר לכל דבר! היא גם הטילה סנקציות כלכליות על אסאד ואף הגישה בקשה למועצת הביטחון להעביר החלטה – שתישא את מלוא כובדו של החוק הבינלאומי נגד אסאד – בדרישה שיפסיק את ההרג ויתפטר מתפקידו כנשיא. כל חברות האו"ם ידעו שיהיה קשה לקבל החלטה נגד אסאד דרך מועצת הביטחון, עקב התנגדותה של רוסיה "להתערב בריבונותה של סוריה". באותה עת, כשהדיון התנהל באו"ם, אסאד הוציא אל הפועל את אחד ממרחצי הדמים שלו על העיר חומס. באופן אירוני, זה התרחש בערב הטבח הידוע לשמצה בעיר חמה, שבוצע בדיוק לפני 30 שנה ע"י אביו של אסאד, חאפז אל-אסאד. באותו טבח נורא, נטבחו בין 10,000 ל-40,000 תושבים, ומרכז העיר פשוט נמחק, לכל דבר ועניין!י

בעת היותה באו"ם, מזכירת-המדינה האמריקאית הילרי קלינטון, גרמה איכשהו להפחתת עוצמת החלטת האו"ם בכך שנשאה ונתנה עם השגריר הרוסי, אך שלא כצפוי התוצאה הסופית הייתה משפילה, הן עבורה אישית, והן עבור ארה"ב. הן רוסיה והן סין הטילו ווטו על ההחלטה, שכבר מלכתחילה הייתה משוללת כל עוצמה. ההחלטה נחשבה כה חלשה, עד שאחת מחברות הקונגרס האמריקאי ויושבת ראש "הבית לענייני חוץ" , אֵלנה רוס לטינן, קראה לממשלת ארה"ב להטיל עליה ווטו, באומרה שטיוטת ההחלטה "איננה כוללת סנקציות, אף לא הגבלות על העברת כלי-נשק ואף לא קריאה לאסאד להתפטר", ולכן "אינה שווה את הנייר שעליו היא מודפסת".י

כפי הנראה, הטלת הווטו של רוסיה וסין הייתה בבחינת עלבון אישי לקלינטון. היא קראה לה "הכחשת העובדות" והכריזה, "אנו נמשיך לעמול כדי לחשוף את אלה שעדיין מממנים את השלטון בסוריה ושולחים כלי-נשק שהשלטון עושה בהם שימוש נגד אזרחים חסרי-הגנה, כולל נשים וילדים". גם מנהיגים אירופאיים התייחסו אל הטלת הווטו כ"מזעזעת" וכ"שערוריה", והעולם הערבי רתח מזעם.י

ארה"ב סגרה את השגרירות האמריקאית בדמשק ומדינות אירופאיות רבות הלכו בעקבותיה והחזירו את שגריריהן. שר החוץ הבריטי, וויליאם הייג, אמר שהממשל הסורי הוא "בעל אופי רצחני וגורלו נחרץ". סוף סוף, ארה"ב, קנדה, אירופה, טורקיה והליגה הערבית – נמצאים כולם בהסכמה!י

0312 - pictures of Assad in Syria
תמונותיו של הנשיא, באשאר אל-אסאד, נמצאות בכל מקום בשכונות אוהדות הממשל

מי הם המתנגדים למשטר? י

המתנגדים לצבא הסורי הרישמי הם אלה הנמנים על "הצבא הסורי החופשי", המונים כ-30,000 עריקים, ביניהם מפקדים וכמה מאות קצינים בכירים. אך בידיהם נמצאים רק כלי-נשק קלים והם נתמכים ע"י מבריחים מלבנון לקבלת אספקה, ובנוסף מקבלים מימון כספי מקאטאר וסעודיה. הם גם מאופיינים בחוסר אחדות, שכן נאמנות החיילים מתפצלת למפקדים שונים. י

ויש "צבא" נוסף המורכב מעריקי העיר חומס, אחת מחממות הגידול העיקריות של המתנגדים. שני הצבאות הם בבחינת מיליציות המורכבות מערב רב של אספסוף. למרות העריקות והמורל הנמוך, צבאו של אסאד מאורגן ומצוייד טוב יותר לאין ערוך מאשר צבא המורדים. י

