Login to get started!
Username
Password
Forgot password?
Remember me
Not a member yet?  Sign up now!
Sign Up or log in
Username (3 to 12 characters, numbers & letters only)
Email
Privacy Policy
Login   |   Sign up

                       ירחון מעוז               הכל מ-1976              נוסד על ידי ארי ושירה סורקו-רם 

  מרץ 2010:  הסיוע ההומניטארי הישראלי בעקבות רעש האדמה בהאיטי: מישראל בחמלה | הכתבת "הנדהמת" של רשת סי-אן-אן

הסיוע ההומניטארי הישראלי בעקבות רעש האדמה בהאיטי:ש
מישראל בחמלה ש

מרץ 2010                                                                                                         אדר - ניסן התש"ע

0310-Top-Haitian Child

    ילד מהאיטי, הסובל ממום לב מורכב ומסכן חיים,ש
הובא על ידי ארגון הסיוע הישראלי 'הצל לב של ילד' לטיפול בארץ.ש


 מאת: שירה סורקו-רם
 מאנגלית: עוזי לוטן ופרומה נייט

לא בכל יום ניתנת לישראל הקטנה הזדמנות להיות ארץ מאושרת בין אומות העולם. מאמץ הסיוע הישראלי להאיטי היה כה מרשים, עד כדי כך שגם התקשורת העולמית חרגה ממנהגה לשם שינוי, ותוך פליאה רבה הרעיפה על ישראל שבחים על מבצעי החילוץ והעזרה שזו הושיטה לתושבי האיטי. אז אין שום פסול במעט גאווה-לאומית לשם שינוי!ש

 היה זה קרוב לחצות יום שלישי, וממש לפני שפרשנו לישון, הדלקנו את הטלוויזיה למספר דקות. הקשבנו למבזק בחדשות פוקס, כשהקריין הודיע לפתע שבהאיטי התחולל רעש-אדמה של 7 דרגות ויותר בסולם ריכטר. לא ידענו אז שבִּירת האי, פורט-או-פרנס, כבר הפכה באותה עת לעיי חורבות!ש

כוחות החירום לחילוץ וסיוע בארץ נכנסו מיד לפעולה. לא עברו מספר שעות בודדות מאז היוודע על האירוע, וצה"ל כבר שלח צוות מצומצם בן חמישה אנשים, לבחון איזה סוג של סיוע לשלוח. תוך שימוש מתוחכם בתקשורת לוויינית, הצוות העביר ארצה דיווח על המצב: אלפי אנשים, בין מתים ובין חיים, כלואים תחת הריסות הבטון של הבניינים, ועוד כמיליון איש חיים ברחובות, בעוד רעשי-משנה ממשיכים להרעיד את העיר. לאחר איסוף וניתוח המידע, הגיעו בצה"ל למסקנה שהציוד החיוני ביותר הוא חדרי-ניתוח לטיפול במקרים אורתופדיים מסובכים של שברים, ריסוקים וקטיעות, כמו גם לטיפול כירורגי בפגיעות-לחץ פנימיות קשות. מטרתה של המשלחת הישראלית היה להקים בהאיטי בית-חולים-שדה, לטיפול ראשוני בתושבי האי, עד להגעתן של משלחות רפואיות ממדינות נוספות שתתמודדנה עם גודלה העצום של המשימה המורכבת. מציאה וגיוס של מתנדבים מקצועיים בתחום לא היוותה שום בעיה. לא עברו אלא דקות ספורות מרגע ההחלטה הרשמית לשלוח כוחות משימה לחילוץ וטיפול, ומפקד בית-חולים שדה קיבל כ-200 קריאות טלפון ממתנדבים פוטנציאליים. הוא סיפר שלמעלה משלוש מאות רופאים התנדבו מייד (ג'רוזלם פוסט, 22/01/2010).ש

