Login to get started!
Username
Password
Forgot password?
Remember me
Not a member yet?  Sign up now!
Sign Up or log in
Username (3 to 12 characters, numbers & letters only)
Email
Privacy Policy
Login   |   Sign up

עד שנת 2051 תגיע האוכלוסייה המוסלמית
בבריטניה ל-26 מיליון

פברואר 2016
טבת - שבט התשע"ו

0116 - Mosque in Pakistan
(Photos: LONDON MEDIA) בתמונה משמאל: כנסיית סנט מרי ברח' קייבל. מימין – מאמינים מוסלמים מתאספים לתפילת
צהרי יום שישי במסגד בקרבת מקום בספיטפילדז, שניהם במזרח לונדון.


 

מאת שירה סורקו-רם

רק נושאים מעטים בכתבי הקודש חוזרים על עצמם לעתים קרובות יותר מהנושא הזה: כשאומה מסוימת פונה עורף לאלוהים, היא ניצבת על מדרון חלקלק ומיועדת לחורבן.

לא נעים לחשוב על הנושא הזה. אבל האדון אמר לנו: כַּאֲשֶׁר יַתְחִילוּ לִקְרוֹת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְעוֹדְדוּ וְהָרִימוּ רָאשֵׁיכֶם, כִּי קְרֵבָה גְּאֻלַּתְכֶם.

בכל זאת, התעלמות מסוגיית העמים שאינם חוזרים בתשובה ונופלים אל תוך תוהו ובוהו היא לדעתי שגויה ומשבשת את האופן שבו אלוהים רוצה שנגיב.

אחרי הכול, כתבי הקודש מצווים עלינו להזהיר את האומות התועות מפני המשפט והעונש. שלמה המלך הבין את העיקרון החשוב הזה לפני שגם הוא פנה עורף לאלוהים ועמו סבל מאותם אסונות:

בְּהִנָּגֵף עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אוֹיֵב אֲשֶׁר יֶחֶטְאוּ לָךְ. וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ, וְהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה. וְאַתָּה, תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְסָלַחְתָּ, לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וַהֲשֵׁבֹתָם אֶל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נָתַתָּ, לַאֲבוֹתָם (מלכים א ח 34-33).

מנהיגיה של בריטניה יצרו ריק. הם עצמם הולכים שולל אחרי זמרי פופ, סדרות טלוויזיה גסות, סרטים אכזריים ותכניות על חייהם של העשירים הגדולים ואחרי מלומדים ואנשי עלית מתנשאים שאין להם דבר מלבד סלידה מאלוהים. את הריק הזה נכנס למלא אל אחר– אללה. החוקה שלו היא השריעה. מטרתו היא לכבוש את האיים הבריטיים כליל.

הבעיה איננה קבוצות אתניות שונות המגיעות לחיות בבריטניה. אלוהים ברא כל קבוצה אתנית בחסדו. הבעיה היא שהמערב שרוי במלחמת תרבויות, גם אם הוא מודה בזה וגם אם לא. במילים אחרות, אם בריטניה תמשיך בדרך שהיא הולכת בה עכשיו, היא תהפוך לאומה מוסלמית.

האמת בנתונים דמוגרפיים

ייתכן שהנתונים הדמוגרפיים יהיו בלתי הפיכים רק כעבור יותר מדור, אבל הם מצביעים נכוחה על העתיד הצפוי אם המצב יימשך כפי שהוא. שים לב לנתונים אלה:

- בבריטניה (כולל סקוטלנד וצפון אירלנד) חיים היום 2,900,000 מוסלמים, והם מהווים כ-5% מהאוכלוסייה. (www.theguardian.com)

- האוכלוסייה המוסלמית מתרבה בכ-75% בכל עשר שנים.

המודל הדמוגרפי שעיתונות המיינסטרים מדווחת עליו הוא כלהלן:

- עד שנת 2021, האוכלוסייה האסלאמית בבריטניה תגיע ל-4,900,000.

- עד שנת 2031, היא תגיע ל-8,600,000.

- עד שנת 2041, היא תגיע ל-15,000,000.

- עד שנת 2051, היא תגיע כמעט ל-26,000,000 איש (www.thecommentator.com)

שיעור הילודה בקרב האוכלוסייה הבריטית הלא אסלאמית הוא 2.1 לאישה – מתחת לרמה הדרושה לצמיחה.Ibid. במילים אחרות, מספר הלא מוסלמים יפחת בפועל.