כן קיים גם אירגון-גג הנושא את השם "המועצה הסורית לאומית", הפועל מתוך טורקיה. ארגון זה מנסה לאחד את רוב הפלגים השונים המרכיבים את ההתנגדות. מטרתו של האירגון, כפי שהוא מצהיר עליה באתר שלו, היא ליצור "סוריה חדשה שתכלול גברים ונשים מכל הרקעים האתניים, הדתיים והגזעיים. סוריה החדשה עומדת מול החוק במבחן השוויוניות והשקיפות ומייצגת את השאיפות והאינטרסים של העם הסורי". י

שאיפות אלה נשמעות זהות לאלה של הנוער האידאליסטי שהתחיל את המהפכה במצרים, ואין ספק שחלומות אלה יתנפצו לאור העובדה שערכי דת האיסלאם אינם תואמים את ערכי הדמוקרטיה וחירותה.י

האם אסאד יודח?י

פולשני אינטרנט הצליחו לחשוף את תכתובת הדואר האלקטרוני של אסאד ותוך כדי כך גילו שאיראן העניקה למשטר הסורי יותר מ-1,000,000,000 דולר, במטרה לעזור לו להתגבר על הסגר הנפט ועל הסנקציות שהוטלו ע"י המערב והליגה הערבית.י

המסמכים גם מראים שרוסיה וסין מספקות לסוריה ולאיראן העברות בנקאיות, מפני שאינן לוקחות חלק בסנקציות הבינלאומיות נגדן (הארץ 12 פבר'. 2012). י

עם זאת, הפרשנים הצבאיים בישראל מאמינים, בדומה לפרשנים מחוצה לה הקרובים לנושא, שאסאד נמצא בדרכו החוצה. "נפילתו של אסאד היא בלתי נמנעת: אין כל דרך שהעריץ הזה יוכל לשרוד", כך אמר העיתונאי והבלוגר, יליד איראן, סבח פארזאן. גנראל מוסטפה אל-שייך, העריק הסורי בעל הדרגה הצבאית הגבוהה ביותר, מסכים: "האחדות בצבא נפגעה באופן חמור ועלולה לקרוס לחלוטין תוך שבועות מועטים, והצבא רק מוכן באופן חלקי להילחם בשל מחסור בחלקי חילוף".י

הגורם העלאווי

לעולם החופשי כבר ברור שאסאד חייב ללכת. אך קיים עניין אחר, מסובך ביותר, שהתקשורת המערבית כמעט ואיננה מודעת לו, המסביר מדוע אסאד ואנשיו ימשיכו להילחם עד טיפת דמם האחרונה.י

מתוך 23,000,000 תושבים, 65% הם מוסלמים סונים – הכת המוסלמית העיקרית ברוב מדינות ערב – בעוד ש10% הם סורים נוצרים (קונסרבטיביים, מסורתיים ומזרחיים), 10% הם         עלאווים,10% כורדים סונים, והשאר הם דרוזים ושיעים. י

אסאד ומשפחתו מנויים על כת העלאווים – שבמקורה היוותה מיעוט חסר כל, שהתגורר בכפרים הרריים. מקורה של הכת העלאווית הוא בזרם של האיסלאם, המאמין בגלגול נשמות, ובאלוהותו של עלי בן אבי-טאליב – הכליף הרביעי ובן-דודו של הנביא מוחמד. אך המאפיין הבולט ביותר הוא, שעיקרי האמונה של הכת לוטים במיסתורין, כשרק מנהיגי הדת הבכירים ביותר אמונים על סודותיה. י

אפילו בתקופת שלטונה של האימפריה העותומאנית, נחשבו העלאווים כנחותים, והנשים והילדים נמכרו תכופות לעבדים. בתקופת המנדט הצרפתי, לאחר מלחמת העולם הראשונה, הם התחננו אל הצרפתים לתת להם חבל ארץ משלהם, אך לשווא. כשסוריה הפכה להיות מדינה ריבונית, הסונים המשיכו להתייחס אל העלאווים כנחותים בהשוואה למוסלמים האמיתיים. י

כל זה השתנה כשאביו של הנשיא הנוכחי, חאפז אל-אסאד, לקח את השלטון לידיו ב-1970 בהפיכה צבאית. עלאווים רבים עזבו אז את כפריהם בהרים ועברו אל הערים, שם החלו לעלות בסולם ההצלחה. י

אסאד האב החל למנות את העלאווים, תכופות חברים קרובים ובני-משפחה, לעמדות ממשלתיות רבות, ועלאווים ששרתו בצבא, הועלו מיד בדרגה. הממשלה הפכה להיות ליישות עלאווית, למרות שסונים רבים בעלי-אמצעים הפכו גם הם לבעלי-בריתו של אסאד והוא גמל להם בעמדות מפתח בממשלה. י