כשהרעש פקד את האיטי, שהה מר עמוס רדיאן, שגריר ישראל לרפובליקה הדומיניקאנית (שכנתה של האיטי) ושגריר לא-תושב להאיטי, בביתו בסנטו-דומינגו. הוא סיפר לאחר מכן שבסנטו-דומינגו, הרחוקה ממרכז הרעש, ביתו שלו גם כן "רעד כמו משוגע" במשך כ-40 דקות, הן מגל הרעש העיקרי עצמו, והן מרעשי-המשנה שבאו בעקבותיו.ש 
 
היָזְמָה הישראלית נותנת גז!ש

השגריר תפס טרמפ עם צוות שידור של רשת סי-בי-אס, וכך הצליח להגיע לפורט-או-פרנס, בירת האיטי, כשש-עשרה שעות לאחר הרעש. המחזה שנגלה לעיניו היה גיהינום בהתגלמותו. עוד מביתו שברפובליקה הדומיניקאנית, התקשר השגריר למשרד החוץ בירושלים, והוא ידע על הגעתם הצפויה להאיטי ביום שישי הקרוב, של שני מטוסי אל-על גדולים. הוא ידע על כך שהמטוסים יביאו 80 טון של ציוד רפואי ואספקה אחרת, כמו גם 250 איש שיעסקו הן בחילוץ והן בטיפול חירום רפואי לסוגיו.ש

0310 - El Al Cargo Plain for Haitiבהגיעו להאיטי, השגריר חבר מיד למפקד הממונה על המבצע, שהגיע לאי עם צוות החלוץ הראשוני שבא להכין את התשתית. שניהם גם יחד ידעו היטב שכל המשימה תידון לכישלון אם המטוסים אכן ינחתו באי, אך לא יהיו ברשותם כלי רכב להסעה ולהובלה: משאיות, אוטובוסים וג'יפים, כמו גם מיקום נאות לפריסת ביה"ח והמחנה לאנשי הצוות.ש

ש"זה לא היה הזמן המתאים לשטויות. הם ידעו היטב שנותרו רק  כ-20 שעות לפני שהמטוסים ינחתו, ושום דבר עוד לא היה מוגמר".ש
 
אבל כידוע, אוכלוסיה יהודית כלשהי אפשר למצוא בכל מקום בעולם - גם בהאיטי - וכך תמיד נוצרת איכשהו רשת-תמיכה ענפה שניתן לסמוך עליה, רשת תמיכה "משלנו". גם בהאיטי האיר המזל פניו לצוות הישראלי, ונמצאה שם משפחה יהודית אמידה מאוד, שהעמידה לרשות המשלחת הישראלית שטח פריסה, ציוד חיוני כגון מיכלי מים וכלי רכב!ש
 

לשגריר רדיאן היה אמנם מידע שהמשפחה האמורה שרדה את הרעש, אך בגלל קריסת רשת התקשורת באי עבר יום שלם עד שהוא הצליח לאתר את ראובן שלום בִּיגִיוֹ, ראש המשפחה. כשהשגריר איתר לבסוף את ראובן, הוא אמר לו: "חיל האוויר הישראלי אמור להגיע מחר עם שני מטוסים גדולים, ובהם משלחת סיוע של 250 איש, ואין לי עדיין מקום לשים אותם". תגובתו של ראובן הייתה מיידית: "תגיד לי מה אתה צריך". ואכן, בשמונה בבוקר שלמחרת נפגשו השניים באחד מאזורי התעשייה של פורט-או-פרנס, אזור תעשייה שבבעלות משפחת ביגיו. לפגישה הגיעו גם חברי משלחת החילוץ והסיוע מיחידת פיקוד-העורף, וראובן הציע להם להתמקם במגרש כדורגל ענק שבבעלות המשפחה, ולהקים בו את בית-החולים-שדה של צה"ל.ש

ביום שישי אחה"צ, הגיעו לאי מטוס בואינג 777 אחד של אל-על, וג'מבו אחד של חיל-האוויר. במטוסים היו 250 אנשי חר"פ, רופאים ואחיות, ו-80 טון של ציוד להקמת בית-חולים-שדה מושלם, עם 90 מיטות, וחדרי ניתוח משוכללים. המטרה הייתה להקים את מחנה האוהלים שלהם תוך 20 שעות. הם עבדו כל הלילה, ורק 10 שעות מאוחר יותר הרופאים כבר החלו לבצע ניתוחים!ש  
 