לפי ההשערות, עד שנת 2051 יגיע מספר האזרחים הבריטיים ל-77,000,000. העיתון המכובד Commentator גורס שאפשר לומר בביטחון שעד שנת 2051 יהיו מתוכם 26 מיליון מוסלמים. (Ibid.)

אם כן, עד אמצע המאה הנוכחית יהיה שליש מהאוכלוסייה מוסלמית. אם רוב האזרחים הלא מוסלמים הם חילוניים, ואינם מנהלים חיים המבוססים על מערכת יחסים אישית עם ישוע, בריטניה תמצא את עצמה ללא הגה בים סוער.

חוקת השריעה משמעה רדיפות נגד הנוצרים

אי אפשר להכחיש שחוקת השריעה כבר נהוגה בפועל בקרב המוסלמים בבריטניה. הפוליגמיה נפוצה והתרבות המוסלמית בכל הנוגע לנשים ולדתות אחרות תופסת את מקום החוק הבריטי בקהילות שיש בהם אוכלוסייה מוסלמית ניכרת. עם צמיחתה של הדת האסלאמית, המאמינים הבריטיים יעברו רדיפות קשות, במיוחד בחופש הדיבור והחופש להכריז את הבשורה.

כשם שנוצרים אמתיים יודעים שהם נגאלו בדמו היקר של שה האלוהים, שנשלח מאת האלוהים האמתי היחיד, אלוהי הכתובים, כך גם המוסלמים בטוחים ללא כל סייג שאללה הוא האל האמתי היחיד, ושישוע איננו בן האלוהים ושאיננו מת בגלל חטאיו של איש.

לפנינו שתי תיאולוגיות סותרות. אבל העימות הקטלני נובע מכך שהנוצרים והיהודים המשיחיים מאמינים שאלוהים ציווה עלינו להכריז את הבשורה על חיי נצח ללא מאמינים באמצעות העדות, האהבה והאמונה שלנו שאלוהים יתגלה כאלוהי האמת לכל מי שמבקש אותו בכל לבו.

המוסלמים מאמינים שאללה הוא האל האמתי היחיד וציווה על מאמיניו לכבוש את העולם, להקים ח'ליפות, ולאלץ את הנוצרים ואת היהודים ואת כל יתר ה"כופרים" להתאסלם או למות. אלה הן מצוותיו של מוחמד.

כל עוד המוסלמים הם מיעוט קטן, קשה להבחין במטרותיהם הסופיות. אבל המוסלמים האדוקים, ששאיפתם הגדולה ביותר היא לשוב לאסלאם המקורי של מוחמד במאה השביעית, חווים בימינו תחייה אסלאמית עולמית.

האסלאם מתפשט בערים הגדולות והקטנות

קל להבחין בנטייה הזאת בבריטניה היום. בבלוג שכתב פול וילקינסון שנקרא "האסלאמיזציה של אנגליה, עיר אחר עיר" (לא קיים בעברית: The Islamization of England, One Town at a Time) הוא מתאר ערים קטנות כמו וויטלי ביי, עיירה בצפון מזרח אנגליה המונה עשרת אלפים תושבים. אמנם יש בה רק 0.3% מוסלמים, אבל וילקינסון מתאר אינספור מסעדות "הודיות" – מילה יפה יותר ל"מזרח תיכוניות" ועוד שש מסעדות בבעלות מוסלמית למזון מהיר. כשעבר בכפר קטן אחר הוא ראה מסגד גדול שנבנה לפני זמן קצר.

יש גם ערים גדולות יותר, כמו אזור ברדפורד, המונה יותר מחצי מיליון אזרחים. יש בה יותר מ-100,000 מהגרים ותיקים מפקיסטן. נראה שהחנויות באזור הן בבעלות מלאה של מוסלמים: הילדים הולכים ללמוד במדרסות (בתי מדרש ללימודי האסלאם) הרבות כדי ללמוד על האסלאם. הפקיסטנים אוהבים לייבא אימאמים מארץ מולדתם. התמונה ברורה. (chersonandmolschky.com)

באיגרות "מעוז" מהחודשים ינואר-פברואר 2015 סיכמתי באופן מפורט את התכניות של הקנאים המוסלמים להשתלט על ארצות המערב הדמוקרטיות. כמובן, זה כולל את בריטניה הגדולה. העיתונים המוסלמים ואנשי התקשורת, פרופסורים, כוכבי ספורט, דמויות בספרות ובאמנות – כולם עוזרים להגביר את ההשפעה האסלאמית באומות הדמוקרטיות. אחת המטרות החשובות שלהם היא לבחור במועמדים מוסלמים לשלטון.