במשך השנים, חדלה משפחת אסאד מלטפח את הדת העלאווית, כך שהמילה "עלאווים" אינה מוזכרת אפילו בספרי הלימוד בסוריה! כשליט חילוני, המשיך באשאר אסאד בדרכו של אביו, ושם לו למטרה חשובה למזג את אחיו, בני הדת העלאווית, עם הזרם הראשי של איסלאם. בעשותו כך, הוא גרם ליסודות הדת העלאווית, שממילא היו בלתי מוגדרים, להיעלם לחלוטין. י

לאור העובדה שעיקרי הדת העלאווית הלכו והתרחקו מהזיכרון הקולקטיבי של העלאווים, משפחת אסאד הפכה עבורם להיות נקודת הזדהות מרכזית. כיום, זהותם של 2,000,000 ויותר עלאווים עם משפחת אסאד אינה ניתנת להפרדה. בעלי בריתו האחרים של אסאד הם 2,000,000 בני המיעוט הנוצרי. מסיבה כלשהי, הגן אסאד על זכויותיהם – הישג לא מבוטל בתוך ים של מוסלמים סונים. י

כאשר בתחילת שנות ה-80 החלו האחים המוסלמים לתגבר מרד נגד הרודן העלאווי, חאפז, במטרה להקים מדינה המנוהלת לפי חוקי השריעה, הרג בהם, אסאד האב, אלפים רבים בעיר חמה והוציא אותם מחוץ לחוק. בשאר, הבן, שהפך להיות המנהיג בשנת-2000, השאיר את "חוק החירום" במקומו והמשיך להחרים את האחים המוסלמים במדינה. י

במצב הנוכחי בסוריה, יש לאחים המוסלמים יד חופשית והעלאווים יודעים שהם סומנו כמטרה לנקמה.י

0312 - mourners in Syria
אסאד מכוון באופן קבוע מטחי אש קטלניים לכוון אבלים, כמו אלה בחומס

החיים ללא בשאר

האפשרות של חיים ללא אסאד – שרבים בעולם וגם בין המנהיגים הערביים רואים כבלתי נמנעת – מניעה רבים מבין העלאווים לקיצוניות נואשת. הם נותנים ביטוי לכעס אמיתי, ללהט ולפחד בשכונות מגוריהם, כשההמונים קוראים "קדימה, מַאהֵר! חסל אותם!". בכך הם מבטאים את דאגתם ופחדיהם למַאהֵר אסאד, אחיו הצעיר של הנשיא, שהוא מפקד יחידת-חלוץ צבאית, הממונה על ביצוע מרבית התקיפות על מעוזי המתנגדים. העלאווים ובני בריתם משוכנעים שאם מנהיגם יודח – הם יפלו קורבן למרחץ דמים. בעיני העלאווים, התחזית היא שהסונים, הנמצאים ביתרון מספרי של שש לאחד, פשוט ירצחו את העלאווים – וכנראה שגם הנוצרים לא יימלטו מסוף דומה, כי גם הם היו בני בריתו של אסאד, מתוך פחד מהשתלטות האיסלאם הקיצוני. יתרה מזאת, המנהיג הנוכחי של אל-קעידה, עיימאן אל-זווהירי, קרא באופן פומבי להדיח את "המשטר הסרטני, הממאיר", מה שהגביר את חששותיה של ארה"ב שסוכנים של אל-קעידה כבר חדרו לשורות המתנגדים. אין ספק שהאחים המוסלמים ואל-קעידה ינצלו לטובתם את גל ההתנגדות נגד אסאד, שהתחיל בהפגנות שקטות שקראו לשינוי דמוקרטי, אך לובש צורה של התקוממות אלימה ורווית דם.י

חששותיה של ישראל

אם חשבנו לרגע שלישראל אין מספיק בעיות, נוספה להן לאחרונה אזהרתו של הרמט"כל שקריסתו האפשרית של משטר אסאד, עלולה להניע אלפי פליטים סורים לחפש מקלט בישראל, ו"ישנה אף תחזית שנהיה עדים לבריחה המונית של בני הכת העלאווית ובעלי בריתה. צה"ל מכין עצמו לקלוט זרם של פליטים בהרי הגולן במקרה ותרחיש זה יתממש", אמר רב-אלוף בני גנץ,לועדת החוץ והביטחון של הכנסת. י