ביה"ח הכירורגי היחיד באי

בית-החולים-שדה שצה"ל הקים בהאיטי היה לדוגמא מדהימה של דיוק, ניסיון ומיומנות מקצועית ואנושית גם יחד. לא חלף זמן רב, והמחנה הישראלי רכש לעצמו מוניטין כמוקד הסיוע היעיל ביותר והמצויד ביותר בעיר. הצוות הרפואי כלל 40 רופאים, 24 אחיות, צוותי חובשים, סייענים רפואיים ש
ש
(פרמדיקים), וטכנאי שיקוף ורנטגן. מבחינת המתקנים הרפואיים, בית החולים כלל: חדר מיון, שני חדרי ניתוח, מכשירים לשיקוף ולצילום רנטגן, מחלקת יִילוֹדים ופגים, מחלקת ילדים, חדר-לידה וגם בית-מרקחת. במשך עשרת הימים הראשונים שלאחר הרעש, בית החולים הצה"לי היה המתקן היחיד שביצע ניתוחים. ש

בכל פעם שהיה צורך בניתוח מסובך במיוחד, הצוות הישראלי היה הכתובת היחידה. במשך הימים הראשונים אף אומה אחרת, גם לא ארה"ב, לא הצליחה להקים מתקנים שאפילו התקרבו למתקנים הישראליים ברמת ההתקדמות, היכולת או ההיקף (ג'רוזלם פוסט, 21/01/2010).ש

כאשר השגריר רדיאן נשא מאוחר יותר דברים מתוך בית החולים, הוא אמר: "עזרתה הגדולה של משפחת בִּיגִיוֹ, היא המפתח להצלחת המשימה של צוותי החילוץ והסיוע, ולפתיחת בית החולים בהאיטי, 10 שעות בלבד לאחר הגעת משלחת צה"ל, ב-15 בינואר".ש 

ובלי קצת חוצפה ישראלית הרי אי אפשר...ש

ובלשון הלצה מסוימת, גם מפקד המשלחת הוסיף ואמר: "ההצלחה שהמשלחת הצבאית נחלה כאן בביצוע משימתה, נובעת לא מעט משימוש בחוצפה הישראלית, שדחפה אותנו ללכת לכל מקום, לא להתבייש להקיש על דלתות, ולומר לאנשים: 'הי, אנחנו כאן כדי לעזור, ואלה הם הדברים שאנחנו זקוקים להם!'".ש

לישראלי נוסף תושב האיטי, דניאל קידר, היה גם כן תפקיד חשוב בהצלחת משימתו של כוח החירום הישראלי. כשהרעש התחולל, דניאל היה בעצם בטיסה ארצה. מייד עם נחיתתו בארץ, הוא יצר קשר עם מכריו מימי השירות הצבאי שלו, דבר שאִפשר את ציווּתוֹ המיידי של כוח החירום לחילוץ וסיוע להאיטי. מאום לא יכול היה להשתוות לערך תפקידו בצוות, הן כמדריך, המכיר כל פינה בעיר, והן כדובר באופן שוטף את כל השפות החיוניות למשימה שם: עברית, צרפתית, קריאולית ואנגלית.ש

קידר סיפר כיצד הוא זכה לתואר "מתאם דה-פקטו" של פעולות כוח החירום הישראלי בהאיטי. "אני דובר השפות המקומיות, ואני מכיר היטב את רחובות העיר", הוא הסביר. אחת ממשימותיו הייתה תרגום: בין הרופאים הישראליים לחולים המקומיים מחד, ובין חיילי כוח החילוץ לבני משפחות, שחיפשו נואשות מישהו שיעזור להם בחילוץ קרוביהם מן ההריסות, מאידך.
ש(ג'רוזלם פוסט, 20/01/2010).ש