שופטת שריעה מקדמת פוליגמיה

בקיץ האחרון אמרה האישה הראשונה בבריטניה שהפכה לשופטת שריעה שלממשלת בריטניה אין כל זכות לאסור על פוליגמיה אסלאמית. בהתאם לעיתון "טיימס", כ-100,0000 מוסלמים בבריטניה מוכרים כנשואים לפי חוק השריעה אך לא לפי החוק בבריטניה. במקרים רבים מדובר בנישואין פוליגמיים.

מוקדם יותר השנה הוגש דיווח שלפיו הנשים המוסלמיות ברחבי בריטניה סובלות מדיכוי, התעללות ואפליה באופן שיטתי באמצעות בתי הדין של השריעה, המתייחסים לנשים כאל אזרחים סוג ב. הדיווח, שאורכו ארבעה עמודים ונכתב בידי הברונית קוקס, פעילה מובילה למען זכויות האדם, העלה שהנשים נתונות ללחץ הקהילות שלהן לפנות לבתי הדין של השריעה במקום לבתי המשפט האזרחיים, וסובלות מהפחדה ואיומים במידה ואינן נוהגות כך.

אחת הנשים אמרה: "אני מרגישה שבריטניה בגדה בי. באתי לפה כדי לברוח מזה והמצב פה גרוע יותר מאשר בארץ שממנה ברחתי".

לבטל את הנצרות בבריטניה?

מבחינה רוחנית, הפעילים ההומניסטיים והאתאיסטיים מסייעים להתפשטות האסלאם. הם תובעים שבתי הספר יפסיקו ללמד את ההשקפה הנוצרית ולסלק מהחצרות כל סממן וסמל של כתבי הקודש, ובכך הם יוצרים ריק שהאסלאם ממלא בשמחה רבה.

ועדה שכללה מנהיגים דתיים מכל הדתות ופעלה במשך שנתיים ברשות הברונית באטלר-סלוס הגיעה למסקנה שבריטניה כבר איננה נוצרית עוד וממליצה לסלק באופן שיטתי את הנצרות מחיי הציבור. (www.christiantoday.com)

ילדיהם של הורים נוצרים מתרחקים מאמונת אבותיהם, והדור הצעיר של הורים מוסלמים חילוניים הופך לקנאי וקיצוני. בקיצור, רוב ילדיהם של הנוצרים זנחו את האמונה, לעומת ילדי המוסלמים ששבים לאמונתם.

אם לא תחול תחייה עצומה בקנה מידה של אלו של ג'ורג' ויטפילד, ג'ון וסלי ואחרים, האיים הבריטיים ישתנו עד 2051 לבלי הכר. בעבר הציפה תחייה רוחנית את בריטניה. זה יכול לקרות שוב.

חזרה למעלה



אזהרה לבריטניה הגדולה

0216 - Britain Map

נבואה מאת דיוויד נוקס

"אומת בריטניה, אהבתי אותך ללא חת למרות הכפירה וההשפלה שאליהן הדרדרת. אני כועס על אותם מנהיגי כנסייה שלימדו שקר בשמי ועודדו אחרים להאמין ולפעול כמוהם. הכעס הוא גדול, ואעניש אותם קשות. אבל אחמול על אלה שהם כצאן שאין להם רועה, יראי אלוהים. לבי עדיין עורג לרחם על האומה שאבותיה דגלו בשמי והכריזו את דברי עד קצה העולם. עם שבשם אמונתו בדברי חוקק חוקים בהתאם ליראת אלוהים והניב תרבות של יושר.

"במקום להישען עליי ועל נאמנותי אליכם, בחרתם, מסיבות ארציות, לחבור לממסד (כלומר לאיחוד האירופי) שהתכחש לשמי וסירב להכיר בי במועצותיו. אני זועם מאוד על הממסד ההוא בגלל המרד שלו, בגלל האופן הבוטה שבו הוא דוחה אותי ובגלל קשי לבבו כלפי עמי הקדום, ישראל.

"אני מזהיר אתכם... הממסד האירופי לא יחזור בתשובה על אף שאכה אותו באסונות ובחורבן. אני דוחק בך בריטניה, אומה שאני עדיין אוהב בגלל אבותיך יראי האלוהים, צאי ממנו כדי שלא תבואי גם את לידי אותו חורבן, כי אני עומד להעניש אותו ולחבל בהישגים שהוא מבקש להשיג. אם תיפרדי ממנו ותתרחקי מהדחייה המוצהרת שלו כלפי אלוהים, ארחם עליך ואשוב להגן עליך, ואשתמש בך שוב כדי להאיר לאנשים רבים שאובדים בחשכה ההולכת וגוברת.