העלאווים, כמו כל שאר אזרחי סוריה, הם אוייבים מושבעים של ישראל, אך כשלא יהיה מנוס מאיום מרחץ הדמים המצפה להם, הדבר עשוי להניע אותם לחפש מקלט על הגבול עם ישראל. אך נשאלת השאלה: מה יעלה בגורלם של מצבורי הנשק הענקיים של סוריה אחרי נפילתו של אסאד? מה יעלה בגורל מערכות החימוש המתקדמות, ביניהן מערכות מתוחכמות להגנה-אווירית, מערכות רקטות וטילים ארוכי-טווח, וכן נשק ביולוגי וכימי? י

ישראל הזהירה במשך שנים שסוריה עלולה לספק לחיזבאללה מערכות כלי-נשק מתקדמות אלה. לפי הערכתו של ראש אמ"ן במטכ"ל, האלוף אביב כוכבי, כבר עכשיו מוצבים 200,000 רקטות וטילים בכינון ישיר על ישראל, מתוכם אלפים הנושאים ראשי נפץ כבדים וחלקם נושאים ראשי נפץ כימיים וביולוגיים ומכוונים אל תל-אביב. רובם נמצאים בידיהם של מוסלמים קיצוניים. כפי שדווח לאחרונה באמצעי התקשורת הערביים, החזבאללה העביר טילי סקאד וטונות של כלי-חימוש מתקדמים למחנותיהם בלבנון, וכן מערכות טילים מתקדמות הוקמו בהרי לבנון (הארץ, 7פברואר2012).י

החשש הגדול של חיזבאללה הוא, שכל מאגר הנשק הזה ילך לאיבוד אם אסאד יפול. אפשר לתהות: יפול לידי מי? האחים המוסלמים? סוכני אל-קעידה בסוריה? י

מאחר שמדווח שהאחים המוסלמים ואל-קעידה מצטרפים במהירות הולכת וגוברת אל שורות המתנגדים, נשק אסטרטגי זה, כולל נשק כימי וטילים ארוכי-טווח, עשוי ליפול לידיהן של קבוצות טרוריסטים אלה, תוך כדי קריסתו של המשטר הסורי. י

קרוב לוודאי שהמשא שכל-כך הרבה מאמינים חשים ברוחם להמשיך ולהפגיע למען ישראל – מתחבר אל המציאות. אלוהים עצמו, דרך רוח הקודש, מאיץ בילדיו להתפלל, ודרך תפילת הקדושים, למרות הסיכונים האדירים, אלוהים יציל שוב, בדרך נס, את עמו מכליה.י

ואל נא נשכח להתפלל עבור העם הסורי, שבעת מצוקתו הגדולה, אלוהי ישראל, רב-הפעלים, יגלה עצמו לבני-ישמעאל אלה – אפילו באמצעות חלומות וחזיונות. עלינו גם להתפלל שבמדבר הרוחני היבש, כפי שהוא היום בסוריה, אלוהים יקים פועלים – שיושיעו את העם הסורי מתרבות המוות ויצביעו על הדרך לאמת ולחיים.י

הערת סיום: במשך שנים, לחצו האו"ם, אירופה וארה"ב על ישראל להחזיר לסוריה את רמת-הגולן, שהיא נכס אסטרטגי חיוני לביטחונה של ישראל. לא קשה יהיה לשער בדמיוננו, שדבר לא היה מונע מהעריץ הסורי, אסאד, מלהנחית אש בלתי-פוסקת על יישובי וקיבוצי צפון הגליל, אילו ניתן היה לצבאו להשקיף על אזרחי צפון הארץ מעל הרי הגולן. י

הפיסקה על "העלאווים" במאמר זה לקוחה מהסופר ניר רוזן, 10 אוק' 2011 י
www.aljazeera.com

חזרה למעלה

מאמינים צעירים מנהיגים את אסיפת השבת

מאמר מערכת

0312 - youth leader, Moti

אסיפת השבת בבוקר חורפי נאה בקהילתנו בתל-אביב, החלה בכך שצוות ההלל, המורכב כולו מבני-הנוער, הנהיג את ההלל למושיענו ישוע. י

לאחר מכן, שלושה צעירים נתנו כל אחד מסר של 10 דקות. זה היה מדהים! מרענן! מלא רוח צעירה! ובנוכחות רוח אלוהים השוכנת בתוך צעירים מוכשרים ורציניים אלה.י

0312 - yout takeover speakers

אנו בתהליך של תיעוד אספות אלה באמצעות וידאו, שניתן להקשיב להן בכל שבוע באתר השפה העברית שלנו, שאנו בונים בימים אלה.י