דניאל קידר הישראלי היה זה שמסר את מספר הטלפון הסלולארי שלו לתחנת רדיו מקומית, ובדרך זו ביקש מאנשים שהיה להם מידע לגבי מיקומם של ניצולים אפשריים, להתקשר איתו ישירות.ש

בעוד שלנדיבות האמריקאית אין דומה, ואין גם מי שמשתווה לה בגודל והיקף הסיוע שהיא מסוגלת להגיש לאזורי אסון בעולם, הפעם דווקא מימדי כוח התגובה היו אלה שעמדו לה לרועץ, ואף הכשילו במידה מסוימת את יכולתה לספק סיוע במהירות הנדרשת. מהירות היא מרכיב קריטי ביותר בהגשת סיוע במקרים כאלה. דוגמא אחת היא שליחת אוניית בית החולים  יו-אס-אן-אס קומפורט: אף שבית החולים הענק שבה מכיל 900 מיטות -לא הצליחה האניה לעגון באזור האסון אלא רק באיחור רב, לאחר שאלפי תושבים פגועים באי כבר נוגעו בנֶמֶק ומתו, עקב חוסר טיפול בזמן.ש 

0310-Rescue in Haiti

חברי צוות החילוץ הישראלי נושאים גבר שחילצו
מבין הריסות בניין בפורט-או-פרנס, שקרס ברעש שהתחולל בהאיטי.
ש  

  רופאים שהגיעו ללא ציוד רפואי

לא הייתה זו רק ארה"ב שלא הצליחה להביא לאזור סיוע במהירות הנחוצה. גם מרבית המדינות האחרות לא הצליחו הרבה יותר. חלק מן הבלבול הלוגיסטי שמנע את הגעת הסיוע הדרוש נבע מהביורוקרטיה הממשלתית של האיטי, וחלק היה פשוט תוצאה של קריסת תשתיות מוחלטת בעיר בת 3,000,000 תושבים. ספינות לא יכלו לעגון משום שרציפי העגינה בנמל התמוטטו לחלוטין ברעש, ומטוסים עמוסים בתרופות ומזון לא תמיד יכלו לנחות משום ששדה התעופה הקטן ממילא, איבד ברעש את מגדל הפיקוח שלו, וגם לא הייתה בו תשתית מספקת לחניית המטוסים על הקרקע. מטוסים רבים שולחו בחזרה כלעומת שבאו, בלי לנחות, ובלי לפרוק את ציודם היקר בהאיטי.ש

היו תחנות טלוויזיה שדיווחו על כך שצוותי רפואה אמריקאים למשל, שאמנם חשו למקום במהירות רבה, הגיעו לשם ללא ציוד ותרופות. למעלה מ-24 מדינות אכן נרתמו למאמץ הסיוע להאיטי. אך האמת חייבת להיאמר, שבשעות הראשונות ובימים הקריטיים, הראשוניים, במרבית המדינות הללו העבירו את הזמן היקר בתכנון הסיוע ולא בהגשתו. מרבית הזמן היקר הושקע גם בניסיונות התגברות על מכשולים לוגיסטיים ממשיים, כגון הנחתת מטוסי החילוץ והסיוע בשדה תעופה זעיר, מוכה רעש והרוס בחלקו (ג'רוזלם פוסט, 22/01/2010).ש

אך באותה עת, כאשר מדינות אחרות ניסו להתמודד עם בעיות קשות של תשתית פגועה, צוותי החילוץ והסיוע של ישראל התקבצו להם בשקט, ביעילות וללא שום מהומות מיותרות, גייסו את כוח האדם שלהם, אגרו וקיבצו כל הציוד הדרוש, עקפו או איך שהוא סילקו מן הדרך את כל המכשולים, והתחילו בעבודת הקודש של הצלת חיים (ג'רוזלם פוסט, 22/01/2010). וכך צה"ל, עם כל ניסיונו הרב בהגשת סיוע בעשרה מקרי אסון קודמים, כמו גם ניסיונו שנרכש בניהול משימות עורפיות בשעות מלחמה כאן בארץ, ויחד עם התירגול המתמיד - הצליח להעניק להאיטי סיוע ראשוני במהירות, יעילות וזריזות ללא אח ורע.ש

הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, סיפר שצבאות אחרים בעולם ניצבו ביראת כבוד והביעו את פליאתם על הזריזות הרבה בה חיילינו הצליחו להתארגן, להגיע למקום האסון ולהתחיל בביצוע משימות ההצלה שלהם. גם כוח חילוץ יפני הגיע לאזור, וביקש מצה"ל יעוץ כיצד להקים בית-חולים-שדה דומה.ש
 
התקשורת העולמית מבחינה בנו

בהשוואה לאיטיות התגובה של אומות אחרות, הכְּשירוּת והמומחיות המוחלטות של הצוותים הישראליים, היו אלה שמשכו את תשומת ליבן של רבות מרשתות החדשות בעולם. רשת החדשות אן-בי-סי למשל, הגדירה את בית החולים הישראלי "מודל רפואי לתגובת חירום". ורשת סי-בי-אס כינתה את בית החולים הישראלי "הרולס-רויס שבין המתקנים הרפואיים בהאיטי".ש

רשת סי-אן-אן דיווחה על כך שבבתי-חולים-שדה אחרים, היו לא יותר מאשר אלונקות וצוותים רפואיים שהגישו עזרה ראשונה בלבד, אך לא היו ערוכים משום בחינה לביצוע ניתוחים מורכבים.ש

ארגון הבריאות הבינלאומי דיווח על כך ששמונה בתי-חולים מקומיים בפורט-או-פרנס נהרסו כליל או ניזוקו קשות, דבר שהביא למעשה את התשתית הרפואית של העיר לכדי עצירה מוחלטת. ללא מלאי תרופות בנמצא, בתי החולים הנותרים הפכו בעצם לחדרי-מתים ותו לא. באסונות נוראיים שכאלה, גם הבלתי צפוי עשוי לקרות לעיתים. רשת איי-בי-סי שיבחה את צוות המשימה הרפואי של ישראל, שעזר ליולדת מקומית, תוך שימוש בהליך רפואי מסובך ומורכב. והסיפור הוא כזה: כתב הרשת בהאיטי, רופא בעצמו, פגש באישה שרועה ברחוב, ממש על סף לידה. הוא עצמו ניסה בתחילה לעזור לה, אך כשהעניינים החלו להסתבך והוא נתקל בקשיים, הוא נזכר בבית החולים של צה"ל. הוא התקשר לקונסוליה הישראלית בניו-יורק, והנציגים שם הצליחו לכוון אותו למחנה הישראלי בפורט-או-פרנס. "הבנתי מדברי הכתב שהוא מחפש בדחיפות את המחנה הצה"לי", סיפר דובר הקונסוליה בניו-יורק, "התקשרתי מיד עם הנספח הצבאי שלנו בוושינגטון, שמסר לי את כתובת המחנה הישראלי בהאיטי. הזנתי את הנתונים למכשיר ניווט, וכך הצלחתי לתת לכתב את הקואורדינאטות המתאימות, ולכוון אותו למקום".ש

כאשר הכתב-הרופא של איי-בי-סי הצליח להביא את היולדת לביה"ח, היא התקבלה מיד, ואחרי לידה מורכבת ומסובכת - תינוק בריא בא לעולם. כתב הרשת דיווח על האירוע בהרחבה, וגם טרח לשגר מכתב תודה לנציגות ישראל בניו-יורק.ש

"היו אלה רגעים מרגשים ביותר", סיפר דובר הקונסוליה בניו-יורק. "זה מדהים איך אתה יכול להיות שותף חיוני למשימה מצילת חיים, שתוצאתה היא הבאת תינוק חדש לאוויר העולם. והכל מתבצע בין יבשות שונות, תוך שימוש בטלפונים סלולאריים. כמובן שנעביר את גילויי התודה של הכתב לרופאים ולצוות המשימה בבית החולים הישראלי בהאיטי", הוא הוסיף ואמר.ש
(ynet.com, 18/01/2010)