"הקשיבי לי, אומה שפעם הייתה יראת אלוהים, והיעני לקריאה שלי, או שגם את תחרבי ותיענשי. אין זה הרצון שלי בשבילך, אבל את חייבת לבחור בדרך שבה תלכי. אני דוחק בך להיענות לי ולבחור בחיים בהתאם למשמעת שלי ובהגנתי, במקום במוות ובאסון שעומד לבוא על אירופה".

דיוויד נוקס פעיל בארגון Issaschar Ministries Trust. הנבואה מאספת מנהיגים בארגון שנערכה בנובמבר 2015. מודפס ברשות.

בהתאם לכתבי הקודש, עלינו גם לבקש את הנבואה וגם לבחון ולשפוט אותה (הראשונה לקורינתים יד 29, 39).

חזרה למעלה



בריטניה כבר איננה ארץ נוצרית!

0216 - Dwindling Flock
(Photo: LONDON MEDIA) הצאן המידלדל: כנסיית סנט מרי ברחוב קייבל במזרח לונדון נבנה במטרה להכיל אלף איש. היום משתתפים באספות הכנסייה כעשרים איש.

מאת קליפורד דנטון

עכשיו זה רשמי! כלומר, בהתאם לדיווחה של שופטת בכירה לשעבר, הברונית באטלר-סלוס.

הוועדה של הברונית באטלר-סלוס, ועדה שישבו בה מנהיגים דתיים מכל הדתות ופעלה במשך שנתיים, הגיעה למסקנה שבריטניה כבר איננה נוצרית, וממליצה להוציא בהדרגה את הנצרות מחיי הציבור. מה שנראה עכשיו קטן וחסר משמעות, ילך ויגדל בעתיד.

הדיווח גורס שעל רקע עלייתן של דתות אחרות, ביניהן האסלאם, צריך להגיע ל"הסדר חדש" כדי להשמיע את קולו של הציבור של כל אותן דתות והשקפות. מצב זה ינטרל בסופו של דבר כל השפעה נוצרית בבתי הספר, יבטל את ההוראה הנוצרית הגלויה בשיעורים ובכינוסים בבית הספר ויקרא תיגר על קיומם של בתי ספר המבוססים על האמונה.

הדיווח גם מניח את היסודות להפחתת מספר הבישופים בכנסייה באנגליה ובבית הלורדים ולתת את מקומם למגוון רחב של אנשים מדתות ופלגים אחרים. יש גם המלצה שכל האירועים הלאומיים והאזרחיים – ביניהם טקס ההכתרה הבא – יתוכננו כך שישקפו את "האופי הפלורליסטי של החברה המודרנית".

לכאורה קטן וחסר משמעות

אנחנו מבינים כבר זמן מה שמה שנראה קטן וחסר משמעות בכל הנוגע להתקפה על היסודות הנוצרית של החברה שלנו רק נראה כך. אנחנו כבר מזהים את כוונותיהם של ההומניסטים ואת אלה שדוגלים בהשקפה של ריבוי דתות ובוודאי את משמעות העניין.

לדיווח הנתון אמנם אין השפעה ישירה על החוקים בבריטניה, אבל הוא מראה בבירור כמה התרחקנו במהלך תקופה של דור אחד. אנשים רבים אינם רוחשים שום כבוד להיסטוריה ולמורשת של העם הזה, והדיווח הזה יחזק אותם לקראת המערכה על האמונה.

כמובן, אנחנו עצמנו כבר עוקבים בדאגה רבה אחר המספר ההולך ופוחת של האנשים ההולכים לכנסייה ומציינים את המספרים הגדלים של אנשים בני דתות אחרות בבריטניה, אבל עלינו להשתמש בנתונים בדיווח בצורה אחרת מאוד מזו שבה השתמשו בהם חברי הוועדה של הברונית באטלר-סלוס.

האמת היא שבריטניה איננה ומעולם לא הייתה ארץ נוצרית במובן המוחלט. הארץ מעולם לא הייתה מלאה במאמינים שנולדו מחדש. אבל כשהמנהיגות שלנו דגלה בעקרונות של כתבי הקודש וחוקקה חוקים בהתאם להם, אלוהים הגן עלינו ובירך אותנו והעולם סביבנו הכיר בנו כארץ נוצרית.