אחת לחודש, בכל חודש, בני-הנוער יהיו אלה שינהלו את אסיפת השבת בקהילת תפארת-ישוע.י

הם אינם רק המנהיגים של מחר, הם כבר מנהיגים היום! י

0312 - Congregation Tiferet Yeshua

חזרה למעלה

החלום שהתגשם

מאת קאתי סורשר סמית

כילדה קטנה, נהגתי לחלום חלום נורא שחזר על עצמו בכל לילה – חלום שאני עדיין זוכרת. בחלומי הייתי על גבעה גדולה וחשתי פחד גדול שכן ידעתי שמַשהו כל הזמן רודף אחרי, משהו שתמיד שרציתי לברוח ממנו. מעל הגבעה (שהייתה ירוקה ויפה), השתרך לו שביל מפותל שאת פיתוליו יכולתי לראות למרחוק. השביל היה צר – בקושי הכיל אותי, והוביל אותי לאמצע הגבעה, היכן שפרח אדום יפהפה – שמעולם לא ראיתי כמותו – פרח לו. ידעתי שעלי להתקרב אליו, אך לא היה באפשרותי לחצות את העשב, ונראה היה שככל שניסיתי לברוח ממה שרדף אחרי, כך התרחקתי יותר ויותר מהפרח היפה. בהשפעת החלום הזה, ניסיתי לחשוב על קיומו של אלוהים, למרות העובדה שנאמר לי שאלוהים הוא יישות בדיונית, ועל כך שאילו היה אמיתי – הייתי רוצה להכיר אותו... י

נולדתי בסיביר וגדלתי בליטא, כשעדיין הייתה רפובליקה של ברית-המועצות לשעבר. ב-1989 כאשר יהודים הורשו שוב לברוח מהמשטר הקומוניסטי ולהגר לישראל, הורי קפצו על ההזדמנות ובאוגוסט 1990 הגענו לישראל. י

חוץ מהחום, מחסום השפה, הזעזוע התרבותי הקשה, והעובדה שעזבתי מאחורי את כל מה שהיה מוכר לי והגעתי למקום שאליו אמנם היינו שייכים מלכתחילה, נאלצתי, כנערה צעירה בת שתים עשרה וחצי, גם להתמודד עם הלחץ של גיל ההתבגרות במדינה שלכאורה לא היו בה כללים, גבולות או מגבלות.י

ספר תנ"ך בפעם הראשונה בחייי

לאחר שבביה"ס הצלחתי ללמוד עברית די מהר, שובצתי בכיתת לימוד רגילה, ובין שאר נושאי הלימוד, גם למדתי בה תנ"ך. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי בה קראתי על הסיפורים המרתקים ולמדתי על הניסים שאלוהים חולל למען עמו ישראל לפני אלפי שנים. השפה העברית התנכ"ית הייתה קשה עבורי להבנה, אך למרבה השמחה קבלתי מתנה נפלאה ממדינת-ישראל: תנ"ך בעברית עם תרגום צמוד לרוסית. זה הקל עלי בהרבה, אך למרבה הצער, בעת שהתוודעתי אל סיפורי התנ"ך, איש לא הזכיר את קיומו של אלוהים. י

הייתי כנראה צריכה לעבור חוויה קשה כדי להבין שגבורתו של אלוהים פועלת כיום באותה מידה כפי שפעלה בתקופת התנ"ך.י

יום אחד אובחנה אימי בסרטן-שד ועברה ניתוח בעת היותי בבית-הספר. בהמשך הטיפול היא קיבלה הקרנות שגרמו לה לתחושת חולשה, חולי ועייפות בלתי פוסקים.י

חיפוש אחרי מרפא י

באחד הימים שמענו מקרובת משפחה על אישה שקראה לעצמה "מרפאה", והלכנו לבקרה כדי לעמוד על טיבה. האישה אמרה שהיא מאמינה, ושהיא מטהרת ומרפאה אנשים באמצעות תפילה ומשחררת אותם מרוחות מדכאות. היא כיסתה אותנו בסדין לבן, ותוך כדי הנפת נרות באוויר, לחשה כמה תפילות. י

שיתפנו פעולה איתה בטקסי ריפוי אין-ספור, אך מצבה של אימי עדיין לא השתפר. לבסוף, אמרה האישה שבמקרה כזה, כששום דבר לא עוזר, היא מתפללת בשם ישוע – כי זה תמיד עובד במצבים קשים במיוחד. י

וראה זה פלא! לאחר שהתפללה בשם ישוע, מצבה של אימי התחיל מיד להשתפר. לא היה לנו מושג מי הייתה אישה זו, ומה היא מילמלה בתפילותיה, אך לא היה לנו ספק שאלוהים ברחמיו נגע באימי, וכך... מנסיון אמיתי ומוחשי, התחילה אמונתנו בישוע.י