תינוק חדש בשם "ישראל"ש

היה גם תינוק נוסף שנולד בבית-החולים הצה"לי בהאיטי, מעט טרם זמנו, והגיע לכותרות החדשות בארץ, הן בעיתונות הכתובה והן בטלוויזיה. האֵם אסירת התודה, החליטה כזכור לקרוא לבנה בשם "ישראל". מרבית הלידות בהאיטי כלל אינן מתרחשות בבית-חולים, אך את ישראל הקטן יילד רופא נשים ישראלי בעל שם! העצוב הוא, שאביו של היילוד החדש, נעדר מאז הרעש.ש 

0310-Colonel Berman with baby

סא"ל אבי ברמן עם תינוק שחולץ מבית בהאיטי.ש
הורי התינוק נספו ברעש ונקברו תחת ההריסות

העבודה בביה"ח הכבידה רגשית על הצוות. "אתה משתדל לדכא את העובדה", סיפר ד"ר עמית גיל, מנתח אורטופדי. ד"ר גיל סיפר שבערבים, נהג ללכת למחלקת הילדים, כדי לפצות על העובדה שהוא כה רחוק מילדו הקטן בבית, בישראל. "אין שום בית-ספר לרפואה, גם לא קורס התמחות, שיכול להכין אותך כראוי לסוג הדברים שראינו כאן", הוא הוסיף ואמר.ש

אך מאידך -היו גם ניסים קטנים שקרו פה ושם, שפיצו על הקושי. אחד מהם היה הנס של תינוק בן שמונה חודשים ששרד: הוא היה כלוא תחת ההריסות במשך חמישה ימים, חולץ ע"י שכן, הובא לביה"ח, וניצל!ש 
 
צוות הסיוע הישראלי נתן "פול-גז"ש

יכולת התושיה הישראלית המפורסמת לאלתר פתרונות בכל מצב, נאלצה גם בהאיטי להיכנס לתפוקה מלאה, למצב המוכר של "פול גז". מספר ימים לאחר שבית-החולים החל לפעול, נגמר להם המלאי של מסמרות מתכת, המשמשות לתמיכה במקרים אורטופדיים מסוימים. אך לא הרופאים הישראלים הם שיוותרו, ירימו ידיים ויסגרו את הבסטה! במקום זה - הם עיצבו במקום תחליף משלהם, לקחו את הדוגמא ליצרן מקומי, וזה העתיק את הדוגמא והחל לייצר מלאי חדש...ש

כמו צוותי הסיוע האחרים באי, גם חברי הצוות הישראלי מצאו שקשה להם לבטא את האימה והזוועות שהם חוו בהאיטי שלאחר הרעש. צוותי החילוץ, כמו גם הצוותים הרפואיים, עבדו ללא הרף, עד כלות הכוחות. הם דיברו על כך שהמוח האנושי איננו מסוגל לספוג את מלוא המשמעות של הזוועה, את המספר הנורא של גופות מרקיבות, באותם ימים ראשונים שלאחר הרעש בהאיטי. גם הצחנה הייתה בלתי נסבלת. צוות החילוץ וההצלה הישראלי הצליח לחלץ בסיכומו של דבר 70 ניצולים. הצוות הרפואי הישראלי טיפל בסיכום בלמעלה מ-1,110 מטופלים, ביצע 319 ניתוחים מוצלחים, ויילד 16 תינוקות, 3 מהם בניתוח קיסרי.ש

המשלחת הישראלית החלה בסגירת המחנה, ובקיפול האוהלים והציוד לקראת השיבה ארצה ב-27 בינואר, לאחר שנסתיימה משימתה המוגדרת מראש: להעניק סיוע חירום ראשוני בלבד.ש

הסיוע האמריקאי החל אז להגיע בכמויות אדירות, באוניות ובמטוסים. ישראל השאירה במקום 30 טון של ציוד רפואי, לשימושן של משלחות אחרות שהמשיכו במשימת הסיוע. הצוות הרפואי גם נפרד מצוותי משלחות ישרא-אֵייד וזק"א, שנשארו באי לפרק זמן נוסף (ראה בעמוד הבא).ש