הבסיס לעמדתנו החוקתית הוא הסעיף המרכזי בשבועת ההכתרה משנת 1953: הבטחתה של המלכה לקיים את חוקי אלוהים ולהאמין בבשורה. תודה לאל שההבטחה ואבן היסוד הזאת עדיין נותרו במקומן במהלך המלכות של מלכתנו. לא זו בלבד שהוד מלכותה מחויבת לדברים אלה, אלא גם כל בית הנבחרים ובית הלורדים התחייבו בשבועה משלהם כשנכנסו לתפקידם.

הברונית אמנם יכולה להנהיג ועידה כדי לנסות לשחוק את זה, אבל הנבחרים והלורדים התחייבו ונשבעו בהתאם לעקרונות החוקה, וגם הברונית התחייבה לפי אותם עקרונות. אנחנו רחוקים מאוד מלהיות ארץ נוצרית – אולי ארץ נוצרית מידרדרת מהאמונה, אבל אנחנו מחויבים לאלוהי התנ"ך באמצעות שבועות רבות עצמה.

מי מגן על האמונה?

תכופות אומרים שלבריטניה יש חוקה לא כתובה ודברים שנותנים את הרושם שהעמדה שלה עמומה ולכן, במידה מסוימת, היא נתונה להשקפות ולדעות. אין זה נכון, אם לומדים אותה מזווית הראייה של נדר ההכתרה והדורות הרבים שבהם התפתחו החוקים והמנהגים שיש לנו היום. אבל מי שרוצה להתייחס אליה כאל עמומה יכול לעשות זאת, וכן אם מנהיגיה של בריטניה בוחרים להתעלם מהעקרונות המרכזיים שהועברו לאורך הדורות.

מאחר שהייתי מוטרד מהשאלה הזאת, התחלתי לפני כמה שנים לכתוב לגורמים שונים כדי לראות לנסות לברר מי אחראי לשמור על המעמד והאיזון החוקתי שלנו. התחלתי מהארמון וניסיתי לברר איך המלכה מתייחסת אל השבועה שלה ואם היא שואפת למלא את השבועה שלה, במיוחד נוכח חוקים חדשים שנוגדים את עקרונות כתבי הקודש. רבים מנתיניה דחקו בה להדריך את העם בתפילה, כפי שעשה אביה במלחמת העולם השנייה.

"אין שום מנגנון"

התשובות שקיבלתי מפנות את השאלות שלי חזרה לממשלה – בדרך כלל למשרד הפנים. המלכה בהחלט מתייחסת לשבועה שלה ברצינות ברמה האישית, אבל היא מפנה לשרים שלה כל חוק שמגיע לפרלמנט וחותמת עליו. מאחר שגיליתי שמשרד הפנים הבריטי איננו מחויב, התחלתי לחפש משרד ממשלה האחראי על עניינים חוקתיים, ושאלתי אם יש מחלקה בממשלה שבודקת החלטות ממשלה ואת התאמתן לשבועת ההכתרה. זוהי התשובה המלאה שקיבלתי:

"מר דנטון היקר,

"אנו מודים לך על מכתבך מיום 17.1.2010. אנחנו הצוות האחראי על מדיניות החוקה ועל הקשר בין הכנסייה למדינה, והתבקשנו לענות על מכתבך.

"הממשלה איננה מקבלת את הטענה שהמלכה חתמה על חוק כלשהו של הפרלמנט שסותר את שבועת ההכתרה. שבועת ההכתרה היא שבועה אישית, שהמלכה נשבעה בטקס ההכתרה, כשנשאלה 'האם תעשי ככל שביכולתך כדי לשמור את חוקי אלוהים ולהאמין בבשורה?'

"אין שום מנגנון או משרד שתפקידו לעזור להוד מלכותה לקיים את שבועת ההכתרה שלה, וגם אין זה ראוי שמנגנון או משרד כזה יהיו קיימים" (ההדגשה שלי)

המסקנה היא שהאחריות לקיום השבועה ולהגנה על האמונה נפלה בין הכיסאות, בין המלכה לממשלה, ולמרות השבועות וההתחייבויות בכניסה לתפקידים ממשלתיים, איש איננו מונה כדי להגן על המעמד שנשבענו לו לפני אלוהים ולדאוג לכך שבריטניה תהיה ארץ נוצרית.

מה עלינו לעשות?