נכון ששמענו את שמו של ישוע עוד קודם לכן – אפילו בעודנו ברוסיה, אך מכיוון שהקומוניזם התייחס בשנאה תהומית לכל דת או אמונה באלוהים, לא העזנו לחשוב על דברים מסוג זה. היינו גם מודעים לרדיפות שעמנו סבל במשך מאות בשנים בשמו של ישוע, כך שאמונה בו הייתה תמיד בבחינת איסור. אך כעת, כשאימי נרפאה, וכבר לא היינו ברוסיה, לא היה דבר שיכול היה לעצור בעדנו...י

0312 - Katy and Alexandra

הכנסייה בנצרת י

איכשהו הגיע לאזנינו המידע על כנסיה אורתודוקסית-רוסית בנצרת, ומכיוון שמימלא חיפשנו קהילת מאמינים בישוע, התחלנו לבקר שם בשבתות פעם בחודש. כנערה צעירה בת 17 גיליתי יותר עניין בבחורים, מאשר להקשיב לקריאה הקצובה המשעממת (אם כי היפה) של הכומר. גם לא רציתי במיוחד לספר לו על כל חטאיי כדי לקבל עליהם סליחה, וכך, כדי לצאת ידי חובה, התוודיתי באופן קבוע על שקרים.י

לאחר מספר חודשים נטבלתי, ובמשך הזמן גם למדתי לדקלם בעל-פה כמה תפילות. לא היה לי מושג לאיזו מטרה נטבלתי, ומדוע עלי לומר תפילות שנכתבו לפני מאות בשנים, אך עשיתי מה שחשבתי שעלי לעשות. למרות שמשאלת לבי הכמוסה הייתה להכיר את אלוהים, איש לא הדריך אותי בכוון הזה, וחשבתי לתומי שקשר עם אלוהים באמצעות כומר, הוא הדבר הטוב ביותר שאוכל לצפות לו. י

תוך כמה חודשים, איבדתי כמעט כל עניין בדת חסרת-החיים אותה אימצתי בתחילה.י

בתקופה שלאחר מכן, סיימתי את לימודי בביה"ס התיכון, והתכוננתי לשירות הצבאי. אימי ואני עדיין לא הכרנו מאמינים אחרים, וההסבר שלי למצב היה, שיהודי אינו יכול להאמין בישוע ועדיין להיחשב כיהודי. י

חששתי לדבר על אמונתי באלוהים מפני שלא רציתי שחבריי יחשבו שנטרפה דעתי. נוסף לכך, גם אורח חיי באותה תקופה לא היווה עדות נאותה לאמונה. הדוגמא היחידה שהיכרתי של אלה שהאמינו בקיומו של אלוהים, היו החרדים – אך חששתי להודות שהאמנתי בקיומו. הייתי נתונה בקונפליקט זה במשך כמה שבועות, ואז יום אחד החלטתי שאינני רוצה להיאבק יותר עם הנושא הזה. לכן, עד כמה שזה נשמע מצחיק (וגם נורא) – החלטתי לתת לאלוהים אולטימטום. י

נתתי לאלוהים 7 ימים י

י"אלהים" אמרתי, "אם ישוע הזה הוא אמיתי"... אם הוא באמת בנך... אנא הפגש אותי עם מאמינים אחרים, אחרת, אחזור להיות יהודייה רגילה מן המניין, ללא קשר עם ישוע ואז תוכל פשוט לשכוח ממני!" י

כמובן שהיום לא הייתי מעיזה לדבר כך לאלוהים, אך בגיל שמונה עשרה, אחרי 5 שנות חיים בישראל, רכשתי מספיק מהחוצפה הישראלית כדי לעשות צעד מסוג זה. רציתי תשובה מאלוהים וזאת, חשבתי, הייתה הדרך היחידה לקבל אותה ממנו.י

התחלתי לספור את הימים. אחד... שניים... חמישה ימים עברו ומאומה לא קרה. אך ביום השישי, חזרה אימי הביתה עם החדשות המרגשות והטובות ביותר ששמעתי אי-פעם.י

היא סיפרה שהייתה לה לקוחה באותו יום שהתחילה לדבר איתה על אלוהים ועל בנו ישוע, ושהופתעה לשמוע שגם אימי מאמינה בו. אימי גם סיפרה שהאישה הזמינה אותנו בשבת אל ביתה, היכן שמאמינים נוספים נפגשים.י