אחד המבקרים הנוקשים ביותר של ישראל הודה בעקבות האירוע בהאיטי: "כשהמדובר הוא במקרים של חיים או מוות, מסתבר שלישראלים יש לב גדול. בית-חולים-שדה שצה"ל הקים בהאיטי מהווה השתקפות לדבר מה, הנטוע עמוק באופי הלאומי שלהם".ש

העורך הראשי של הג'רוזלם פוסט סיכם את הדברים כך: "אם נקלעת לצרה, ואינך נמנה עם אלה הקמים עלינו להרגנו - לא תמצא מישהו כמו הישראלים, שיחושו מיד לעזרתך" (ג'.פ., 22/01/2010).שש 

    למעלה

ש הכתבת "הנדהמת" של רשת סי-אן-אןש  

כשבוע לאחר הרעש בהאיטי, פגשה אליזבת כהן, כתבת רשת הטלוויזיה האמריקאית סי-אן-אן, במספר רופאים אמריקאים שעשו מאמצים כבירים להמשיך ולטפל בחולים בבית-החולים המרכזי של העיר פורט-או-פרנס, בית-חולים שנותר ללא ציוד מתאים או תרופות. ראש הצוות הרפואי האמריקאי, הד"ר ג'ניפר פוּרִין, תיארה בשידור ישיר כיצד המטופלים שלה "מתים מוות איטי ואכזרי, עקב נמק שמתפתח בזיהומים שיצאו מכלל שליטה. הם זקוקים לניתוחים דחופים וטיפול - אחרת ימותו בגלל ההזנחה".ש

"המצב הוא מעבר לנואש כרגע" הוסיפה ואמרה ד"ר פורין. "בתחילה, המטופלים היו כה אסירי תודה על כך ששרדו את הרעש, אך עכשיו הם נפטרים לאיטם, בגלל חוסר טיפול מתאים בבתי החולים הללו".ש

ד"ר פורין הוסיפה ואמרה עוד: "אף אחד אחר לא מוכן לקבל את החולים שלנו, מלבד בית החולים הישראלי".ש

מסוקרנת בעקבות הדברים הללו, פנתה הכתבת כדי לבחון בעצמה את המתרחש בבית-חולים שדה שהוקם ע"י משלחת חיל הרפואה של צה"ל. "אני עומדת כאן ממש נדהמת למראה עיני. בהשוואה לבית החולים הקודם בו ביקרתי - זהו עולם אחר!", היא אמרה, תוך שהיא עוברת מאוהל לאוהל... ש"יש להם כאן ממש ציוד ומיכשור! יש להם גם ממש חדרי-ניתוח! זה מדהים!".ש

בשובה לראיין את הרופאה האמריקאית, היא שאלה אותה: "אז הישראלים הקימו בית-חולים שדה. אך מה על האמריקאים? האם הממשל האמריקאי לא מקים גם הוא מתקן דומה?", שאלה הכתבת.ש

תשובתה של ד"ר פורין: "לא, עדיין לא".ש

הכתבת: "אך הישראלים הגיעו מקצהו השני של העולם?!"  (הכתבת מרמזת בכך שארה"ב קרובה הרבה יותר לאיי הודו המערבית, להאיטי, מאשר ישראל.  המתרגם).ש

ד"ר פורין, תוך שהיא פורשת כפיים במבוכה: "זהו באמת עניין מתסכל מאוד, ואין לי שום הסבר לגביו".ש

רופא אמריקאי נוסף, התערב והביע גם הוא את תחושותיו: "כמעט מביש להיות אמריקאי היום".ש

(חובה לראות! הקליפ של סי-אן-אן: http://www.youtube.com/watch?v=snH738Umhqc)

  למעלה  

 Give your special gift today:  

Maoz Israel Ministries  |  istandwithisrael  |  Hebrew Books
Congregation Tiferet Yeshua  |  Coffee House Outreach    
Media Projects  |  Hebrew New Testament  |  Burkina Faso 
Arab Congregations  |  Persecuted Believers  
 

 

 

 

]]