האמת היא שהאנשים היחידים שדואגים למורשת הנוצרית שלנו הם הנוצרים. הוועדה ברשות הברונית באטלר-סלוס העלתה סוגיה שתלך ותעמיק בימים הקרובים, ותעלה שאלות רבות בפני הנוצרים בנוגע לאמונה בחיי הציבור בארצנו. האם הנוצרים עדיין צריכים להגן על המורשת שמותקפת ומפורקת באופן שיטתי, ולעודד את מנהיגינו למלא את ההבטחה שלהם לאלוהים מה-2.6.1953? או האם עלינו לקבל את העובדה שימיה של "בריטניה הנוצרית" חלפו, ולעבור הלאה?

האם הכנסייה צריכה להילחם כדי להשמיע את קולה ולהפעיל את השפעתה בתחום הציבורי, או האם עלינו לחיות בשקט ולבקש להעיד במקומות שאנחנו נמצאים בהם? האם עלינו להגן על השימוש בחוקי כתבי הקודש ובעקרונותיהם בחיים האזרחיים, כי הם הטובים ביותר לרווחת עמנו גם כשהאומה זנחה את אלוהים?

לדעתי, התשובות לשאלות אלה תלויות בשאלה אם ניאלץ להתמודד אתן לפני או אחרי ימיה של המלכה אליזבת. לקריאה של האומה כולה לחזור בתשובה יש הקשר כל עוד שבועת ההכתרה תקפה. זהו הזמן להשמיע קול זעקה ולשוב למחויבות הלאומית שלנו לאלוהים ולכתבי הקודש. ייתכן שהמצב ישתנה כשתקופת המלכות הזאת תגיע לסופה. בכל זאת, גם אם לפני כן וגם אם אחרי כן, האחריות של הנוצרים היא לדרוש את פני אלוהים לגבי המעשים שהוא עושה ולגבי המעשים שעלינו לעשות. זוהי השורה התחתונה בכל עת.

לפנינו שנים מכריעות

הסוגיה הזאת לא תיעלם מאליה. אני רוצה לומר שאלוהים עצמו לא יניח לה להיעלם. אם יבוא היום שבו ההמלצות האוויליות של הוועדה ברשות הברונית באטלר-סלוס יתקבלו, הרי שאלוהים יאפשר לעמנו להידרדר ממש כשם שהוא יניח לנו לקצור את ההשלכות של טיפשותנו. זוהי המשמעות המכרעת והמתפתחת של השנים הבאות.

באדיבות ד"ר קליפורד היל, העורך הראשי של Prophecy Today. www.prophecytoday.uk

חזרה למעלה



"מעוז" בבריטניה – עשרים שנות ברכה

אנחנו מבקשים לכבד את דן והלן דלפ, מייסדי "מעוז" בבריטניה

0216 - Dan and Helen Delap
אנחנו מעריכים מעומק לבנו את ידידינו ושותפינו למערכה, המשפחה הרוחנית שלנו והעמיתים המקורבים שלנו,
שיצרו יש מאין את התשתית ההולכת וגדלה של שותפי "מעוז" בבריטניה! - ארי ושירה סורקו-רם

מאת דן דלפ

פגשתי את הלן לראשונה בסתיו 1970, בזמן ששירתי בחיל האוויר המלכותי בלונדון. באותה תקופה התרחקתי מהאמונה. הלן סיפרה לי שהוריה, שניהם יהודים חילונים, ברחו מהפלישה הנאצית לווינה ב-1938, ושהיא גדלה בוורצסטר כנוצרייה חילונית. היא האמינה שאלוהים קיים אבל לא הרבה יותר מזה. באביב שאחרי כן נפגשנו שוב ושלושה שבועות אחרי כן התארסנו. כעבור חודשיים היינו נשואים.

במהלך שש שנים נמשכנו בהדרגה למערכת יחסים קרובה יותר עם המשיח, שהגיעה לשיאה בחוויה עמוקה של אהבת אלוהים, אהבה ששינתה את חיינו. חווינו את דאגתו כלפינו ואת כוחה של רוח הקודש בפעולה. בעקבות זאת התפטרתי מחיל האוויר המלכותי בשנת 1982, לאחר 27 שנות שירות והתחלתי הכשרה מקצועית כאוסטיאופת, הלן דאגה לפרנסת המשפחה.

בשנת 1986 קיבלתי את ההסמכה שלי ופתחתי קליניקה משלי כאוסטיאופת בביתי בלונדון, שם בעידודם של ידידים שונים שאתם למדנו את כתבי הקודש, ובהדרכת רוח הקודש, התחלנו ללמוד על המורשת היהודית של הלן ועל מטרותיו של אלוהים לישראל ולעמו הנבחר.