התרגשתי מאד לשמע הדברים. ואף חשבתי, אם לאלוהים היה איכפת מספיק לעשות זאת עבורי, הוא הרבה יותר ממה שחשבתי.י

מצאתי ביתי

למחרת בבוקר הגענו לקהילת רמת-השרון (שהפכה ברבות הימים לקהילת "תפארת ישוע"), היכן שפגשנו את ארי, שירה (הלקוחה של אימי) וכמה מאמינים נוספים בישוע.י

הורי סיפרו לי שהתחלתי לשיר מגיל שלוש, אך עד כמה שזכור לי, שרתי מאז ומתמיד. כאשר המוסיקה התחילה באותו בוקר שבת, חשתי שליבי נמשך אל אלוהים, אך כל מה שיכולתי לעשות הוא... לבכות. למרות שלא נוכחתי בזאת אז, וקרוב לוודאי שגם לא בדיוק הבנתי, אך רוח הקודש התחיל לדבר אלי ואכן שמעתי אותו בפעם הראשונה בחיי.י

זו הייתה חוויה שמעולם לא התנסיתי בה; כשהבטתי על פניהם המחייכות של האנשים סביבי, ידעתי שהגעתי הביתה, למקום אליו אני שייכת. קבלתי את ישוע והזמנתי אותו אל ליבי באותו היום. זה גם היה היום שבו הפסקתי לחלום את חלום הבלהות של ילדותי, למרות שעד היום אני מהרהרת בו.י

השינוי שחל בי בעקבות זאת לא היה מיידי. ב-1996 לא היו הרבה מאמינים (במיוחד בגילי), והעובדה שהתגייסתי לצה"ל מיד לאחר הצטרפותנו לקהילה, לא תרמה גם היא להתבגרותי כמאמינה.י

יובש רוחני בתקופת הלימודיםי

לאחר השירות הצבאי, התחלתי את לימודי במכללה, ולמרות שבמשך השנתיים הראשונות הצלחתי לשמור על יחסים טובים עם אלוהים, בשנה השלישית והרביעית חוויתי קושי גדול יותר, ומצאתי את עצמי עם רגל אחת במלכות האלוהים ועם השניה במלכות החושך. י

מפני שגרתי בקמפוס, היה לי קשר מועט ביותר עם מאמינים מקהילתי, ומאמינים אחרים שלמדו באותה מכללה, אם היו כאלה – לא הכרתי. עם הזמן, הפסקתי לקרוא בתנ"ך והזמן היחיד שהקדשתי להלל היה פעם בשבועיים כשביקרתי בבית ושרתי בצוות ההלל בקהילה. עדיין התפללתי כל ערב, כי ידעתי שאורח חיי הרחיק אותי מאלוהים, אך לא היו לי הכלים להילחם בחטאיי. מה שהיקשה עוד יותר הייתה העובדה שהייתי מוקפת בחברים שלא הכירו את אלוהים, ולא רצו להכירו. י

בלילה, במיוחד אחרי ביקור בקהילה, בכיתי במיטה וביקשתי מאלוהים שיעזור לי שוב להתקרב אליו. מצד אחד הייתי צמאה לאלוהים, אך מצד שני שיתפתי פעולה עם האוייב. חשתי שהקרקע תחת רגליי נבקעת, והזמן הולך ואוזל עבורי להחליט לאיזה כיוון אני הולכת: לכוון אלוהים, או לכוון העולם.י

כשסיימתי את לימודי במכללה, שבתי לגור בבית. אחרי חודש הבנתי לבסוף את תוצאות מעשיי, וזעקתי פעם נוספת לאלוהים: ביקשתי את התערבותו, והכנעתי אליו את רצוני ואת מאוויי. חזרתי בתשובה על חטאיי, וביקשתי את סליחתו.י

גם ביקשתי מאלוהים לקחת אותי לתקופה מחוץ לישראל, כי ידעתי שאם אשאר, ימשיכו החברים שהיו לי להרחיק אותי מאלוהים, וסיכויי להישאר מאמינה יהיו קלושים ביותר. י

0312 - Katy, Bron and children
קאתי וברון עם בנם סיאטל ובתם אלכסנדרה

הנסיעה לארה"בי

לא עברו שבועיים מאז שהבעתי לאלוהים את בקשתי, כששירה שאלה אם ברצוני ללמוד לימודֵי-מקרא והלל בארה"ב. לא היה לי צורך לחשוב על מהות התשובה לשאלתה, כי ידעתי שאהבתי לאלוהים היתה אמיתית, ולא היה דבר שרציתי יותר מאשר לרצות אותו, לדעת אותו ולהקדיש לו את חיי. י