בין המטופלים שלי הייתה יהודייה בשם ורה, שהייתה חברה בצוות הלל במחול באמריקה. הלן תמיד אהבה לרקוד והיא וורדה הקימו את "רקדני ירושלים החדשה" וגם אני הצטרפתי לקבוצה. רקדנו בכל מיני אירועים בבריטניה ובאירופה, ביניהם גם בכנסי "ישוע" השנתיים, שם פגשנו בשנת 1992 את ארי ושירה סורקו-רם, מייסדי ארגון "מעוז" בתל אביב. בערך בתקופה הזאת הייתה להלן פריצת דרך בזהות היהודית שלה, כי מנהיג חכם אמר לה: "את יהודייה, כי אלוהים ברא אותך יהודייה כדי להגשים את המטרות שלו".

ארי ושירה נאמו בכל שנה בכנס "ישוע" והתרשמנו עמוקות מהפעילות שלהם בישראל. בקיץ 1995 אלוהים הדריך אותי להתנדב להקים סניף של "מעוז" בבריטניה, והסניף נוסד בנובמבר באותה שנה. התחלתי לפעול במרתף בבית שלנו, אחר כך עברתי לחדר נוסף בבית וידיד יקר עזר לי עם הניהול, ואחר כך עברנו למשרדים שונים בגריניץ', עם התרחבותו של הצוות, שהיום מונה חמישה אנשים. העבודה המשותפת בהרמוניה ובאהבה בהדרכת רוח הקודש היא ברכה עצומה ומרגשת.

בשנת 1997 התחלנו לשאת ולתת עם ועדת העמותות כדי לזכות בהכרה שתאפשר לנו לקבל החזרי מס על תרומות. נדרשו לנו שנתיים לשכנע אותה שאיננו כת ושיהודים יכולים להאמין בישוע המשיח בלי לאבד את זהותם היהודית.

הפעילויות שלנו כעמותה בבריטניה כוללות איסוף תרומות ורישומן, יציאה לבתי ספר, כנסיות ובתי ספר כדי ללמד על תכניות אלוהים לישראל וליהודים, לשלוח מכתבי תפילה שבועיים ואת איגרת "מעוז" החודשית ולהזכיר את התורמים שלנו ואת צורכיהם לפני אלוהים בתפילה. אנחנו מתפללים בכל שבוע כצוות בעד בקשות רבות. חלק מהתורמים שלנו מבודדים, הכנסיות או המשפחה שלהם דוחות אותם והם מזדקנים או חולים. לאחרים יש בני משפחה שלא נושעו וצרכים כלכליים.

התפטרתי מתפקידי כמנהל לפני כמעט שנתיים אבל אני עדיין מנהל את תחום הכספים. המנהל החדש שלנו, בריאן גרינווי, הרחיב את הפעילות והוסיף קשרים רבים עם מנהיגי כנסיות וארגונים.

כעבור עשרים שנה, עם אינספור ברכות וכמה אתגרים, אנחנו סוף סוף עוזבים את הצוות, אבל ממשיכים להיות נאמנים. אני אסיר תודה על עבודתם של חברי הצוות בעבר ובהווה, ומעל לכל למתפללים ולתורמים הנאמנים והנדיבים שלנו. זכות גדולה נפלה בחלקנו להתחבר למה שאלוהים עושה בארץ.

בריאן גרינווי, ברוך הבא למשפחת "מעוז"

0216 - Brian Greenaway

אנחנו אסירי תודה על בריאן, המנהל החדש שלנו בפעילות "מעוז ישראל" בבריטניה. בריאן נולד בלונדון ויש לו רקע עשיר, כולל ניסיון כיועץ מדיניות למחלקת החינוך בממשלת אנגליה, ובעבודה במגוון רחב של יזמות מדיניות.

כשבריאן הצטרף ל"מעוז" בראשית 2012, הוא כבר היה עסוק בהדרכת קהילה בבריטניה במשך יותר מעשר שנים. אביו ממוצא יהודי. הוא מחלק את זמנו בין "מעוז" לבין צוות המנהיגות של קהילתו המקומית. בריאן זמין להיפגש עם מנהיגי קהילות ועם אנשים המעוניינים בהכרזת הבשורה לעם ישראל.

אפשר ליצור קשר עם בריאן בדוא"ל: brian@maozisrael.org

מילה מבריאן:

עוד לפני שהתחלתי להאמין בישוע בשנת 1987 אהבתי את ישראל ואת עם ישראל, אהבה שאבי תמיד עודד. אחרי כעשרים שנים בקהילה שלנו, הבנתי בבירור שאלוהים מדריך אותנו להרפתקה חדשה.

הקהילה שלנו כבר הייתה קשורה ל"מעוז" בבריטניה, אבל מעולם לא העלינו בדעתנו שאלוהים ידריך אותנו להצטרף למשפחת "מעוז" באופן אישי! באמצעות סדרה של נבואות ונסים מצאנו את עצמנו כחלק מהפעילות המדהימה הזאת ששואפת להכריז את הבשורה לעם ישראל. אני שואף לראות את עם ישראל מתבסס על עקרונות כתבי הקודש, ואשתי ואני מאמינים שאלוהים קרא לנו לשרת את עמו הנבחר כאן בבריטניה.

לאשתי אליזבת ולי שני ילדים נפלאים, אביגיל וג'וזאיה. אנחנו עדיין מתגוררים באזור דרטפורד ואני עובד פעמיים בשבוע בכנסייה הקהילתית בדרטפורד.

חזרה למעלה



הנוצרים נרדפים
כשהאסלאם משתלט על השכונה

0216 - The Hussain Family
(Photo: ROSSPARRY.CO.UK) יחס מחפיר: משפחת חוסיין (משמאל לימין: האב ניסר חוסיין, 49, ילדיו אניסה, 21, מרים, 17, לינה, 14, איזאק, 7, שרה, 19, ואשתו קוברה, 45. שכניהם מחשיבים אותם ל"מגדפים".

ניסר חוסיין הגיע מאזור יפהפה בקשמיר, פקיסטן. בשנת 1996, הוא ואשתו קוברה החליטו לעזוב את האסלאם וללכת בעקבות המשיח. הם היו אזרחים בריטיים. אבל השכנים המוסלמים שלהם לא ראו את השינוי הזה בעין יפה והתחילו להטריד אותם, להפחיד אותם בכל יום ולגרום נזקים לרכושם, כולל ניפוץ חלונות ביתם והריסת שלוש מכוניות. בסופו של דבר הם גירשו את בני הזוג מביתם שבברדפורד.

המכונית המשפחתית הוצתה מחוץ לביתם, אבל המשטרה אפילו לא רשמה דו"ח, ובוודאי שלא ביצעה מעצרים. האיומים במוות המשיכו וקצין המשטרה אמר: "תפסיק להילחם על אמונתך ועבור מכאן!" ברור שהמשטרה לא רצתה להיתפס כגזענית.

המשפחה עברה לחלק אחר בעיר ובמשך זמן מה חיה בשקט. אבל אחר כך תכנית טלוויזיה שתיעדה בשנת 2008 את הרדיפה המוסלמית נגד מוסלמים בריטיים שהתנצרו, הזמינה את חוסיין לספר את סיפורו. הוא סיפר באומץ על מה שקרה לו ולמשפחתו.

מיד התחילו הטרדות בלתי נסבלות והפחדות. הילדים הלכו לבית ספר נוצרי, אבל רוב התלמידים היו מוסלמים, והם הציקו לילדים של משפחת חוסיין באופן בלתי פוסק. משפחת חוסיין פנתה לכנסייה האנגליקנית, אבל זו התעלמה מהם.

בשלב הזה חוסיין נאבק באיש שאיים על אשתו. הוא נעצר ובילה 12 שעות בתא מעצר עד ששוחרר בלא אשמה. במהלך השנה האחרונה נופצה השמשה הקדמית של הרכב שלו שש פעמים, בעלות גבוהה מאוד למשפחה.

האמונה של בני המשפחה עדיין חזקה, אבל משפחת חוסיין כבר איננה משתתפת באספות הכנסייה. "התייאשנו מהכנסייה באנגליה. הם לא עושים דבר למעננו", אמר חוסיין.

בגיל 49 הוא אובחן עם תסמונת פוסט טראומה ונאלץ לוותר על הקריירה שלו כאח סיעודי בגלל השפעת המצב על בריאותו. המשטרה הוזעקה עשרות פעמים כדי להגן עליהם במתקפות, אבל מאחר שהיא איננה רוצה להתייחס למתקפות כאל פשעי שנאה, היא מתעלמת מהן ומההטרדה נגד המשפחה.

ההוצאות של המשפחה בעקבות הנזקים המכוונים עצומות, ובני המשפחה מרגישים כאסירים בביתם. חוסיין פנה לנציגו בפרלמנט, נאסים שאה, אבל לא זכה לתשובה עד עצם היום הזה.

האם לא ראוי וטוב שכנסייה אוונגלית תפרוש את חסותה על המשפחה הזאת?

לפרטים נוספים על המשפחה: www.dailymail.co.uk

חזרה למעלה

י
]]