ב-2003 התחלתי את סמסטר הסתיו במכללת "המשיח למען אומות-העולם"
,(Christ for The Nations)
בדאלאס, טקסס, ומאז השתנו חיי לחלוטין. בפעם הראשונה בחיי, היו לי מאות חברים שידעו והכירו את אלוהים, וגם למדתי בכל יום איך לשמור על יחסיי אתו. למדתי את דבר אלוהים ודרכו התחלתי סוף סוף להכיר באופן אישי את מושיעי. י

בעודי במכללה, הכרתי את בעלי לעתיד, בְּרוֹן, ונישאנו מיד לאחד שסיימתי את לימודי במכללה. במשך שלושת שנות לימודי במכללה וגם אחריהן, הדרכתי את ההלל בקהילה משיחית מקומית ולקראת סוף 2005 התחלתי לעבוד עם "מעוז", במשרדם בדאלאס. בתכניתנו לחזור לארץ כשברון יסיים את לימודיו. י

מנהלת אתר האינטרנט של "מעוז"י
(Webmaster)י

היום אני מנהלת ומתחזקת את אתר האינטרנט הראשי של "מעוז" בשפה האנגלית. במסגרת תפקידי אני גם אחראית על ניהול ותחזוקה של קו התקשורת המקוון עם שותפי מעוז, וכן על ההתרמה לאירגון באמצעות האינטרנט. י

עבודתי עם "מעוז" היא זכות עבורי, ואני אסירת תודה עבור ההזדמנויות שהאדון ממשיך לפתוח עבורי לברך את ישראל, תוך כדי שימוש בכשרונותי. למרות שאהבתי הראשונה נתונה להלל, אהבתי השניה נתונה למה שאני כבר עושה עבור "מעוז", כך שאני רואה עצמי מבורכת מעל ומעבר על כך שיש באפשרותי לעשות על בסיס יומיומי שני דברים שאני אוהבת. י

לפני חמישה עשר חודש, קבלתי ברכה נוספת מהאדון, בכך שהפכתי להיות אם לבתנו, בנוסף להיותי אם-חורגת לבננו בן השמונה. כשאני מתבוננת בילדיי, אני מביטה אחורה ורואה את הדרך הארוכה שעברתי. אני מביטה ורואה ממה אלוהים חילץ אותי, ואינני יכולה שלא לשבח את אותו על נאמנותו, רחמיו ואהבתו. י

ההסבר לחלום שליי

רק לאחרונה, כשהתכוננתי לכתוב עדות זאת, הראה לי האדון לבסוף את ההסבר לחלום ילדותי. הפרח האדום, כמובן, הוא ישוע, שדמו שילם את המחיר עבור סליחת חטאיי וישועתי. מה שרדף אותי, היה, כמובן, השטן – שארב לי כאריה שואג המנסה לטרוף אותי. השביל שבו הלכתי (ושעדיין אני הולכת בו) הוא החיים שאלוהים נתן לי, והסיבה שלא יכולתי לחצות את העשב שעל הגבעה, היה מפני שזמנו של אלוהים לכך עדיין לא הגיע, היות שכל דבר בחיינו מתוכנן לפרטים על ידיו, וכל צעד מנוהל ונגזר ממנו, וכך היה עלי להמתין להוראותיו לפעול ברגע המתאים.י

אני אסירת תודה לו על שריכך את ליבי, וכך יכולתי לשמוע את קריאתו ללכת אחריו. אני מתפללת ומאמינה שהבטחתו שכל ישראל יוושע, קרובה להתגשמות יותר מתמיד, ואני ממתינה בציפיה ליום שבו כל עם ישראל יאמר: "ברוך הבא בשם אדוני!"י

אמנם חיי היום אינם קלים, וישנם ימים שלמרות שהייתי מעדיפה לשכוח, הם עדיין רעננים בזכרוני. אך אני יודעת שדרך נסיונות אלה, אמונתי באלוהים גדלה, כמו גם אהבתי אליו. אם התחלתי להאמין בישוע מפני שהוא ריפא את אימי, היום אני מאמינה בו ואוהבת אותו בשל השינוי שהוא חולל בי. לו הייתי צריכה לחיות את חיי מחדש, לא הייתי משנה דבר בדרך הארוכה שעברתי, מפני שכל מה שעברתי תרם לי להיות האדם שאני היום. י

חזרה למעלה

]]